הבקתה הפרימיטיבית
הבקתה הפרימיטיבית הוא מושג החוקר את מקורות האדריכלות והפרקטיקה שלה. הרעיון בוחן את היחסים האנתרופולוגיים בין האדם לסביבה הטבעית כבסיס היסודי ליצירת אדריכלות. הרעיון של הבקתה הפרימיטיבית טוען שהצורה האדריכלית האידיאלית מגלמת את מה שהוא טבעי ומהותי.
הבקתה הפרימיטיבית כתיאוריה אדריכלית התפתחה עוד מימי ויטרוביוס והתעוררה לחיים במהלך אמצע המאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19 על ידי האב מארק-אנטואן לוז'יה (אנ'). לוז'יה סיפק משל של אדם בטבע והצורך שלו במקלט בספרו "מאמר על אדריכלות" שיצר מבנה וגישה בסיסית לאדריכלות ולפרקטיקה שלה. גישה זו נחקרה בתיאוריה האדריכלית כדי לשער על יעד אפשרי לאדריכלות כדיסציפלינה.
מקורות הבקתה הפרימיטיבית: מאמר על אדריכלות, 1755[עריכת קוד מקור | עריכה]
ה"מאמר על אדריכלות" פורסם לראשונה על ידי מארק-אנטואן לוז'יה בשנת 1753. הוא נכתב בעידן הנאורות, בתקופה המאופיינת בחשיבה רציונליסטית דרך מדע ותבונה. האדריכלות בצרפת בתקופה זו הוגדרה בעיקר על ידי סגנון הבארוק עם הקישוטיות המוגזמת והאיקונוגרפיה הדתית שלו. במקום לעסוק בחיפוש אחר משמעות ובניתוח יתר של מרכיבי הייצוג (אנ') באדריכלות, החיבור של לוז'יה הציע כי רעיון אדריכלות אצילית וצורנית נמצא במה שהוא הכרחי לאדריכלות, לא בקישוטיות שלה אלא ביסודות הבסיסיים האמיתיים שלה. לוז'יה טען לפשטות האדריכלות, ושהאדריכלות חייבת לחזור למקורותיה, הבקתה הכפרית הפשוטה.
באמצעות הבקתה הפרימיטיבית ביקש לוז'יה להסביר את הפילוסופיה שלו באדריכלות. "מאמר על אדריכלות" מספק את מה שלוז'יה מסביר ככללי האדריכלות הכלליים: "העקרונות האמיתיים", "הכללים הבלתי משתנים" ל"הכוונה של השיפוט וגיבוש טעמם של האדון והאדריכל".[1] בעיני לוז'יה, הבקתה הפרימיטיבית הייתה המעלה הגבוהה ביותר שהאדריכלות צריכה לשאוף להשיג.
איור החזית[עריכת קוד מקור | עריכה]
איור של הבקתה הפרימיטיבית מאת צ'ארלס דומיניק ג'זף אייזן (אנ') היה בשער המהדורה השנייה של ה"מאמר על אדריכלות" (1755) של לוז'יה. החזית היא, ללא ספק, אחת התמונות המפורסמות ביותר בהיסטוריה של האדריכלות. ההמחשה עזרה להפוך את המאמר לנגיש יותר, וכתוצאה מכך הוא התקבל בציבור. המסר שבאיור היה ברור: המאמר הציע כיוון חדש או סדר חדש לאדריכלות. בתמונה אישה צעירה המגלמת אדריכלות ומושכת את תשומת ליבו של ילד-מלאך אל עבר הבקתה הפרימיטיבית. אדריכלות מצביעה על בהירות מבנית חדשה שנמצאת בטבע, ולא על הריסות האירוניות של העבר.
הנחות יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ה"מאמר על אדריכלות" מספק סיפור של האדם במצבו הפרימיטיבי על מנת להסביר כיצד יצירת ביתו של "האדם הפרימיטיבי" נוצרת באופן אינסטינקטיבי על בסיס הצורך של האדם לחסות את עצמו מהטבע. לוז'יה האמין שתבנית בקתת האדם הפרימיטיבי מספק את העקרונות האידיאליים לאדריכלות או לכל מבנה באשר הוא. מנקודת מבט זו יצר לוז'יה את עקרונות האדריכלות הכלליים שלו, שם הוא תיאר את הצורה הסטנדרטית של האדריכלות ומה שלדעתו הוא היסוד לכל אדריכלות. בעיני לוז'יה, העקרונות הכלליים של האדריכלות נמצאו במה שהיה טבעי, מהותי וחלק מתהליכים טבעיים.
מתווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאמר של לוז'יה על אדריכלות מחולק לשישה פרקים המתמקדים במחוזות הבחירה השונים ובשיקולים של אדריכלות. הוא מזהה באופן שיטתי את מרכיבי המפתח של הבניין, ומתאר את חשיבותם הבסיסית וכיצד יש לגשת אליהם.
