האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה
התאגדות אגודה מקצועית
מדינה ישראל
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש עו"ד אורלי ביטי
תקופת הפעילות 1969–הווה (כ־55 שנים)
https://iirra.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה היא אגודה מקצועית המאוגדת כעמותה, שמטרותיה העיקריות הן ליזום ולעודד מחקר עיוני ואמפירי בתחומים של יחסי עבודה ויחסי תעשייה, וקידום והבנת תחום יחסי העבודה בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה נוסדה בשנת 1969. האישים המרכזיים אשר עמדו בבסיס הקמתה היו פרופ' ג'יי ינאי טאב, שהכניס לראשונה את תחום יחסי העבודה לתוכנית הלימודים של הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, פרופ' לואי גוטמן, ד"ר יהודה רוזנברג, פרופ' אריה גלוברזון, מיוזמי ומקימי החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, וכן מספר עובדים בכירים במשרד העבודה.

באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקמה האגודה הבינלאומית ליחסי עבודה (IRRA). בשנותיה הראשונות פעלו במסגרתה מעט מאוד אגודות לאומיות. ראשי ארגון העבודה הבינלאומי והמכון הבינלאומי ללימודי עבודה (שפועל עד היום במסגרת ארגון העבודה הבינלאומי) שקדו, תוך שיתוף פעולה עם משרדי עבודה במדינות שונות, על הקמת אגודות לאומיות. טאב השתלב במאמצים אלה מתוך רצון, בין היתר, לקדם את חקר והוראת יחסי העבודה בישראל. בתחילת הדרך החברות באגודה הייתה פתוחה רק לאנשי אקדמיה, אך ברבות השנים נתאפשרה כניסתם של אנשי שטח וקובעי מדיניות. כיום, כ–90% מחברי האגודה באים מחוץ לעולם האקדמי.

במשך שנות קיומה עמדו בראש האגודה חוקרים בכירים מהמוסדות האקדמיים המובילים בישראל ונציגי ממשלה, הסתדרות וארגוני מעסיקים. עם ראשי האגודה נמנו גם חתני וכלת פרס ישראל, פרופ' יהודה אמיר מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ' לואי גוטמן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' בלהה מנהיים מהטכניון.

מטרות ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הציבה לעצמה כיעד מרכזי את קידום והבנת תחום יחסי העבודה בישראל. היא מהווה גוף מקצועי נטול פניות הפועל לעורר את המודעות הציבורית לחשיבות מרכיב יחסי העבודה במשק ולהחדרת שינויים נדרשים בתחום זה, הסובל משמרנות מחשבתית וקיפאון. לשם כך, כוללת בתוכה האגודה נציגות של הגורמים העיקריים אשר עוסקים בתחום, הן במחקר (האקדמיה), והן בפעילות היום-יומית (ארגוני עובדים, ארגוני מעסיקים, והממשלה).

האגודה מטפחת חשיבה יצירתית בתחום התעסוקה, ביטחון סוציאלי ויחסי העבודה, ומעודדת הצטרפות חוקרים צעירים לתחום באמצעות קיום תחרות שנתית של עבודות מחקר אקדמיות והענקת פרסי מחקר. הדבר נעשה באמצעות הפעלת צוותי חשיבה, עריכת כנסים, ימי עיון והפצת ניירות עמדה המתמקדים בליבון סוגיות מרכזיות בנושאי עבודה וארגונים. האגודה עורכת כנס שנתי, במרכזו הרצאות ודיונים על הפעילות המחקרית העדכנית בתחום יחסי העבודה ושוק העבודה בישראל. האגודה משמשת כנציגת הפעילות המחקרית בתחום יחסי העבודה ושוק העבודה בישראל בפני ארגונים מקומיים ובינלאומיים.

האגודה פרסמה במהלך השנים סדרה של ניירות עמדה בנושאים הבאים: מדיניות פנסיה כוללת לישראל; תוכנית לאומית לצמיחה, תעסוקה והוגנות בחברה; האם יש להגביל את זכות השביתה?; שינויים ומגמות במערכת יחסי העבודה והצורך בכינון אמנה כלכלית-חברתית חדשה.

חברות באגודה ומוסדות האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברות באגודה היא חברות אישית. הקריטריונים לקבלת חברות אישית באגודה:

  • אקדמאי בתחום יחסי העבודה, הביטחון הסוציאלי ושוק העבודה;
  • אדם בעל תואר אקדמי אחר, בתחום הקרוב לתחום יחסי העבודה, הביטחון הסוציאלי ושוק העבודה;
  • אדם העוסק באחד מתחומי יחסי העבודה, הביטחון הסוציאלי ושוק העבודה כחלק מתפקידו המקצועי, אשר עבר השתלמויות בתחום זה ובלבד שהוא עוסק בתחום זה לפחות שלוש שנים;
  • סטודנט הלומד באחד מן התחומים הרלוונטיים לפעילותה של האגודה;
  • נציגי ארגוני מעסיקים, איגודי עובדים וממשלה ונציגי מוסדות אקדמיים.

מוסדות האגודה הם: אספה כללית, ועד מנהל, יו"ר וסגן יו"ר האגודה, ועדת ביקורת.

יושבי ראש האגודה מהקמתה ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]