יקטרינה (סדרת טלוויזיה)
 | |
| כרזת העונה הראשונה | |
| סוגה | דרמה היסטורית |
|---|---|
| כותבים | אריף אלייב |
| בימוי |
אלכסנדר בראנוב (עונה 1) ראמיל סאביטוב (עונה 2) דמיטרי יוסיפוב (עונה 3–4) |
| שחקנים |
מרינה אלכסנדרובה יוליה אאוג אלכסנדר יאצנקו פאבל טבאקוב סרגיי מארין ולדימיר יאגליץ' |
| מדבבים | אלכסנדר באלוייב |
| פרסים |
פרס APKiT פרס נשר הזהב |
| פסקול | ניקולאי רוסטוב |
| ארץ מקור |
 רוסיה |
| שפות |
רוסית גרמנית טורקית |
| מספר עונות | 3 |
| מספר פרקים | 24 |
| הפקה | |
| מפיק |
אלכסנדר אקופוב אנטון זלאטופולסקי לאונרד בלווטניק |
| חברת הפקה |
אמדיה (עונות 1-2) Production Value (עונה 1) Cosmos studio (עונות 3–4) |
| הפצה | VGTRK |
| אתר צילומים | צ'כיה ורוסיה[1] |
| צלמים | מקסים שינקורנקו |
| מוזיקה | ניקולאי רוסטוב |
| אורך פרק | 37-62 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור | רוסיה-1 |
| פורמט (תמונה) | HD TV i1080 |
| תקופת שידור מקורית |
24 בנובמבר 2014 – 29 באוקטובר 2023  |
| קישורים חיצוניים | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
יקטרינה (ברוסית: Екатерина) היא סדרת דרמה המשכית היסטורית רוסית, שעוסקת בגורלה של הנסיכה הגרמנייה סופי אוגוסט פרידריקה אנהלט-צרבסט משושלת של מלכי פרוסיה, בהפיכתה לקיסרית רוסיה יקטרינה הגדולה ובשנות שלטונה באימפריה הרוסית. זו אחת הסדרות הפופולריות ביותר בטלוויזיה הרוסית[2], עם רייטינג גבוה מאוד[3].
הסלוגן של הסדרה הוא "אני אשלוט, או אמות". הסדרה שווקה לעשרות מדינות ברחבי העולם וזוכה להצלחה במדינות אמריקה הלטינית, אליהן שווקה לאחר שנמכרה בהצלחה במסגרת תערוכת MIPCOM. ב-19 במרץ 2020 רשת רוסיה-1 הזמינה עונה רביעית ואחרונה לסדרה, ששידורה החל בספטמבר 2023.[4]
סקירת סדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | פרקים | שודרה לראשונה (רוסיה) | |||
|---|---|---|---|---|---|
| הפרק הראשון | הפרק האחרון | ||||
| 1 | 12 | 24 בנובמבר 2014 | 27 בנובמבר 2014 | ||
| 2 | 12 | 27 בפברואר 2017 | 7 במרץ 2017 | ||
| 3 | 16 | 21 באוקטובר 2019 | 31 באוקטובר 2019 | ||
| 4 | 16 | 2023 | 2023 | ||
עלילת הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה 1. "יקטרינה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
השנה היא 1744. הקיסרית יליזבטה פטרובנה היא חסרת ילדים ויורשה הוא האחיין הגרמני לבית הולשטיין-גוטורפ קארל פטר אולריך, ששמו שונה ל"פיוטר פיודורוביץ'". עם זאת, לאחר זמן מה הקיסרית מחליטה כי היורש אינו מתאים ולא יהיה זה נבון להותיר בידיו את השליטה על האימפריה הצפונית הגדולה.
יליזבטה מחליטה להשיא את האחיין ולכשייוולד לו בן, הנכד יתחנך להיות לקיסר העתידי. היא בוחרת לאישה את הנסיכה סופיה פרדריקה, צאצאית לענף המרושש של שושלת מלכי פרוסיה. סופיה פרדריקה הצעירה עוזבת את פרוסיה לארץ רחוקה וזרה בתקווה למצוא את אושרה, אך היא מגלה תככים לרוב, מזימות חצר, אדישות מצד בעלה ותוכניתה האמיתית של הקיסרית. סופיה מאמצת לעצמה זהות רוסית, היא משנה את אמונתה ומאמצת שם חדש "יקטרינה אלכסייבנה".
