אפולו 11

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפולו 11
טלאי משימה
סמל המשימה
נתוני משימה
מטרה מרכזית נחיתה מאוישת ראשונה על הירח
חללית אפולו
שם החללית תא פיקוד/שירות: קולומביה
רכב הנחיתה: עיט
תא פיקוד CM-107
מסה: 5,560 ק"ג
תא שירות SM-107
מסה: 23,243 ק"ג
רכב נחיתה LM-5
מסה: 15,095 ק"ג
מסת החללית 43,895 ק"ג
אנשי צוות 3
אות קריאה תא פיקוד/שירות: קולומביה
רכב הנחיתה: עיט (בטיסה), בסיס השלווה (על הירח)
משגר סטורן V ‏SA-506
כן שיגור ‎LC-39A, מרכז החלל קנדי, פלורידה
שיגור 16 ביולי 1969, 13:32:00 UTC
נחיתה על הירח 20 ביולי 1969, 20:17:40 UTC
אתר נחיתה ים השלווה
0°40′26.69″N 23°28′22.69″E / 0.6740806°N 23.4729694°E / 0.6740806; 23.4729694
משך פעילות ירחית שעתיים, 36 דקות ו-40 שניות
שהייה על הירח 21 שעות, 31 דקות ו-20 שניות
המראה מהירח 21 ביולי 1969, 17:54:00 UTC
הקפות סביב הירח 30
שהייה סביב הירח 59 שעות, 30 דקות ו-25.79 שניות
נחיתה 24 ביולי 1969, 16:50:35 UTC
צפון האוקיינוס האטלנטי
13°19′N 169°9′W / 13.317°N 169.150°W / 13.317; -169.150 (Apollo 11 splashdown)
משך המשימה 8 ימים, 3 שעות ,18 דקות ו-35 שניות
תמונת הצוות
משמאל לימין: ארמסטרונג, קולינס ואולדרין
משמאל לימין: ארמסטרונג, קולינס ואולדרין
משימות קשורות
משימה קודמת משימה הבאה
Apollo-10-LOGO.png אפולו 10
AP12goodship.png אפולו 12

אפולו 11 הייתה המשימה המאוישת החמישית בתוכנית אפולו. במהלך משימה היסטורית זו, שהחלה ב-16 ביולי 1969, נחת האדם הראשון על הירח - האסטרונאוט ניל ארמסטרונג האמריקאי, ב־20 ביולי. ב־24 ביולי שבו אפולו 11 וצוותה לכדור הארץ.

המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפולו 11 שוגרה ב־16 ביולי 1969 על-גבי טיל סטורן 5. החללית נכנסה למסלול סביב כדור הארץ, ולאחר הקפה וחצי הופעל שוב מנוע השלב השלישי והחללית יצאה לנתיב יירוט אל הירח. זמן קצר לאחר מכן הופרד תא הפיקוד/השירות מן השלב השלישי, הופנה ב-180° לאחור, והתחבר חרטום אל חרטום עם נחתת הירח. זו נשלפה מהמתאם בו אוחסנה, והשלב השלישי המיותר שוגר למסלול שמשי. ב־19 ביולי נכנסה החללית למסלול ירחי. כעבור 24 שעות במסלול, נפרדה הנחתת מתא הפיקוד כשארמסטרונג ואולדרין בתוכה, כהכנה לנחיתה. במהלך הגישה לנחיתה כמעט קרס מחשב ההנחייה מעומס יתר, ובמרכז הבקרה שקלו לבטל את הנחיתה ולהורות לאסטרונאוטים לשוב ולהתחבר לתא הפיקוד. פתרון לבעיה זו הוצע על-ידי מהנדס בשם סטפן ביילס, לפיו מוטב כי נתוני המחשב ישודרו לכדור הארץ בלבד, ואיש הקשר צ'ארלס דיוק ידווחם לנחתת ברציפות. הניסיון עלה יפה. כעבור זמן קצר התקשה ארמסטרונג למצוא מקום ראוי לנחיתה, והדלק בנחתת הירח הלך ואזל.

בשעה 16:18 שעון קיץ מזרח ארצות הברית, נחתה הנחתת "איגל" על קרקע הירח, כשבמנועה נותר דלק לכ-20 שניות טיסה בלבד. ארמסטרונג דיווח‏[1]:

Cquote2.svg

יוסטון, כאן בסיס השלווה. העיט נחת.
Houston, Tranquility Base here. The Eagle has landed

Cquote3.svg

בשעה 22:56 אותו יום, ירד ארמסטרונג בסולם מן הנחתת, ועם רגל אחת מונחת על קרקע הירח, הכריז:

Cquote2.svg

זהו צעד קטן לְאדם‏[2] - קפיצה גדולה לאנושות.
That's one small step for a‏[2] man, one giant leap for mankind

Cquote3.svg

זמן קצר לאחר מכן הצטרף אליו אולדרין‏[3]. מול מצלמת טלוויזיה ששידרה את תמונותיהם בשידור חי למיליוני צופים בכדור הארץ, הם ביצעו את משימותיהם.

