השומרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת יישובים באזור השומרון

חבל השומרון (ערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא אזור גאוגרפי היסטורי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המערבית. האזור נקרא על שם העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל בימי אחאב.‏[1].

חבל השומרון מורכב מהר אפרים והרי בנימין, ושטחו מתחלק לנחלות השבטים בנימין, אפרים ומנשה. בצפון הוא גובל בעמק יזרעאל, במזרח בבקעת הירדן, בדרום ביהודה ובמערב בשרון. רוב השטח הררי והפסגות הגבוהות שבו הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים.

רוב האזור הועבר לשליטת הרשות הפלסטינית ובו גם יישובים יהודיים בשליטת מדינת ישראל במשטר המנהל האזרחי. חבל השומרון הוא גם שמו של המחוז בממשל הצבאי, ממלחמת ששת הימים ועד להסכמי אוסלו[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע מגלעד 'יהושע בן נון מנחיל הארץ' במרכז השומרון, יצירתו של האמן אסף קדרון

האזור נקרא על שם העיר שומרון (כיום סבסטיה), ששימשה כבירת ממלכת ישראל. המקום נקנה על ידי המלך עמרי, והוא אף זה שהקנה לה את שמה, בשל בעליו הקודמים של המקום:

וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן.‏[3]

ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"ד

לאחר הגליית תושביה ישבו בשומרון בעיקר שומרונים וזאת עד למאה ה-17 שאז הוכרחו רובם להמיר את דתם לאסלאם.

אתרים ארכאולוגיים באזור נסקרו בסקר חסר תקדים בהיקפו ובמשכו - סקר הר מנשה - בהנחיית אדם זרטל ואחרים.

יישובים בשומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר ג'ית ליד קדומים הוא דוגמה לכפר כיפה

בשומרון נפוצים כפרים אשר מיקומם הוא בראשי גבעות. הם מכונים לעתים בשם "כפר כיפה". הגבעות נוצרות בתהליך טקטוני של קימוט שיכבות סלע. הסיבות להקמת הכפרים במיקום זה הן:

  • ביטחוניות - קשה יותר לטפס אליהם מאשר לכפרים שבמישור.
  • כלכליות - אדמת המישור נוחה יותר לעיבוד חקלאי וחבל לנצלה להקמת מבנים.
  • היסטוריות - התיישבות על גבי מקומות ישוב קדומים, ובהם חומרי בניה משנית מצויים.

כיום האזור מאוכלס בעיקר על ידי ערבים פלסטינים. בחבל ארץ זה הערים הערביות הגדולות קלקיליה, ג'נין, שכם וטול כרם. נוסף עליהן, פזורים ברחבי השומרון מאות עיירות וכפרים ערביים.

בשומרון קיימים גם יישובים יהודיים בסדרי גודל שונים. הגדולה מביניהם העיר מודיעין עילית, ואחריה העיר אריאל ואחריהן מועצות מקומיות: עמנואל, אלפי מנשה, קרני שומרון, קדומים, אורנית, גבעת זאב, בית אריה-עופרים, בית אל ואלקנה; יישובים המאוגדים במועצות אזוריות: שומרון עם 26 יישובים ומטה בנימין, אף היא 26 יישובים. בנוסף ישנם עשרות מאחזים. סה"כ האוכלוסייה הישראלית בשומרון מונה כ-150,000 נפש.

על הר גריזים ישנו כפר קטן של שומרונים שכולם גם בעלי אזרחות ישראלית לפי חוק השבות.

בהתאם לתוכנית ההתנתקות של ממשלת ישראל, היישובים הישראליים גנים, כדים, חומש ושא נור בצפון השומרון פונו מתושביהם בשנת 2005.

אתרים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר עיבל במבט מהר כביר


ממצאים גאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השומרון הוא בצומת גאולוגי בארץ ישראל: בצפון - העמקים והגליל, בדרום - בנימין ויהודה, במזרח - בקעת הירדן ומערב - רמות מנשה ושפלת החוף. הממצא הגאולוגי על השומרון קשור לגאולוגיה של כל אחד מהאזורים שבגבולו.