שנים חולפות וילדיה של יקטרינה נולדים. כדי להציל את עצמה ואת ילדיה מסכנת מוות, היא נוטלת בהדרגה את השליטה על הכול בידיה ומצליחה, לאחר סדרה של מזימות חצר לארגן הפיכת ארמון ולכבוש את כס המלוכה הרוסית בשנת 1762.
עונה 2. "יקטרינה. העלייה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
השנה היא 1768 ובשנה הששית לשלטונה של הקיסרית החדשה, יקטרינה נאלצת להתמודד עם המלחמה הראשונה נגד טורקיה. במקביל, יקטרינה מחפשת דרך לארגן נישואים לגיטימיים עם אהובה הוותיק, גריגורי אורלוב ולהכשיר את בנם המשותף אלכסיי כדי להפוך אותו ליורש הכס במקרה שהבן הלגיטימי של יקטרינה, פאבל פטרוביץ' יישאר חסר ילדים.
עם זאת, התנהגותו הפשוטה והבלתי צפויה של אורלוב, כמו גם בעיותיו הבריאותיות, מאלצים את הקיסרית לנטוש את רעיון הנישואין והיא שולחת את הבן אלכסיי אל מחוץ למדינה על מנת לוודא כי פאבל פטרוביץ' יוכל להקים משפחה. לאחר שנפטרה מאורלוב, יקטרינה מנהלת יחסים עם אהוב אחר, גריגורי פוטיומקין בעודה מחפשת כלה באירופה עבור היורש.
השנה היא 1774. המלחמה הטורקית-רוסית מסתיימת בניצחון רוסיה, שכובשת מידי הטורקים את חצי האי קרים ומקבלת גישה אל ים אזוב ואל הים השחור.
השנה היא 1776. יקטרינה משיאה את פאבל לנסיכה גרמנייה בעודה מתקרבת לפוטיומקין. לכבוד הניצחון הרוסי מוקמת על שמה עיר בדרום רוסיה, בשם יקטרינוסלב. השנה היא 1782, יקטרינה חונכת את הפסל לכבוד פיוטר הראשון ושולחת את פאבל פטרוביץ' עם אשתו וילדיהם למסע ברחבי אירופה.
עונה 3. "יקטרינה. המתחזים" [עריכת קוד מקור | עריכה]
השנה היא 1774. שלטונה של יקטרינה נתון בסכנה מארבעה כיוונים שונים: רוסיה במלחמה עם טורקיה, בעימות שעלול להיות ניצחון מוחץ או תבוסה כואבת. בפריז הפולנים והצרפתים מכינים תאוריית קשר מורכבת לפיה יליזבטה טראקנובה תתחזה לבתה של יקטרינה. בדרום רוסיה עולה סכנת מרד האיכרים, עם התחזקותו של ימליאן פוגצ'וב, המתחזה להיות פיוטר השלישי, קיסר רוסיה ולבסוף עולה סכנה גם מתוך חצר הארמון: פאנין מתכנן הפיכה ושוקל כיצד להעביר את השלטון מיקתרינה לבנה, פאבל. יקטרינה מבינה שכל החלטה שלה עשויה להיות גורלית עבור האימפריה כולה.
עונה 4. "יקטרינה. המועדפים"[עריכת קוד מקור | עריכה]
השנה היא 1779. הקיסרית יקטרינה השנייה כבר נקראת "הגדולה" על פי הצעתה של מקורבתה הקרובה ביותר, הנסיכה המשפיעה יקתרינה דשקובה. הנסיך גריגורי פוטיומקין, אהובה לשעבר של יקטרינה ובעלה הנשוי, נותר חבר נאמן לנשק, ולמעשה, האדם השני בחשיבותו במדינה. חייה האישיים של הקיסרית, כמו קודם, מלאים בתשוקות ותככי אהבה. עם זאת, למרות הכל, יקטרינה לא שוכחת מענייני ממדינה החשובים. ביניהם: ניסוח המניפסט על ירושת הכס. הקיסרית מחליטה להעביר את הכס לנכדה אלכסנדר, תוך עקיפת היורש החוקי – בנה פאבל. עם זאת, יורש העצר החוקי לא מתכוון לוותר על זכויותיו ויילחם עד הסוף, כאשר מאבק כוחות חדש מתחיל...[5]
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
_(1).jpg)
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילומי הסדרה הראשונה נערכו בשנת 2014[6] בהפקת חברת Amedia ו-Production Value. צילומי העונה השנייה החלו ב-25 באפריל והושלמו ב-27 ביולי 2016, בשיתוף פעולה עם Cosmos studio ובתמיכת משרד התרבות של רוסיה. צילומי העונה השלישית החלו בספטמבר 2018[7] והושלמו בפברואר 2019[8]. צילומי העונה הרביעית והאחרונה החלו במחוז לנינגרד באוגוסט 2022.
שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרה הופקה עבור ערוץ רוסיה-1. לאחר מכן, בעקבות ביקוש רב נמכרה הסדרה לשידור גם בארצות אחרות, כדוגמת:
| מדינה | ערוץ |
|---|---|
 סרביה
|
RTS 1 |
 מקסיקו
|
Canal 22 Mexico[9] |
 בולגריה
|
bTV bTV Lady |
 מונגוליה
|
Mongol TV |
 רפובליקה סרפסקה
|
הערוץ הממלכתי |
 הונגריה
|
Izaura TV |
 סין
|
הערוץ הממלכתי |
 יפן
|
Channel Ginga[10] |
פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרסים | ||||
|---|---|---|---|---|
| פרס | תאריך הטקס | קטגוריה | מקבלי פרס ומועמדים | תוצאה |
| פרס TEFI[11] | 2015 | סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר | אלכסנדר בראנוב | זכייה |
| שחקנית הטלוויזיה הטובה ביותר | יוליה אאוג | זכייה | ||
| פרס APKiT[12] | 2015 | שחקנית המשנה הטובה ביותר בטלוויזיה | יוליה אאוג | זכייה |
| עיצוב התלבושות הטוב ביותר | ולנטינה קאמנבה, סבטלנה מוסקבינה | זכייה | ||
| השחקנית הטובה ביותר | מרינה אלכסנדרובה | מועמדות | ||
| שחקן המשנה הטוב ביותר | אלכסנדר יאצנקו | מועמדות | ||
| עיצוב ההפקה הטוב ביותר | סרגיי וורוביוב, סרגיי אוניפנקו | מועמדות | ||
| איפור ועיצוב השיער הטובים ביותר | מרינה דדובה, אילונה לוויטסקאיה | מועמדות | ||
| פרס נשר הזהב | 2016 | סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר | אלכסנדר בראנוב | זכייה |
אי דיוקים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוהאן לסטוק נשאר בחצר הקיסרית עד 1748. אך בסדרה מוצג כי כבר בשנת 1744 הוא נשלח על ידי הלשכה החשאית לגלות.
- בסטוז'ב מונה לקנצלר האימפריה הרוסית ביוני 1744, אך בסדרה כבר בפברואר 1744 בסטוז'ב מכונה בשם "הקנצלר הגדול".
- הברון מרדפלד מאבד את משרתו כשגריר פרוסיה בשנת 1746, אך בסדרה הוא נותר בתפקיד עד לסוף העונה.
- איוואן דובאלוב החליף את רזומובסקי בתפקיד היועץ המועדף על הקיסרית יליזבטה בשנות 1750, אך בסדרה רזומובסקי מוצג כיועצה עד ליום מותה, בעוד שובאלוב כלל אינו מוצג בסדרה.
- בסדרה מתואר כי רצח יוהאן אנטונוביץ' ורצח הקיסר פיוטר השלישי מתבצע באותו זמן (שנת 1762). בפועל, יוהאן אנטונוביץ' נרצח שנתיים לאחר מכן, ב-1764.
- בסדרה מוצג שפרדריקה פגשה את פיוטר לראשונה בהגיעה לרוסיה. בפועל היא פגשה אותו כבר באייטין, פרוסיה, כשהייתה בת 11.
- בסדרה יקטרינה מגיעה עם אמה לפטרבורג, אך במציאות יקטרינה כותבת ביומנה שהיא ואמה הגיעו תחילה למוסקבה.
- בסדרה, המשפחה הקיסרית חיה רק בארמון הקיץ, אך בפועל המשפחה הייתה בארמון הקיץ רק בימי הקיץ ובדרך כלל שהתה בארמון החורף ובפטרהוף, או בצארסקויה סלו שהיה המעון המועדף על יליזבטה.
- הקיסרית יליזבטה מספרת לפיוטר פיודרוביץ', שאיוואן השלישי הוכרז לקיסר ושלט במשך שבועיים. בפועל הוא שלטונו נמשך מעט יותר משנה.
