היד הנעלמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדם סמית ממציא הביטוי היד הנעלמה

היד הנעלמהאנגלית: Invisible hand) היא מטפורה למנגנון חברתי בה השתמש הפילוסוף והכלכלן הסקוטי אדם סמית כדי לאייר את עקרון "האינטרס העצמי הנאור" עליו כתב בספרו "עושר האומות". סמית טען כי במדינה בה תתנהל כלכלה קפיטליסטית בצורה חופשית - כלומר, ללא התערבות הממשלה (ובלבד שכל השחקנים שווים בגודלם, מה שיצור תחרות אמיתית וימנע קרטל) - פעולתם האנוכית של השחקנים תקדם את טובת כלל הקהילה, כך שאזרחי המדינה כולה יגיעו למינימום עוני ולמקסימום עושר ורווחה.

בספר הרביעי, פרק שני, של "עושר האומות", כותב סמית:

כל פרט עמל כדי להגדיל את רווחיה של החברה ככל יכולתו. הוא אינו מתכוון לקדם את עניין הציבור, ואף אינו יודע באיזו מידה הוא מקדם אותו. בהעדפתו לתמוך בתוצרת מקומית על פני תוצרת זרה, הוא מכוון רק לקידום ביטחונו; ובאמצעות הכוונת תעשייה זו באופן שתוצריה יהיו בעלי הערך הרב ביותר, הוא מכוון רק כדי להשיג רווח עבור עצמו, ובכך, כמו במקרים רבים אחרים, הוא מובל על ידי יד נעלמה לקידום מטרה שאינה חלק מכוונתו. ואין זה תמיד מזיק לחברה שאין כוונתו לכך. באמצעות רדיפת עניינו הוא, הוא לעתים קרובות מקדם את עניינה של החברה ביותר יעילות מאשר אילו התכוון באמת לקדמה. מעולם לא חזיתי בטובה גדולה שיצאה מאלו שניסו להשפיע על הסחר לטובת הציבור.

– עושר האומות

לפי סמית, הפעולה המכוונת להגדלת רווח של אדם, גורמת באופן לא מכוון לקידום רווחת הכלל. בספרו "התאוריה של הרגש המוסרי" (חלק שלישי, פרק ראשון) טוען סמית באופן כללי יותר כי "תכונות מוסריות... הכללים המכוונים את הפעולות החופשיות של אדם... חותרים בהכרח לאמצעי היעיל ביותר לקידום רווחתה של האנושות".

סמית התווה בדבריו עקרון כללי של פעולה אנושית והצביע על מנגנון כללי שגורם לכך שהפעולה המונעת מטעמים אנוכיים מקדמת את עניין הכלל. רעיון פרוטו-אבולוציוני זה רווח בתחום החשיבה הכלכלית ואומץ מאוחר יותר על ידי צ'ארלס דרווין, אשר קרא את "התאוריה של הרגש המוסרי" בשנת 1838, כאשר החל לפתח את רעיונותיו הראשוניים ביחס לאבולוציה.

כמו המנגנון האבולוציוני של דרווין, גם מנגנון "היד הנעלמה" הוא עיוור ואדיש מבחינה מוסרית: הוא אינו מכוון לקדם את הטוב והנעלה, המוצלח והרצוי: הוא פשוט מתגמל את אלו הפועלים בהתאם לכללי היסוד שלפיהם מתנהל העולם. במלים אחרות, מנגנון היד הנעלמה אינו עניין של בחירה או הצעה של מנגנון בדוק להפעלה כלכלית, אלא התרחשות בלתי-נמנעת הנובעת מקיום תהליך אבולוציוני מתמיד. כפי שמנסח זאת פרידריך האייק ב"הכזב הפטלי": "אבולוציה ביולוגית ואבולוציה תרבותית... מסתמכות שתיהן על אותו עקרון של ברירה: הישרדות או יתרון התרבותי. שוֹנוּת, מוּתאמות ותחרות הם במהותם אותו סוג של תהליך... ולא רק שהאבולוציה נשענת על תחרות; תחרות מתמשכת הכרחית אפילו כדי לשמר הישגים קיימים".