בשומרון נחשף רצף מלא של יחידה ליתוסטרטיגרפית מגיל יוּרָה מלפני 208 מיליוני שנים עד לפני 145 מיליוני שנים עד הווה. שבע חבורות סלע נחשפות, בעובי כולל של 2.5 ק"מ. ואלו הם:

  1. חבורת ערד - גילה יורה, בנויה בעיקר אבני גיר המכילים בעלי חיים ימיים, עובדה המעידה על הרבדה בים רדוד. הובחנו בחתך סטרטיגרפי של 200 מטר ליד בורג' אל-מלח - המקום היחידי בארץ מהר החרמון עד מכתש רמון.
  2. חבורת כורנוב - גילה קרטיקון תחתון מלפני 145 מיליוני שנים עד לפני 97 מיליוני שנים. היא בנויה אבני חול עם שרידי גזעי עץ - דבר המעיד על הרבדה בסביבה יבשתית שהתקבלה לאחר נסיגת הים. נצפו בחתך סטרטיגרפי של 200 מטר בשיפולי הר כביר ו"הר טמון" הפונים לנחל תרצה

בבסיס תצורת כורנוב, סלעים וולקניים המוגדרים בתור תצורת תיאסיר. ההתפרצות של הסלעים היא בעיקר לאורך ההעתק של רכס בטרג' אל מליח. הוא כולל שפכי בזלת וכן פצלים וטופים יחד עם שרידי דגים וצפרדעים - תופעה המעידה על הרבדה במים מתוקים.

  1. חבורת יהודה גילה טורון בקרטיקון עליון, מלפני 93 מיליוני שנים עד לפני 89 מיליוני שנים. הוא מורכבת בעיקר מסלעי אבן גיר ודולומיט. החבורה הורבדה בים רדוד עם קרקעים שטוחה, מכאן גם מבני שכבותיה - אופקיות - בטרם יופעלו עליהם מגנגוני קימוט או שבירה. ניתן לזהות מחשופים של החבורה בשיפולי הר כביר. המחשופים מכסים חלק ניכר של מבני הקמרים של תרצה (פריעה) ורמאללה.
  2. חבורת הר הצופים גילה סנון בקרטיקון עליון - פלאוקן בפלאוגן, מ-89 מיליון שנה עד 56 מיליון שנה. החבורה בנויה בעיקר קירטון, ועוביה הכולל הוא 300 מטר. מחשופי החבורה ניכרים ב"קו התפר" בין הקמרים לבין הקערים בהרי השומרון. שורת מחשופים ניצפים בכביש הבקעה מאזור סרטבה צפונה ליד היישובים בקעות וחמרה. שפע מאובנים מיקרוסקופיים נמצאו בחבורה, דבר המעיד על הרבדה במים עמוקים.
  3. חבורת עבדת - מגיל אאוקן, מ-56 מיליון שנה עד 35.5 מיליון שנה. העובי של החבורה 350 מטר. ההרבדה היא בים רדוד. המחשופים מצויים משני צידי קמר תרצה.
  4. חבורת טבריה וחבורת ים המלח - הורבדו בשומרון בנאוגן, מלפני 23.5 מיליוני שנים ועד לפני 1.75 מיליוני שנים, לפני תהליכי הקימוט וההעתקה ששינו את פני השטח. מחשופי חבורת טבריה אותרו בשיפוליו המזרחיים של ההר בקרבת בקעת הירדן, בעובי של 150 מטר.
  5. תפוצתם של סלעי חבורת ים המלח, הצעירים, מוגבלת באזור הקרוב לבקעת הירדן. אל תוך שתי החבורות יש חדירה של דיקים ושפכי בזלת וטוף מאזור הגלבוע על ב"מרמא פיאד" שעל כביש הבקעה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאמרו של זאב וילנאי על העיר שומרון באתר דעת
  2. ^ למעשה, עד הקמת המנהל האזרחי, בשנת ה'תשמ"א (1981), ועד מסירת השליטה לידי הרשות הפלסטינית בעת הסכמי אוסלו
  3. ^ התוספת 'Xון' בסוף שם מקום אופיינית לימי התנ"ך, בדומה למשל לאחיה השילוני שהגיע משילה
  4. ^ ביקורת: מרדכי זלקין, ‏מחקרי יהודה ושומרון, קתדרה 71, מרץ 1994, עמ' 154-150
השומרון מיער חורשים. מימין היישוב אורנית ונחל קנה
Magnify-clip.png
השומרון מיער חורשים. מימין היישוב אורנית ונחל קנה