- פיוטר פיודרוביץ' מדבר רוסית מושלמת בסדרה, אך במציאות הוא דיבר כל חייו במבטא גרמני כבד.
- בעת ישיבה עם שריה, יליזבטה מכנה את מיכאיל וורונצוב נסיך, אך במציאות הוא היה רוזן.
- בסדרה מוצג כי יליזבטה ולרזומובסקי נישאו ביום הכרזת המלחמה על פרוסיה, ב-12 בספטמבר 1756. במציאות זה קרה ב-24 בנובמבר 1742.
- סטניסלאב פוניאטובסקי קורא לעצמו בסדרה "הנסיך הגדול של סקסוניה ופולין", אף ששליטה בפועל של סקסוניה ופולין באותה עת היה אוגוסטוס השלישי. פוניאטובסקי ימונה למלך פולין רק לאחר עלייתה לשלטון של יקטרינה.
- בנה של יקטרינה, אלכסיי, נולד באפריל 1762. בסדרה הוא נולד זמן קצר לפני הפיכת החצר שתרמה לעלייתה לשלטון.
- בסדרה, לאחר שהודח, פיוטר הוחזק בארמון הקיץ. במציאות הוא הובא אל ארמון רופשה, שם נרצח.
- בסדרה הפיכת החצר מתרחשת בארמון יליזבטה בפונטנקה. בפועל ההפיכה התבצעה בארמון החורף, היכן שחיה המשפחה הקיסרית.
- בסדרה מתואר כאילו האחים אורלוב היו היחידים שהשתתפו בהפיכת החצר, בפועל אישים בכירים בחצר הקיסרית נטלו חלק בעלייתה לשלטון של יקטרינה.
- בסדרה, סופיה רזומובסקאיה התעברה מפאבל בשנת 1768 לערך. בפועל זה קרה ב-1771.
- דריה סלטיקובה נעצרה ב-1762 באשמת רצח המוני לעיני יקטרינה שהתוודעה למעשיה. בפועל זה קרה ב-1768 וללא נוכחות יקטרינה.
- בסדרה מוצג כי גריגורי פוטיומקין מאבד את עינו בעקבות עימות עם אורלוב. בפועל הוא איבד את עינו בעקבות הליך ריפוי לא מוצלח ממיגרנה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יקטרינה
"יקטרינה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"יקטרינה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- יקטרינה באתר Vesti.ru
- יקטרינה. העלייה, באתר אמזון
- יקטרינה באתר Smotrim.ru
- סדרת הטלוויזיה "יקטרינה" (רוסיה, 2014, עונה 1) באתר האינטרנט של ערוץ הטלוויזיה "רוסיה 1". // russia.tv
- סדרת הטלוויזיה "יקטרינה. העלייה" (רוסיה, 2016, עונה 2) באתר האינטרנט של ערוץ הטלוויזיה "רוסיה 1". // russia.tv
- סדרת הטלוויזיה "יקטרינה. המתחזים" (רוסיה, 2019, עונה 3) באתר האינטרנט של ערוץ הטלוויזיה "רוסיה 1". // russia.tv
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "«Екатерина»: как снимали грандиозную историческую сагу для канала «Россия-1»". «Вокруг ТВ». נבדק ב-2014-11-13.
- ^ Историческая драма «Екатерина» (Россия, 2014 год, 12 серий). О проекте
- ^ Победное шествие «Екатерины»: сериал лидирует среди телепроектов недели // vesti.ru
- ^ Александр Акопов: «Индустрия выглядит достаточно зрело, но общий дефицит кадров сохраняется» // «Вокруг ТВ», 19.03.2020
- ^ https://www.vesti.ru/television/article/3582512
- ^ "Екатерина (2014)". www.ivi.ru. נבדק ב-2018-03-14.
- ^ דיווח ברוסית
- ^ Марина Александрова объявила о завершении съемок 3-го сезона «Екатерины» и поделилась атмосферными закадровыми фотографиями
- ^ "Объединенный стенд RUSSIAN CINEMA на кино- и телевизионном рынке MIPTV 2015 в Каннах подвел итоги работы". ПрофиСинема.ру. נבדק ב-2015-04-20.
- ^ エカテリーナ, チャンネル銀河
- ^ Российская индустриальная телевизионная премия «ТЭФИ». Номинации 2015 года, tefitv.ru
- ^ «Физрук» и «Мажор» стали самыми успешными сериалами 2014 года, Информационное агентство России «ТАСС»