פיוטר השלישי, קיסר רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיוטר השלישי
קיסר רוסיה
Coronation portrait of Peter III of Russia -1761.JPG
שם מלא פיוטר פיודורוביץ'
תקופת שלטון 25 בדצמבר 1761 - 29 ביוני 1762
הקודמת קיסרית יליזבטה
יורשת יקתרינה השנייה
בת זוג

סופיה פרדריקה אוגוסטה פון אנהלט-צרבסט

צאצאים

פאבל
אנה

שושלת בית רומנוב
אב קרל פרידריך, דוכס הולשטיין-גוטטרופ
אם אנה פטרובנה (בתו של פיוטר הגדול)
תאריך לידה 21 בפברואר 1728
קיל, שלזוויג-הולשטיין
תאריך פטירה 17 ביולי 1762 (בגיל 34)
רופשה, האימפריה הרוסית
מקום קבורה מבצר פטר ופול, סנקט פטרבורג

פיוטר השלישי (21 בפברואר 1728 - 17 ביולי 1762) היה קיסר האימפריה הרוסית בין 1761 ל-1762.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיוטר נולד בקיל בשלזוויג-הולשטיין בצפון גרמניה, בשם קרל פטר אולריך. אמו הייתה אנה פטרובנה, בתו של פיוטר הגדול, ואביו היה קרל פרידריך, דוכס הולשטיין-גוטטורפ, אחיינו של קרל השנים עשר מלך שבדיה. תחילה הוא התחנך כיורש העצר של שבדיה.

פיוטר התייתם מהוריו בגיל צעיר, אמו מתה מיד עם לידתו, ואביו מת כשהיה בן 11. בעקבות מות אביו, נהיה פיוטר יורש העצר של שבדיה. הוא התחנך בבית של דודו, אדולף פרדריק שמאוחר יותר נעשה מלך שבדיה. בשנת 1741, דודתו של פיוטר, יליזבטה, הפכה לקיסרית האימפריה הרוסית. שנה לאחר מכן, יליזבטה מינתה את פיוטר ליורש העצר שלה והביאה אותו מגרמניה לרוסיה. המינוי ליורש העצר של רוסיה ביטל את זכותו של פיוטר לכתר השבדי. עם הגעתו לרוסיה המיר פיוטר את דתו לנצרות אורתודוקסית ושינה את שמו לפיוטר. בגיל שש עשרה חלה במחלת האבעבועות השחורות.

בשנת 1745 הקיסרית יליזבטה ציוותה על פיוטר לשאת לאישה את סופיה אוגוסטה פרדריקה פון אנהלט צרבסט, אשר המירה את דתה לנצרות אורתודוקסית ושינתה את שמה ליקתרינה אלכסייבנה. באותה שנה נולד לזוג בן - פאבל. מיד עם לידתו, נלקח הבן מהוריו והתחנך על ידי הקיסרית בעצמה. פיוטר היה מרוצה מהחלטה זו, וראה את בנו כפעם בשבוע.

הקיסר פיוטר היה ידוע בהתנהגותו הילדותית, ובכך שהיה משחק עד השעות הקטנות של הלילה בחיילי עופרת קטנים, גם בהיותו נשוי ליקטרינה. עם הזמן הוא התרחק מאשתו ויליזבטה וורונצובה הייתה למאהבת שלו. אשתו נפגעה ממעשיו ובהמשך החלה גם היא לבגוד בבעלה. בהתאם לעדויות, הדבר היה ידוע לפיוטר ואף נערכו ארוחות ערב בהשתתפות בני הזוג המלכותי, יליזבטה וורונצובה וסטניסלאב פוניאטובסקי שהיה נציג האיחוד הפולני ליטאי ברוסיה. בשנת 1757 ליקטרינה נולדה בת אשר למרות שככל הנראה לא הייתה בת של פיוטר, הוא הכיר בה כבתו.

במשך התקופה בה שהה בסנקט פטרסבורג הוא לא התקרב לתרבות הרוסית, לא למד את מנהגיה וזלזל במנהגי הנצרות האורתודוקסית. בשנת 1751 בהיוודע שדודו נעשה מלך שבדיה אמר שחבל שהגיע לרוסיה במקום להיות מלך שבדיה.

במהלך מלחמת שבע השנים תמך בפרידריך השני, מלך פרוסיה למרות שמדינתו הייתה במלחמה איתו. בהתאם לעדויות הוא אף העביר לפרוסיה מידע צבאי רגיש. התנהגותו זו גרמה להתמרמרות באצולה רוסית. למרות הכול, יליזבטה, קיסרית רוסיה לא הייתה מוכנה לשנות את החלטתה.