בפרק 1: "העקרונות הכלליים של האדריכלות", לוז'יה מחלק ומנתח מבנים לחמישה "סעיפים" עיקריים: העמוד, האנטבלטורה, הגמלון, הקומות השונות של האדריכלות, החלונות והדלתות. בסעיף 1, למשל, לוז'יה קובע ארבעה כללים כלליים לבניית עמודים, אחד מהם הוא שהעמוד "חייב להיות מאונך לחלוטין, מכיוון שהוא נועד לתמוך בעומס, אנכיות מושלמת מעניקה לו את החוזק הרב ביותר שלו".[1] בעיני לוז'יה, סעיפים אלה הדגישו את המרכיבים הבסיסיים של בניין ואת מה שהוא מזהה כצרכי הליבה שלהם - כלומר, מודל הבקתה הפרימיטיבית. לוז'יה הדגיש את הנקודה שהטבע מספק את הכללים לאדריכלות.
לוז'יה השתמש בחזית כדי להמחיש שבדרך כלל אדריכלות זקוקה רק לשלושה אלמנטים עיקריים, העמודים הניצבים, קורות אופקיות (אנטבלטורה), וגמלון פשוט (הקצה המשולש של גג משופע).
לוז'יה ציין גם כי חריגה או שימוש לרעה בעקרונות מובילים לתקלות מובנות בבניינים טיפוסיים ובפרקטיקה האדריכלית. במיוחד הוא זיהה פגמים לוגיים, בעיות כמו פרופורציה ועיצוב לא אינטליגנטי. במקום זאת, דוגלת בכך ש"על ידי גישה לפשטות המודל, נמנעות טעויות בסיסיות ומשיגים שלמות אמיתית".[1]
התאוריה גורסת כי צורתם של המקדשים היווניים העתיקים באה מבתי המגורים הקדומים שהוקמו על ידי האדם. בבקתה הפרימיטיבית, הקורה האופקית נתמכה על ידי גזעי עצים הנטועים בזקיפות בקרקע ותמכה בגג המשופע, שצורתו התקבלה מהצורך של גלישת מי גשמים מהגג לקרקע. הייתה זו הרחבה של תפיסת הבקתה הפרימיטיבית וההשראה מאחורי הסדר הדורי הקלאסי.[2]
המאמר דוגל בכך שהאדריכלות מתקרבת לשלמות באמצעות חיפוש אחר יופי מוחלט, במיוחד על ידי חזרה אל הבקתה המקורית ההיפותטית כמודל לבנייה. באותה תקופה נראה כי זהו העיקרון האדריכלי האידיאלי בתכנון מבנים ולוז'יה האמין כי זהו הטיפוס הסטנדרטי וכל האדריכלות גלומה בו.
תרומה לתיאוריה האדריכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבקתה הפרימיטיבית תרמה תרומה חשובה לתורת האדריכלות. היא סימנה את תחילת הניתוח והדיון המשמעותיים בתוך התיאוריה האדריכלית, במיוחד בין אסכולות רציונליסטיות ותועלתניות. בעוד שבעבר תחום האדריכלות עסק בחיפוש אחר צורת הבניין האידיאלית באמצעות אמת בבניין, הבקתה הפרימיטיבית הטילה ספק באוניברסלי שבאדריכלות. זה נעשה באמצעות קריאת המאמר של לוז'יה שהטיל ספק בדרישות היסודיות והאוניברסליות של האדריכלות, הטקסט סימן שדהמחקר חדש בתחום האדריכלות ששינה את ההבנות ואת הגישה לאדריכלות. בפרט, היו התחלות ניסיוניות להבנת המרכיבים האישיים השונים של האדריכלות.
בניגוד ללוז'יה, גוטפריד זמפר (אנ') חזר לנקודה זו בספרו "ארבעת המרכיבים של האדריכלות"[3] בו הוא מסביר את מקור הבנייה, בטענה שמדובר בבני אדם שהתאספו סביב מדורה. הנרטיב הזה, בעצמו סמלי, מבהיר מה יכלה להיות האש ומאיפה היא באה. הדבר שחשוב להפיק ולהסיק ממנו הוא שגברים התאספו סביב, ככל הנראה במעגל. מרחב שנוצר על ידי בני אדם נוצר אפוא בשני מובנים: כמרחב בין גברים וכמרחב חברתי של קבוצה.[4]
הבקתה הפרימיטיבית היא נקודת התייחסות א-היסטורית ואינה בהכרח חפץ היסטורי מוחשי שנחקר באמצעות ספקולציות או חקירה ארכאולוגית. הבקתה הפרימיטיבית, במקום זאת, היא מימוש ברור מאליו שיצר פרספקטיבה חדשה של מחקר אדריכלי. ייערך מחקר אדריכלי כדי להצדיק את תקפותו של מודל הבקתה הפרימיטיבית.[5]
מקורותיה של הבקתה הפרימיטיבית נקשרים רעיונית לברית הישנה ולסיפורם של אדם וחוה, ושל תרבויות פרימיטיביות אחרות. הסדרים הקלאסיים בסיפורים על מגורים פרימיטיביים הם לעיתים קרובות נושא לניתוח כדי להתחקות אחר ההיסטוריה של הבקתה הפרימיטיבית, וניתן לטעון שהם נעוצים ביצירותיהם של ויטרוביוס ועשרת הספרים על אודות האדריכלות.[6] מעקבים אלה פועלים לאמת את מודל הבקתה הפרימיטיבית.
