פיוטר השלישי, קיסר רוסיה
| פיוטר השלישי | |
|---|---|
| קיסר רוסיה | |
 |
|
| שם מלא | פיוטר פיודורוביץ' |
| תקופת שלטון | 25 בדצמבר 1761 - 29 ביוני 1762 |
| הקודמת | קיסרית יליזבטה |
| יורשת | יקתרינה השנייה |
| בת זוג | סופיה פרדריקה אוגוסטה פון אנהלט-צרבסט |
| צאצאים | פאבל אנה |
| שושלת | בית רומנוב |
| אב | קרל פרידריך, דוכס הולשטיין-גוטטרופ |
| אם | אנה פטרובנה (בתו של פיוטר הגדול) |
| תאריך לידה | 21 בפברואר 1728 קיל, שלזוויג-הולשטיין |
| תאריך פטירה | 17 ביולי 1762 רופשה, האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה | מבצר פטר ופול, סנקט פטרבורג |
פיוטר השלישי (21 בפברואר 1728 - 17 ביולי 1762) היה קיסר האימפריה הרוסית בין 1761 ל-1762.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
פיוטר נולד בקיל בשלזוויג-הולשטיין בצפון גרמניה, בשם קרל פטר אולריך. אמו של פיוטר הייתה אנה פטרובנה, בתו של פיוטר הגדול, ואביו היה קרל פרידריך, דוכס הולשטיין-גוטטורפ, אחיינו של קרל השנים עשר מלך שבדיה. תחילה הוא התחנך כיורש העצר של שבדיה.
פיוטר התייתם מהוריו בגיל צעיר, אמו מתה מיד עם לידתו, ואביו מת כשפיוטר היה בן 11. בעקבות מות אביו, פיוטר נהיה יורש העצר של שבדיה. הוא התחנך בבית של דודו, אדולף פרדריק שמאוחר יותר נעשה מלך שבדיה. בשנת 1741, דודתו של פיוטר, יליזבטה, הפכה לקיסרית האימפריה הרוסית. שנה לאחר מכן, יליזבטה מינתה את פיוטר ליורש העצר שלה והביאה אותו מגרמניה לרוסיה. המינוי ליורש העצר של רוסיה, ביטל את זכותו של פיוטר לכתר שבדי. עם הגעתו לרוסיה הוא המיר את דתו לנצרות אורתודוקסית והחליף את השם לפיוטר. בגיל שש עשרה חלה במחלת האבעבועות השחורות.
בשנת 1745 הקיסרית יליזבטה ציוותה על פיוטר לשאת לאישה את סופיה אוגוסטה פרדריקה פון אנהלט צרבסט, שלאחר המרת דתה לנצרות אורתודוקסית קיבלה את השם יקתרינה אלכסייבנה. בשנת 1754 נולד לזוג בן - פאבל. מיד עם לידתו הבן נלקח מהוריו והתחנך על ידי הקיסרית בעצמה. פיוטר היה די מרוצה מהחלטת הקיסרית וראה את בנו כפעם בשבוע.
עם הזמן הוא התרחק מאשתו ויליזבטה וורונצובה הייתה למאהבת שלו. אשתו נפגעה ממעשיו אך בהמשך החלה גם היא לבגוד בבעלה. בהתאם לעדויות, הדבר היה ידוע לפיוטר ואף נערכו ארוחות ערב בהשתתפות בני הזוג המלכותי, יליזבטה וורונצובה וסטניסלאב פוניאטובסקי שהיה נציג האיחוד הפולני ליטאי ברוסיה. בשנת 1757 ליקטרינה נולדה בת שככל הנראה לא הייתה בת של פיוטר אך הוא הכיר בהורות.
במשך התקופה בה שהה בסנקט פטרסבורג הוא לא התקרב לתרבות הרוסית, לא למד את מנהגיה וזלזל במנהגי הנצרות האורתודוקסית. בשנת 1751 בהיוודע שדודו נעשה מלך שבדיה אמר שחבל שהגיע לרוסיה במקום להיות מלך שבדיה.
במהלך מלחמת שבע השנים תמך בפרידריך השני, מלך פרוסיה למרות שמדינתו הייתה במלחמה איתו. בהתאם לעדויות הוא אף העביר לפרוסיה מידע צבאי רגיש. כתוצאה מכך, ההתמרמרות באצולה רוסית מהתנהגותו של יורש העצר גדלה בהתמדה. למרות הכול, יליזבטה, קיסרית רוסיה לא הייתה מוכנה לשנות את החלטתה.
