הטחנות הגדולות

הטחנות הגדולות
	הטחנות הגדולות בשנת 1945
מידע כללי
סוג	מטחנה
מיקום	חיפה
מדינה	ישראל
מייסדים	אדמונד ג'יימס תחת דה רוטשילד
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1921–1922
תאריך פתיחה רשמי	1923
קואורדינטות	32°48′32″N 35°00′26″E / 32.808916666667°N 35.007111111111°E
	www.hagdolot.co.il

הטחנות הגדולות של ארץ ישראל בע"מ היא טחנת קמח שהוקמה בשנת 1921 ביוזמתו של הברון רוטשילד. הטחנה נמצאת בחיפה, ועד היום נטחנים בה גרגרי החיטה שמגיעים מממגורות דגון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל הקמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטחנה הוקמה ביוזמת הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד בתחילת שנות ה-20, במטרה לעזור לאיכרים בארץ ישראל להתבסס על עבודת אדמה ולאפשר להם למכור את יבולם תמורת שכר הוגן, ובנוסף לסייע למכור את התוצרת החקלאית מישראל לחוץ לארץ.

בניין הטחנה הוקם על הדרך הראשית בקִדמת שכונת ואדי סאליב. הוא תוכנן על ידי המהנדס היהודי-הונגרי ארפד גוט. הבנייה החלה ב-1921^[1] והסתיימה לקראת ספטמבר 1922^[2]. הבניין היה אז בין המבנים הכי גדולים בארץ ישראל לתקופתו. ביולי 1923 הונעו גלגלי הטחנה על ידי מנועי דיזל חדשניים לדאז. מסילת הרכבת הובילה אל תוך חצר הטחנה על מנת להקל על ההטענה והפריקה^[3].

הטחנות התקשו בתחילה לשווק את תוצרתן לחנוונים הערבים, ובעקבות זאת קיימו מכירה קמעונאית^[4]. בשלוש השנים הראשונות לפעולתן ייצרו בטחנות 20 מיליון קילוגרם קמח^[5]. הלחם שנאפה מתוצרת הקמח של הטחנות הגדולות נקרא לחם "תוצרת".

מפעל המצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכשרת הטחנה לקראת פסח בשנת 1924 עוררה תרעומת בקרב הטחנות הקטנות שהתמקדו בטחינת קמח לפסח ובעקבות זאת הרבנות הראשית נמנעה מלהתערב בנושא ההכשר לטחנה ודרכי ההכשרה של טחנה כה גדולה, והשאירה את העניין בידי רבה של חיפה, הרב ברוך מרקוס^[6]^[7]^[8].

לאחר פתיחת הטחנות החלו הכנות להקמת מפעל למצות בצמוד לטחנה^[9]^[10]. בית החרושת נבנה על ידי סולל בונה בשנת 1925^[11] ובדצמבר 1925 הוחל בייצוא המצות^[12].

התקיפה הערבית לאחר הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת מלחמת העצמאות היו הטחנות יעד להתקפות של לוחמים ערביים. בתחילת אפריל 1948 נהדפה התקפה גדולה על הטחנה^[13]. ב-15 באפריל 1948 נעשה ניסיון לפוצץ רכבת תופת בטחנה. שומרי התחנה זיהו שמדובר ברכבת ממולכדת, דחפו אותה מהטחנה וכך מנעו אסון^[14]^[15]. למרות זאת, הטחנה המשיכה לעבוד במהלך המאורעות וסיפקה קמח לתושבי חיפה היהודיים^[16].

בשנת 1952 הוחלט על ידי הנהלת פיק"א לחדש, להרחיב ולשכלל את המפעל, ולהוסיף לו ממגורה גדולה לגרעינים, שבנייתם החלה עוד באותה השנה, והסתיימה בשנת 1955^[17].

בעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת "הטחנות הגדולות של ארץ ישראל בע"מ" נמצאת בעלות משפחת חפץ (משפחתו של צבי חפץ, השליח המיוחד לנציגויות מדינות המפרץ, איחוד האמירויות ובחריין)^[18]. במאי 2004 פשטו חוקרי רשות ההגבלים העסקיים על "הטחנות הגדולות" וכמה טחנות קמח אחרות ברחבי הארץ, בחשד שפעלו כקרטל שתיאם מחירים וחילק את השוק בין חבריו, אך לא נמצאו ראיות לפעילות כזו^[19]. בשנת 2008 אישרה רשות ההגבלים העסקיים לחברות "הטחנות הגדולות של ארץ ישראל בע"מ" ו"טחנות קמח מפרץ בע"מ" להתאחד^[20]. "טחנות קמח מפרץ בע"מ" עצמה רכשה את "טחנת קמח מן בע"מ" בחיפה בשנת 1999 והייתה בבעלות איש העסקים יעקב אדרי^[21].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא הטחנות הגדולות בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של הטחנות הגדולות
הטחנות הגדולות, אוניברסיטת חיפה
הטחנות הגדולות של ארץ ישראל, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
הטחנות הגדולות של ארץ ישראל, מאמר באתר הארכיון הציוני המרכזי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ לבנין הטחנה הגדולה בחיפה, דואר היום, 29 בינואר 1922
^ קמחא דפסחא, דואר היום, 12 בספטמבר 1922
^ טחנת הקמח הגדולה בחיפה, דואר היום, 15 במאי 1923
^ כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, דואר היום, 2 בספטמבר 1923
^ מספרים מחכימים, דואר היום, 1 באוגוסט 1926
^ מסביב לקמח הפסח, דואר היום, 6 בנובמבר 1923
^ להכשרות הטחנות הגדולות, דואר היום, 15 בנובמבר 1923
^ להכשרת הטחנות הגדולות, דואר היום, 18 בנובמבר 1923
^ לנסיעתו של מנשיביץ, דואר היום, 24 באוגוסט 1923
^ להרחבת תוצרתנו, דואר היום, 3 בדצמבר 1924
^ בניין בית החרושת למצות, דבר, 11 בנובמבר 1925
^ מצות א"י לחו"ל, דבר, 20 בדצמבר 1925
^ נהדפו התקפות ערביות בחלק המזרחי של חיפה, מעריב, 8 באפריל 1948
^ סוכל נסיון להחדיר פצצת תופת לטחנות הגדולות, המשקיף, 16 באפריל 1948
^ מכונות תופת התפוצצו בחיפה בחודשים שקדמו להקמת המדינה, מעריב, 29 באוקטובר 1969
^ במקומות העבודה בימי הדמים, דבר, 18 באפריל 1949
^ ממגורת קמח גדולה מוקמת ב"טחנות גדולות", הצופה, 16 במרץ 1955
^ אורה קורן, המאפיות מחפשות דרך לגלגל על הצרכנים את ייקור הקמח, באתר הארץ, 17 ביוני 2004
^ חוקרי רשות ההגבלים פשטו על כמה מטחנות הקמח הגדולות בישראל במסגרת חקירת חשד לקרטל, באתר גלובס, 6 במאי 2004
^ החלטה בתיק מזג 7164 :טחנות קמח מפרץ בע"מ - הטחנות הגדולות של ארץ ישראל בע"מ
^ ספיר פרץ, ‏טחנת הקמח שטיבל, המעסיקה 103 עובדים, מאיימת להפסיק פעילותה, באתר גלובס, 15 ביולי 2002

[1] לבנין הטחנה הגדולה בחיפה, דואר היום, 29 בינואר 1922

[2] קמחא דפסחא, דואר היום, 12 בספטמבר 1922

[3] טחנת הקמח הגדולה בחיפה, דואר היום, 15 במאי 1923

[4] כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, דואר היום, 2 בספטמבר 1923

[5] מספרים מחכימים, דואר היום, 1 באוגוסט 1926

[6] מסביב לקמח הפסח, דואר היום, 6 בנובמבר 1923

[7] להכשרות הטחנות הגדולות, דואר היום, 15 בנובמבר 1923

[8] להכשרת הטחנות הגדולות, דואר היום, 18 בנובמבר 1923

[9] לנסיעתו של מנשיביץ, דואר היום, 24 באוגוסט 1923

[10] להרחבת תוצרתנו, דואר היום, 3 בדצמבר 1924

[11] בניין בית החרושת למצות, דבר, 11 בנובמבר 1925

[12] מצות א"י לחו"ל, דבר, 20 בדצמבר 1925

[13] נהדפו התקפות ערביות בחלק המזרחי של חיפה, מעריב, 8 באפריל 1948

[14] סוכל נסיון להחדיר פצצת תופת לטחנות הגדולות, המשקיף, 16 באפריל 1948

[15] מכונות תופת התפוצצו בחיפה בחודשים שקדמו להקמת המדינה, מעריב, 29 באוקטובר 1969

[16] במקומות העבודה בימי הדמים, דבר, 18 באפריל 1949

[17] ממגורת קמח גדולה מוקמת ב"טחנות גדולות", הצופה, 16 במרץ 1955

[18] אורה קורן, המאפיות מחפשות דרך לגלגל על הצרכנים את ייקור הקמח, באתר הארץ, 17 ביוני 2004

[19] חוקרי רשות ההגבלים פשטו על כמה מטחנות הקמח הגדולות בישראל במסגרת חקירת חשד לקרטל, באתר גלובס, 6 במאי 2004

[20] החלטה בתיק מזג 7164 :טחנות קמח מפרץ בע"מ - הטחנות הגדולות של ארץ ישראל בע"מ

[21] ספיר פרץ, ‏טחנת הקמח שטיבל, המעסיקה 103 עובדים, מאיימת להפסיק פעילותה, באתר גלובס, 15 ביולי 2002

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]