הורסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גראבן והורסט. שרטוט באדיבות ה-USGS
הר תבור, דוגמה להורסט.

הורסטגרמנית Horst, שפירושו קן נשרים) הוא מונח בגאולוגיה מבנית המתאר גוש סלע מורם בין שני העתקים נורמליים מקבילים. הגוש המורם הוא חלק מקרום כדור הארץ שנשאר יציב בשעה שגושי הסלע משני צדיו שקעו.

הורסט נוצר לעתים קרובות לצד גראבן. הורסט וגראבן הם מבני שברים המעידים על כוחות מתיחה ועל התפשטות קרום כדור הארץ.

הורסט הוא תוצאה של העתקים נורמליים מקבילים, שבהם הגוש התלוי יורד וגוש הבסיס עולה. מישורי השבירה של ההעתקים משני צדי ההורסט נוטים ממרכז ההורסט והחוצה. בעוד שמישורי השבירה משני צדי הגראבן נוטים כלפי מרכז הגראבן. הורסטים הם גושי סלעים מקבילים שנותרים בין גראבנים.

דוגמאות לתופעת הורסט בישראל הם הגוש ההררי הכולל את סרטבה, בדרום-מזרח השומרון, צוק מצדה בדרום-מזרח מדבר יהודה והר תבור שבגליל התחתון. בעולם ידועים ההורסטים של הרי הווז' והיער השחור. לפעמים גם הרי שולחן הם סוג של הורסט.

הורסט הוא תולדה של כוחות פנימיים טקטוניים הגורמים לשבירה ולסידוק, ולכן בנוף "צעיר" הורסט יהיה תמיד הר, אבל כשהנוף "מתבגר" ומופעלים עליו כוחות חיצוניים של סחיפה עשוי תבליט הנוף להשתנות ואפילו להתהפך, כך שהורסט יהיה דווקא שקע. השקע של מטולה הוא הורסט. לעתים נובע תהליך כזה מהיפוך תנועת הגושים כך למשל גראבן יהודה שבתקופת הקרטיקון חל בו היפוך וכיום הוא הורסט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרופסור משה ברור, "הורסט", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 7), הוצאת יבנה, תשס"א
Symbole-géologie.png ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.