בין היתר, השאיר הצוות באתר הנחיתה לוח ובו הכתובת:

Cquote2.svg

כאן לראשונה הניחו אנשים מכדור הארץ את כף רגלם על הירח. יולי 1969 לספירה. באנו לשלום בשם כל המין האנושי.
Here Men From Planet Earth First Set Foot Upon The Moon. July 1969 A.D. We Came In Peace For All Mankind.

Cquote3.svg

הם עזבו את הירח למחרת, בשעה 13:54, והתחברו אל תא הפיקוד, שם המתין להם קולינס. שלב ההמראה מהירח נותק לאחר שארמסטרונג ואלדרין עברו לתא הפיקוד, והושאר במסלול ירחי. בשלב זה הופעל מנוע תא השירות, והם נכנסו לנתיב שיבה אל כדור הארץ. הם נחתו בעזרת מצנחים באוקיינוס השקט מדרום-מערב להוואי, ב־24 ביולי.

הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניל ארמסטרונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניל ארמסטרונג

מפקד המשימה. בוגר בהנדסה אווירונאוטית מאוניברסיטת פרדו, מוסמך בהנדסת תעופה וחלל, אוניברסיטת דרום קליפורניה. בין 1949 ו־1952 היה טייס בצי האמריקאי, וטס במסגרת מלחמת קוריאה. הוא הצטרף ל-NACA, קודמתה של נאס"א, ושירת שם כטייס ניסוי במטוסים נסיוניים, ביניהם מטוס ה-X-15, המטוס המהיר בעולם. נבחר במסגרת הקבוצה השנייה של אסטרונאוטים בשנת 1962. היה מפקד ג'מיני 8 ב־1966, וביצע את העגינה המוצלחת הראשונה של שתי חלליות זו לזו.

מייקל קולינס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מייקל קולינס

טייס תא הפיקוד. בוגר במדעים מהאקדמיה הצבאית בווסט פוינט. לאחר שסיים את לימודיו שם, הצטרף לחיל האוויר כטייס ניסוי. הצטרף לצוות האסטרונאוטים במסגרת הקבוצה השלישית, ב־1963. היה טייס גיבוי של ג'מיני 7. היה טייס במשימת ג'מיני 10, שפרצה דרך בתחום העגינה החללית. במסגרת משימה זו, עגנה ג'מיני 10 עם רכב "אג'נה" ששוגר מראש, השתמשה בו כדי לעבור למסלול שונה, שם עגנה עם רכב "אג'נה" שני. במסגרת משימה זו גם השלים שתי יציאות מרכב החלל.

אדווין "באז" אולדרין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – באז אולדרין

טייס נחתת הירח. יצא אל פני הירח בעקבות ארמסטרונג, למשך שעתיים ורבע. בוגר במדעים מהאקדמיה הצבאית בווסט פוינט, 1951. דוקטור למדעים באסטרונאוטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. היה טייס במלחמת קוריאה, במהלכה הפיל שני מטוסי מיג 15. הצטרף לנאס"א במסגרת הקבוצה השלישית, ב־1963. ב־1966 טס עם ג'יימס לוֹוֶל בג'מיני 12, האחרונה בחלליות ג'מיני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנימה סמכותית ומובנת מאליה, אף שדופק ליבו עלה ל-156 פעימות/דקה
  2. ^ 2.0 2.1 בשל בעיות תקשורת לא נקלטה כראוי המילה "a" שבמשפט, ועל כן דומה היה שארמסטרונג אמר "לָאדם" - ביהירות והתנשאות, בניגוד לענווה שהייתה מנת חלקו ושבה דיבר גם עתה
  3. ^ על-פי התרגולת, אמור היה ארמסטרונג לטפס מיד בסולם בחזרה, לפני שאולדרין יורד, כדי לוודא שהוא יכול לשוב לחללית - שאם לא כן, הנוהל קבע שאולדרין יישאר בחללית כדי למשוך את ארמסטרונג; אולם בגלל ההתרגשות מהמאורע, הם שכחו לבצע את הנוהל


תוכנית אפולו של סוכנות החלל האמריקנית
אפולו 1  •  אפולו 4  •  אפולו 5  •  אפולו 6  •  אפולו 7  •  אפולו 8  •  אפולו 9  •  אפולו 10  •  אפולו 11  •  אפולו 12  •  אפולו 13  •  אפולו 14  •  אפולו 15  •  אפולו 16  •  אפולו 17  •  אפולו-סויוז Apollo program insignia.png