תקופת השלטון [עריכה]
פיוטר עלה לשלטון בסוף שנת 1761 בעקבות מות דודתו והיה בשלטון במשך 186 ימים. באותו זמן, רוסיה הייתה קרובה להכרעת פרוסיה במלחמת שבע השנים. למרות זאת, פיוטר נסג מכל השטחים שנכבשו במלחמה, וכרת ברית עם פרוסיה. פעולות אלו הביאו להתמרמרות רבה בקרב האצולה והצבא.
במשך תקופת השלטון הקצרה הוא היה פעיל מאוד. הוא הוציא מספר צווים חשובים בתחום הכלכלי, הפסיק רדיפות על רקע דתי וכו'. המסמך החשוב ביותר כלל הנחיות חדשות בהקשר לזכויות האצולה הרוסית. בהתאם למסמך זה זכויות האצולה התרחבו מאוד וחובות שלהם כלפי המדינה הוקטנו. כבר בתחילת שלטונו הוא החזיר מסיביר את כריסטופור מיניך הוותיק וקירב אותו לחצר. כמו כן הוא הביא לסנקט פטרסבורג קרובים רבים מגרמניה.
הקשר נגד השלטון התפתח בהדרגה אך במהירות. יקטרינה הייתה בהריון מתקדם ולכן עד אפריל לא הייתה פעילה בנעשה. כמו כן, היא לא מיהרה כי העריכה שעם הזמן התמרמרות בקרב האצולה רק תגדל. לעומת זאת, פיוטר דיבר באופן גלוי על רצונו להתגרש ולהתחתן עם יליזבטה וורונצובה. ב-30 באפריל המתח בין בני הזוג הגיע לשיאו ופיוטר אף החליט לעצור את אשתו. רק התערבות דודו מנע את המעצר. לקראת מאי 1762 שינוי בבירה היה ברור לכולם. למרות אזהרות רבות, פיוטר עם החצר עזב את הבירה ויצאה מחוץ לעיר לחופשת קיץ. בחודש יוני הוא תכנן לצאת למלחמה נגד דנמרק. בבוקר 28 ביוני 1762 הוא נסע לארמון הגדול בפטרהוף לצורך קבלת פנים גדולה. בקרב יחידות עילית של הצבא החלו להתפשט שמעות על כך שיקטרינה נעצרה. כמו כן נעצרו מספר קושרים והייתה סכנה ממשית שכל הקשר יתגלה. בלחץ תומכיה, יקטרינה עם אלכסיי אורלוב עזבה את פטרהוף ונסע לבירה. תוך זמן קצר יחידות צבא המוצבות בבירה, סנאט וסינוד הושבעו לקיסרית החדשה.
פיוטר בעצמו לא ידע מה לעשות. למרות בקשות של כריסטופור מיניך לצאת לקרונשטט בו היו יחידות צבא נאמנות לו ולהתחיל מאבק תוך התבססות על הצי הוא המתין ובסופו של דבר נכנע ללא מאבק של ממש.
יקתרינה הוכרזה כקיסרית בשם יקתרינה השנייה.
מוות [עריכה]
נסיבות מותו לא ברורות עד היום. לאחר התפטרות הוא נשלח לכפר רופשה מספר קילומטרים מסנקט פטרסבורג ונפטר לאחר שבוע. בהתאם לגרסה הרשמית הוא נפטר ממחלה. הגרסה המקובלת גורסת שהוא נרצח על ידי אלכסיי אורלוב. תחילה הוא הוטמן במנזר אלכסנדר נבסקי בסנקט פטרסבורג. בתקופת פאבל הראשון גופתו הועברה למבצר פטרופבלובסקיה.
לפחות כ-40 אנשים שטענו שהם הקיסר פיוטר השלישי שניצל והתחבא. המפורסם מהם הוא ימליאן פוגצ'וב. תופעה זו נמשכה עד לשנת 1797 כאשר נתפס האחרון שבהם.
מקורות [עריכה]
| הקודם: יליזבטה קיסרית רוסיה |
צארים רוסיים | הבא: יקטרינה הגדולה |
