יחסי עבודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שוק העבודה

שכר ממוצע
שכר מינימום
אבטלה
יחסי עבודה
פנסיה

יחסי עבודה הם התחום המכיל את המגע בין כל הגורמים בשוק העבודה. גורמים אלו מחולקים לשלוש קבוצות:

  1. שכירים.
  2. מעסיקים
  3. צדדים שלישיים, כגון ממשלה

ניתן לפרש יחסי עבודה בצורתם המלאה, הכוללת כל התרחשות כלכלית בשוק העבודה, או בדרך המצמצמת, הכוללת מגע על בסיס הסכמי השכר. יש המציינים יחסי עבודה אך ורק כמגע המאופיין בפעילותם של נציגי עובדים שונים.

בכל יחסי עבודה קיים מתח מתמיד בין שיתוף פעולה בין גורמים אלו, לבין היווצרותם של סכסוכי עבודה.

החוקר א' שרום חילק ב-1983 את יחסי העבודה לארבע רמות (מהמצומצמת למקיפה):

  1. דרג קבוצת העבודה
  2. דרג ארגון העבודה
  3. דרג שוק העבודה, הכולל ענפי שוק שלמים
  4. דרג המשק הלאומי

ניתן להבחין בין ארבע גישות עיקריות לחקר יחסי העבודה (כפי שחילק החוקר ג' בליין ב-1978):

  • הגישה היחידאית רואה ביחסי העבודה יחסים שביסודם מונחים אינטרסים משותפים והרמוניים. על פי גישה זו סכסוכי עבודה מבטאים חוסר יכולת לממש בפועל את השילוב בין הגורמים השונים.
  • גישת המערכות
  • הגישה המדינתית

בישראל, על פי משפט העבודה הקיבוצי גם ארגוני העובדים שותפים ליחסי העבודה.‏‏[1] ‏‏[2]‏‏[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג"ץ 7029/95
  2. ^ עב 9/07
  3. ^ ‏עס"ק 1008/00 הורן את ליבוביץ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה פד"ע לה 145‏
P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.