אדולף לוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אדולף לוסגרמנית: Adolf Loos; 10 בדצמבר 18708 באוגוסט 1933) היה אדריכל יליד מוראביה שפעל באוסטריה בתחילת המאה ה-20, מחלוצי האדריכלות המודרנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברנו במוראביה (באותה עת תחת שלטון הקיסרות ההבסבורגית). לוס התפרסם בעיקר בזכות ספרו "קישוט ופשע" ("Ornament und Verbrechen") מ-1908, בו הוא התנגד נחרצות לסגנון הנאו-קלאסי הקישוטי שהיה נהוג עד תקופתו. את המילה פשע הוא בחר משום שלטענתו הזמן והמשאבים היקרים של אומנים ביצירת קישוטים לאדריכלות מתבזבזים ואינם תורמים דבר לחברה ולתרבותה. לטענתו חברה מתקדמת אינה זקוקה לקישוטיות היתר הזו.

ללוס הייתה השפעה ניכרת על האדריכלים שייסדו את תנועת המודרניזם באדריכלות ואת הסגנון הבינלאומי. השפעתו הייתה ניכרת על ולטר גרופיוס, לה קורבוזיה ולודוויג מיס ון דר רוהה ובאדריכלות הארץ ישראלית על לאופולד קרקואר.

לוס היה אחד הבולטים בתנועת "הזצסיון הווינאי" האוסטרית, שיצאה נגד האקדמיה ונגד הארכיטקטורה המסורתית של וינה. תנועה זו הקימה את בית הזצסיון מול האקדמיה לאמנויות של וינה, בו יש ציורי קיר של גוסטב קלימט המבטאים את הסימפוניה התשיעית של בטהובן. לוס יצא בהמשך גם נגד חבריו לתנועה זו, כמו האדריכל הנודע אוטו וגנר, בטענה שקישוט חזית של בית הוא בבחינת פשע.

לוס נודע יותר כהוגה ופחות בזכות עבודותיו המעשיות כאדריכל. עם זאת, הוא תכנן מספר לא קטן של מבנים, עיקרם נמצאים בווינה, אוסטריה.

כתבי לוס בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פאול אנגלמן ויוסף שכטר, לזכרו של אדולף לוס, מאת יצא לאור בשנת 1946 ובהוצאה חוזרת 1986.
  • י' שכטר, אדולף לוס מתוך "אף על פי כן", בתוך: י' שכטר, ממדע לאמונה, תל אביב 1962. אלה התרגומים הראשונים של לוס בעברית

בשנת 2004, הוצאו לאור לראשונה בעברית שני ספריו החשובים ביותר של לוס בתרגום לעברית בהוצאת בבל."דיבור לריק" (פורסם במקור בשנת 1921) ו"למרות הכל" (פורסם במקור בשנת 1931). לספר זה נוסף פתח דבר מאת שרון רוטברד ואחרית הדבר, "אדולף לוס - נגד הזרם", מאת יהודה ספרן.

"הבית ללא גבות" שבנה לוס במיכָאֵלֶרפְּלָאץ בווינה.
וילה מילרובה בפראג.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג’נט סטיוארט, "שטרודל, שניצל וכופתאות מִשְׁמֵשׁ – אדולף לוֹס והמטבח הווינאי", וינה 1900 - פריחה על סיפה של תהום, שרון גורדון ורינה פלד (עורכות), ירושלים: כרמל, 2019.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדולף לוס בוויקישיתוף