גישות מדעיות ופילוסופיות הובילו לענפי מחקר שונים המפקפקים הן במקורותיה והן ביעדיה האפשריים של האדריכלות. אלה הוכרו על פני מגוון של תרבויות שונות. גישות שונות אלו הובילו ליצירת וארגון במערכות מושגים שונות המפקפקות בהבדלים תרבותיים ומנסות להגדיר את העקרונות האידיאליים של האדריכלות ושל הבקתה הפרימיטיבית באופן ספציפי.
הבקתה הפרימיטיבית היא בקתה רעיונית, שאינה בהכרח בקתה חומרית ופיזית. זהו מושג מופשט של מקום שנוצר באמצעות תגובת האדם לסביבה הטבעית, שבו האדריכלות פועלת כמתווך בין האדם לטבע. תפיסת הבקתה הפרימיטיבית חוקרת כיצד נוצרה האדריכלות, והיא דרך להסביר את המקורות הבסיסיים של האדריכלות. הבקתה הפרימיטיבית מספקת נקודת התייחסות לכל ספקולציה על יסודות הבנייה ומייצגת, ללא ספק, את ה'רעיון' האדריכלי הראשון.
המושג הבקתה הפרימיטיבית גם מציע שהסביבה הטבעית מספקת את הפתרונות לצורה האדריכלית האידיאלית הזו. הבנות של אדריכלות עממית השפיעו פעמים רבות על ההבנות של הבקתה הפרימיטיבית, מכיוון שלעיתים קרובות הן מספקות נקודת מוצא שונה לכיוון פוטנציאלי לאדריכלות. במקום להתמקד במשמעויות הקשורות לבניין ולמרכיביו, הבקתה הפרימיטיבית מטילה ספק במרכיבים הבסיסיים האוניברסליים באדריכלות.
ערכות נושא[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיאוריה סביב הבקתה הפרימיטיבית מכסה מספר נושאים מרכזיים:
- הצגת טקסים בהם "הבקתה הפרימיטיבית" נבנתה באופן פולחני ובמרווחים עונתיים, או במכוון במצב "פרימיטיבי" למטרות פולחן מקבילות.
- המחשת האופן בו רעיון הבקתה הפרימיטיבית הפך לכלי לתיאוריות אדריכליות מהמאה החמש-עשרה ואילך.
- הצעה ש"הבקתה הפרימיטיבית" תשמור על תוקפה כתזכורת למשמעות המקורית ולפיכך החיוניות של כל בניין עבור אנשים: כלומר, של אדריכלות".[7]
סוגי בקתות פרימיטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיאוריה של הבקתה הפרימיטיבית היא בעלת צורות שונות:
- המושא ההיסטורי גרידא שננטש לבניית צריפים טובים יותר.
- בקתה משוחזרת מדמיונם של אנשים.
- הבקתה האנתרופולוגית, בקתה קיימת שמנותחת כדי לגלות מחדש את הרכיביים האוניברסליים של האדריכלות.
- הבקתה הפרימיטיבית כמקום שחוזר ברציפות בכל פעם שבניין נוצר במודע ולא במודע.[8]
אדריכלים ותאורטיקנים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושג הבקתה הפרימיטיבית נחקר במשך תקופות זמן שונות בהיקפים שונים בהיסטוריה האדריכלית, כולל על ידי אדריכלים בולטים כגון:
|
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Hermann, W. (1962) Laugier and Eighteenth Century French Theory, London: Zwemmer
- Odgers, J. (2006) Primitive: Original Matters in Architecture, London: Routledge
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Laugier, M. A. (1755). An Essay on Architecture. London: T. Osbourne and Shipton.
- ^ John Soane: Master of Space & Light, Royal Academy p.119
- ^ The Four Elements of Architecture
- ^ Brnić, Ivica (2013). "Was the Primitive Hut Actually a Temple?" (PDF). San Rocco. No. 8. Venezia. ISSN 2038-4912.
- ^ "The Idea of the Primitive Hut". The Legitimacy of Architecture 1750-1850. Universiteit Leiden. 15 March 2013. Retrieved 29 September 2016.
- ^ Rykwert, Joseph (1972). On Adams House in Paradise: The Idea of the Primitive Hut in Architectural History. New York: Museum of Modern Art. מסת"ב 0870705121.
- ^ Germann, G. "Review: On Adams House in Paradise; The Idea of the Primitive Hut in Architectural History by Joseph Rykwert". Journal of the Society of Architectural Historians. 33 (3, Oct., 1974).
- ^ Adams, T (2009). "Benoit Goetz: A French reader of Rykwerts On Adams House in Paradise". Interstices, A Journal of Architecture and Related Arts. 10: 87–96.