קתרינה (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קתרינה
The Great
סוגה דרמה היסטורית
קומדיית סאטירה
יוצרים טוני מקנמרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים
ארץ מקור בריטניהבריטניה בריטניה
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 3
מספר פרקים 30
הפקה
חברת הפקה Thruline Entertainment
Echo Lake Entertainment
Macgowan Films
הפצה Paramount Global Content Distribution עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר צילומים הממלכה המאוחדת, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה נתן בר עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 50 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שידור
רשת שידור Hulu
רשת שידור בישראל yesVOD
פורמט (תמונה) 1080i (16:9 HDTV)
תקופת שידור מקורית 15 במאי 2020 – הווה
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קתרינהאנגלית: The Great, תרגום מילולי: "הגדולה") היא סדרת קומית-דרמטית בריטית-אמריקאית משנת 2020, בכיכובם של אל פנינג וניקולס הולט, המגלמים בצורה סאטירית את הדמויות ההיסטוריות של יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה, ושל פיוטר השלישי, קיסר רוסיה.

ב-15 במאי 2020 הסדרה עלתה לשידור בשירות הסטרימינג של Hulu. העונה השנייה עלתה לשידור ב-19 בנובמבר 2021. העונה שלישית עלתה לשידור ב-12 במאי 2023.

בישראל, הסדרה ניתנת לצפייה ב-yes VOD.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרמה סאטירית קומית על עלייתה של קתרין הגדולה מאוסטריה לשליטה הנשית הארוכה ביותר בתולדות רוסיה.

סיפור בדיוני, מהנה ואנכרוניסטי של נערה צעירה אידיאליסטית ורומנטית, המגיעה לרוסיה לנישואי הסדר עם הקיסר פיטר. בתקווה לאהבה ושמחה, היא מוצאת במקום עולם מסוכן, מושחת ונחשל, שאותו היא מחליטה לשנות. כל מה שהיא צריכה לעשות זה לנסות להרוג את בעלה, להכות את כוחה של הכנסייה, לבלבל את הצבא, ולהכניס את בית המשפט למדינה...

זהו סיפור מודרני על העבר, המקיף את התפקידים הרבים שמילאה קתרינה במהלך חייה כמאהבת, מנהיגה ולוחמת.

עונות הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה 1

הסדרה מתחילה עם הגעתה של קתרין מגרמניה לרוסיה עבור נישואי ההסדר לפיטר השלישי. היא צעירה נאיבית, מלאת תקווה ורעיונות, שמבינה מהר מאוד שבעלה החדש הוא גבר לא בוגר, אכזרי ושופע בעצמו, רחוק מהציפיות שלה מבן זוג נאור ואוהב. לאורך עונה 1, קתרין מתפתחת מכלה מאוכזבת למניפולטורית אסטרטגית, ובהדרגה זוכה לבעלי ברית במסע שלה לכבוש את כס המלכות. היריב העיקרי שלה הוא, כמובן, בעלה פיטר, אבל היא מתמודדת עם אתגרים גם מהחצר הרוסי המסורתית ואפילו מקורבים אליה, כמו שיפחתה מריאל והארכיבישוף הערמומי. במקביל, פיטר, למרות פגמיו, מתגלה כבעל מורכבות מסוימת בדמותו. הוא מתמודד עם יחסי האהבה-שנאה שלו עם קתרין ונאבק בלחצים של שלטון ועמידה במורשת אמו המתה. בסיום העונה, לאחר מזימות רבות, קתרין מנסה הפיכה נגד פיטר. למרות שבהתחלה זה נראה מוצלח, פיטר מחזיר לעצמו את השליטה. עם זאת, קתרין בהריון והיא משכנעת אותו שהילד הוא שלו, ובכך מבטיחה את מעמדה. היא גם מתחייבת מחדש למטרה שלה להפיל את פיטר ולתקן את רוסיה. הסדרה מסתיימת במתח המכין את הבמה להמשך המאמצים של קתרין בעונה הבאה.

עונה 2

העונה מתחילה מיד לאחר אירועי העונה הראשונה, כאשר קתרין כעת קיסרית רוסיה. היא מתמודדת עם מספר אתגרים, כולל מלחמה עם האימפריה העות'מאנית, מרד איכרים ואיום התנקשות. היא גם חייבת להתמודד עם מה שנותר ממערכת היחסים שלה עם פיטר, שעדיין חי וכלוא בצינוק. היא גם חייבת להתמודד עם התחבולות של הסובבים אותה, כולל היועץ הקרוב ביותר שלה, גריגורי אורלוב. למרות האתגרים, קתרין מתגלה כשליטה מוכשרת וחסרת רחמים. היא משתמשת באינטליגנציה ובערמומיות שלה כדי לתמרן את אויביה ולהבטיח את מעמדה על כס המלכות. בעונה זו מבקרת אמה של קתרין, ג׳ואנה אליזבת׳ לבית הולסטן-גוטורפ (אותה משחקת ג׳יליאן אנדרסון). העונה מסתיימת כשקתרין מנצחת, לאחר שהביסה את אויביה והבטיחה את שלטונה על רוסיה. היא גם החלה לערוך רפורמות, והכניסה מספר שינויים שישפרו את חייהם של נתיניה.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמד (ים) תוצאה מקורות
2024 פרס גלובוס הזהב השחקנית הטובה ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית אל פנינג מועמדות [1]
פרס האמי האמנותי התלבושות התקופתיות הטובות ביותר בסדרה שרון לונג, קלייר טרמלט, באסיה קוזנר ואנה לאו זכייה [2]
פרס סטלייט השחקנית הטובה ביותר בקומדיה או סדרה מוזיקלית אל פנינג מועמדות [3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Horton, Adrian (2024-01-08). "Golden Globes 2024: the full list of winners". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-02-15.
  2. ^ Tom Smyth, All the Winners of the Creative Arts Emmys, Vulture, ‏2024-01-07 (באנגלית)
  3. ^ AwardsWatch - International Press Academy Satellite Awards Nominations: ‘Oppenheimer,’ ‘Succession’ Lead, AwardsWatch, ‏2023-12-18 (באנגלית אמריקאית)