תקופת השלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיוטר עלה לשלטון בסוף שנת 1761 בעקבות מות דודתו והיה בשלטון במשך 186 ימים. באותו זמן, הייתה רוסיה קרובה להכרעת פרוסיה במלחמת שבע השנים. למרות זאת, נסוג פיוטר מכל השטחים שנכבשו במלחמה, ואף כרת ברית עם פרוסיה. פעולות אלו הביאו להתמרמרות רבה בקרב האצולה והצבא.

במשך תקופת השלטון הקצרה הוא היה פעיל מאוד. הוא הוציא מספר צווים חשובים בתחום הכלכלי, הפסיק רדיפות על רקע דתי ועוד'. המסמך החשוב ביותר כלל הנחיות חדשות בהקשר לזכויות האצולה הרוסית. בהתאם למסמך זה זכויות האצולה התרחבו מאוד וחובותיה כלפי המדינה קטנו. כבר בתחילת שלטונו הוא החזיר מסיביר את כריסטופור מיניך, שהוגלה לשם בידי יליזבטה, וקירב אותו לחצר. כמו כן הוא הביא לסנקט פטרסבורג קרובים רבים מגרמניה.

יקטרינה הייתה בהריון מתקדם ולכן עד אפריל לא הייתה פעילה בנעשה. כמו כן, היא לא מיהרה כי העריכה שעם הזמן התמרמרות בקרב האצולה רק תגדל. לעומת זאת, פיוטר דיבר באופן גלוי על רצונו להתגרש ולהתחתן עם יליזבטה וורונצובה. ב-30 באפריל המתח בין בני הזוג הגיע לשיאו ופיוטר אף החליט לעצור את אשתו, דבר שנמנע רק בעקבות התערבות דודו. לקראת מאי 1762 שינוי בבירה היה ברור לכולם. למרות אזהרות רבות, עזב פיוטר, עם חצרו, את הבירה ויצא מחוץ לעיר לחופשת קיץ. בחודש יוני הוא תכנן מלחמה נגד דנמרק. בבוקר 28 ביוני 1762 הוא נסע לארמון הגדול בפטרהוף לצורך קבלת פנים גדולה. בקרב יחידות עילית של הצבא החלו להתפשט שמועות על כך שיקטרינה נעצרה. כמו כן נעצרו מספר קושרים והייתה סכנה ממשית שכל הקשר יתגלה. בלחץ תומכיה, עזבה יקטרינה עם אלכסיי אורלוב את פטרהוף, נסעה לבירה והשביעה את יחידות צבא המוצבות בבירה, סנאט וסינוד.

פיוטר לא ידע מה לעשות. למרות בקשות של כריסטופור מיניך לצאת לקרונשטט בה היו יחידות צבא נאמנות לו ולהתחיל מאבק תוך התבססות על הצי, בחר פיוטר להמתין ובסופו של דבר נכנע ללא מאבק של ממש.

יקתרינה הוכרזה כקיסרית בשם יקתרינה השנייה.

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיבות מותו לא ברורות עד היום. לאחר התפטרותו הוא נשלח לכפר רופשה, מספר קילומטרים מסנקט פטרסבורג, ונפטר לאחר שבוע. סיבת פטירתו הרשמית היא מחלה, אך מקובל להאמין שהוא נרצח על ידי אלכסיי אורלוב[דרוש מקור]. תחילה הוטמן במנזר אלכסנדר נבסקי בסנקט פטרסבורג, אך בתקופת פאבל הראשון הועברה גופתו למבצר פטרופבלובסקיה.

לפחות כ-40 אנשים שטענו שהם הקיסר פיוטר השלישי שניצל והתחבא. המפורסם מהם הוא ימליאן פוגצ'וב. תופעה זו נמשכה עד לשנת 1797 כאשר נתפס האחרון שבהם.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
יליזבטה קיסרית רוסיה
צארים רוסיים הבא:
יקטרינה הגדולה
שליטי רוסיה
נסיכי קייב | נסיכי ולדימיר | נסיכי מוסקבה | צארים של רוסיה | קיסרי רוסיה | שליטי ברית המועצות | נשיאי הפדרציה הרוסית
פיוטר הראשון "הגדול" | יקטרינה הראשונה | פיוטר השני | הקיסרית אנה | איוואן השישי | הקיסרית יליזבטה | פיוטר השלישי | יקטרינה השנייה "הגדולה" | פאבל הראשון | אלכסנדר הראשון "המנצח" | ניקולאי הראשון | אלכסנדר השני "המשחרר" | אלכסנדר השלישי | ניקולאי השני