הארי הס
הארי האמונד הס (24 במאי 1906– 25 באוגוסט 1969) היה גאולוג ומפקד בסיס צוללות אמריקני בזמן מלחמת העולם השנייה. הס נחשב למי שגילה את הכוח המניע את נדידת היבשות – זרמי הערבול במעטפת כדור הארץ. התאוריה שפיתח הס הנוגעת להתפשטות קרקעית הים מהווה בסיס לתאוריית טקטוניקת הלוחות.
תגליות מדעיות [עריכה]
הס תרם תרומה חשובה לתאוריית נדידת היבשות שהגה אלפרד וגנר בעת שפיקד על נחתת אמריקנית בזמן מלחמת העולם השנייה. בנחתת זו היה מכשיר סונאר למדידת עומק קרקעית האוקיינוס, ששירת את הס למטרות צבאיות וגאולוגיות כאחת – מיפוי קרקעית האוקיינוס. במדידותיו גילה הס שקעים אוקייניים וגוּיוֹ – הרי געש תת-ימיים שנוצרו מעל נקודות חמות, שהפכו דחוסים יותר ופסגותיהם נסחפו כאשר התרחקו ממנה והתקררו. הס קרא להרי געש אלה "גויו" על-שם הגאולוג והגאוגרף ארנולד הנרי גויו (Arnold Henry Guyot) יליד שווייץ, שהיה פרופסור לגאוגרפיה פיזית וגאולוגיה באוניברסיטת פרינסטון.
בשנת 1960 הגה את תאוריית התפשטות קרקעית האוקיינוסים, לפיה הקרקעית נוצרת באמצעות התפרצות געשית ברכסים מרכז-אוקייניים. התאוריה מניחה כי זרמי הערבול במעטפת הם הכוח המניע את תנועת היבשות.
תאוריה זו הסבירה את גילם הצעיר של הסלעים במרכז האוקיינוסים, את האנומליה המגנטית של קרקעית האוקיינוס, קשתות איים, שקעים אוקייניים ואת היווצרות הגויו.
בין השנים 1950-1966 כיהן הס כראש המחלקה לגאולוגיה באוניברסיטת פרינסטון.
זוכה מדליית פנרוז לשנת 1966.
הס השתתף בתכנון מבצע הנחתת אדם על הירח, אולם נפטר מהתקף-לב כחודש לפני המסע של אפולו 11 לירח, בגיל 63.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- קורות חייו של הס (באנגלית)
