סולל בונה
| סולל בונה בע"מ | |
|---|---|
  |
|
| סוג: | חברה ציבורית |
| שנת הקמה: | 1921 |
| מייסדים: | ההסתדרות הכללית |
| אנשי מפתח: | יהושע רפפורט (מנכ"ל), אורי שני (יו"ר הדירקטוריון) |
| מוצרים עיקריים: | בנייה, הנדסה אזרחית, תשתיות וכבישים ומערך לוגיסטיקה |
| הכנסה: | 1.7 מיליארד דולר (בשנת 2004) |
| דף הבית: | www.solbo.co.il |
סולל בונה היא מחברות הבנייה הגדולות בישראל, והוותיקה שבהן.
סולל בונה נוסדה בשנת 1921, בוועידה הראשונה של ההסתדרות הכללית, תחת השם בע"ץ (בניין ועבודות ציבוריות). הפרויקט הראשון של החברה היה סלילת כביש טבריה-סמח' (כביש 90) בו זכתה במכרז שהוציאה הממשלה הבריטית. החברה נוסדה כאגודה שיתופית, ברוח קבוצות העבודה הסוציאליסטיות, אך נקלעה לקשיים פיננסיים, אשר הובילו בשנת 1923 לייסוד חברה לעבודה ולחרושת בשם "סולל בונה", על בסיס האגודה, שנוהלה כחברה עסקית.
משבר כלכלי חמור שהתחולל ביישוב,שהחל בשלהי 1925 והתעמק ב-1926, הגיע לשיאו ב-1927. האבטלה בעיקר בתל אביב הייתה כבדה. פן נוסף של המשבר היו פשיטות הרגל, רובן של עסקים הקשורים בענף הבניה, ששותק כמעט כליל. שיאו של המשבר היה באמצע 1927, כשחברת סולל בונה שהעסיקה עובדים רבים נאלצה להפסיק את פעילותה. גם המשביר, שסיפק מזון ומוצרים לפועלים ולנקודות ההתיישבות, עמד על סף קריסה. רק לקראת סוף העשור החלה יציאה איטית מן המשבר, וחברת סולל בונה חזרה לפעילות רגילה.
לסולל בונה היה חלק משמעותי בבניין הארץ בתקופת היישוב ועם קום מדינת ישראל. בין היתר בנתה החברה את גדר הצפון בשנת 1938, ובנתה בשנות המנדט הבריטי, ובעיקר בימי מלחמת העולם השנייה, גשרים, שדות תעופה, עמדות וביצורים עבור הצבא הבריטי ופרויקטים צבאיים בעיראק, במצרים, בבחריין ובקפריסין. בשנים אלו היה דוד הכהן איש מפתח בהנהלת החברה.
סולל בונה עזרה בחיזוק הצבא במלחמת העצמאות, ובנתה ביצורים ומערכות אספקת מים, והייתה למעשה הבסיס לחיל הלוגיסטיקה של צבא הגנה לישראל.
בשנת 1961 הונפקו מניותיה של החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בשנת 1984 הוקמה "סולל בונה בניין ותשתיות" כחברה-בת בבעלות מלאה של סולל בונה. בסוף שנות ה-80 התחולל משבר כלכלי בחברת העובדים ובשנת 1989, כחלק מתוכנית ההבראה שלה, הוקמה "שיכון ובינוי אחזקות בע"מ" שריכזה את הפעילות בתחומי הבניה והתשתית של חברת העובדים, והשליטה בסולל בונה הועברה לידיה. בשנת 1996, במסגרת פירוק חברת העובדים, הועברה השליטה בקונצרן שיכון ובינוי, כולל השליטה ב"סולל בונה", לידי איש העסקים עתיר ההון תד אריסון.
[עריכה] לקריאה נוספת
- דן, הלל. 1963. בדרך לא סלולה: הגדת סולל בונה. ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן.
- בילצקי, אליהו. 1974. סולל בונה 1924-1974 תל אביב: עם עובד.
- לוי-פאור, דוד. 2001. היד הלא נעלמה: הפוליטיקה של התיעוש בישראל. ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי.
- שבא, שלמה. 1976. דרך במדבר: סיפורה של סולל-בונה. תל אביב: עם עובד.