במטבע דומה, מזהיר סמית ב"עושר האומות" מפני הניסיון להנדסה-חברתית והנדסה-אבולוציונית—כלומר, ניסיון לקדם את הטוב והראוי באמצעות ניהול המנגנונים האבולוציוניים בהכתבה מלמעלה:

המדינאי שינסה להורות לאנשים פרטיים באיזה אופן עליהם להשתמש בהונם לא רק שיעמיס על עצמו עבודה מיותרת לחלוטין, אלא גם ייקח לעצמו סמכות שאין למוסרה לא רק לאדם בודד כלשהו, אלא גם לא למועצה או סנט, ושתהיה מסוכנת יותר מכל בידיו של אדם שטיפשותו ויומרתו מגיעים עד כדי כך שהוא מדמיין שהוא מסוגל לבצע פעולה זו... תהיה זו רגולציה חסרת ערך או מזיקה.

– עושר האומות

סמית יוצא כאן נגד אחת השגגות הנפוצות ביחס ל"היד הנעלמה" — ההנחה כי מדובר במנגנון שלא רק כללי פעולתו הכלליים ידועים, אלא גם פרטיו ניתנים לשליטה וניהול. אי ההבנה כאן נטועה בתפישה השגויה כאילו להליך החברתי-כלכלי יש יעד כלשהו שאפשר להגיע אליו באמצעות תחרות (התהליך הטבעי) או באמצעות חיקוי הטבע באמצעות "מועצה או סנט". למעשה, טוען סמית, אין אפשרות לנהל את ההתרחשות הכלכלית יותר משאפשר לנהל את הטבע.

שגגה דומה קיימת ביחס לתורת האבולוציה כאשר מניחים כי המינים השונים "שואפים" או "רוצים" לשפר או לקדם את עצמם או שיש להם "מטרות" קולקטיביות. המסקנה המתבקשת משגגה זו היא שניתן "לייצר" או "לנהל" אבולוציה רחומה או מוצלחת יותר שבה אריות יגמלו מאכילת בשר ויהפכו צמחונים ואילו הצבאים יישמו משמעת עצמית ויפחיתו את שיעור התרבותם.

רעיון היד הנעלמה בכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריית היד הנעלמה של סמית תפסה מקום חשוב בתחום הכלכלה, כבסיס לתאוריות של הכלכלה הקלאסית ואחר–כך של הכלכלה הנאו-קלאסית והאוסטרית. בתפיסה הכלכלית הקלאסית, שסמית היה שותף לה, המניע העיקרי של אדם הוא רווח כספי.

על פי התאוריות שפותחו על יסוד תפיסה זו, אדם פועל בשדה הכלכלי באופן רציונלי ונהנה מידע מושלם על המצב בשוק ומטרתו היחידה היא מקסום הרווח הכספי שלו. תאורטית, מכירה התאוריה הנאו-קלאסית גם במניעים אחרים, אך היא גורסת כי בהתייחסות לפעולה הכלכלית בכללה ניתן להתעלם מהם.

לפיתוח זה של רעיונו של אדם סמית הועלו התנגדויות רבות. גארט הרדין, למשל, דיבר במאמר משנת 1968 על "הטרגדיה של נחלת הכלל" (The Tragedy of the Commons): מצב שבו ישנו שטח מרעה משותף למספר איכרים, כאשר לכל אחד מהם יש אינטרס עצמי למקסם את רווחיו ולנצל את שטח המרעה באופן מרבי—וכך הפעולה האנוכית של הפרט תגרום לפגיעה בעניינו של הכלל. הסתייגויות אחרות ברוח זו הצביעו על פעולתם בשוק של יצרנים כמו יצרני שוקולד או סיגריות, שגאות והצלחה עבורם אינה תורמת לבריאותו של הכלל.

מכיוון אחר, נטען כי ישנן פעולות רבות המקדמות את עניין הכלל ואינן מונעות משאיפה להגדלת הרווח הכספי. לדוגמה, ויקיפדיה פועלת על בסיס התנדבותי וכל הערכים בה, כולל ערך זה, אינם מניבים פרי כספי כלשהו לכותביהם. המצב דומה בפעולות התנדבותיות שונות, שבהן לפועלים נגרם אפילו נזק כספי כתוצאה מפעולתם. מצבים כאלו אינם אמורים להתרחש בשום מקרה כאשר המטרה היחידה של השחקן הפועל בשוק היא מקסום רווחיו.

תגובה אפשרית אחת לטענות אלו אפשר למצוא בטענה שהשינוי היחידי הנדרש כדי לשמר את עקרון "היד הנעלמה" כאן הוא פשוט דחיית הטענה המשתמעת שהפרט מעוניין רק במקסום רווחיו הכספיים. התאוריה הנאו-קלאסית עצמה אינה טוענת כי כך הדבר, אך אפשר להבינו מהתעלמותה ממניעים אחרים. אם דוחים התעלמות זו—כלומר, טוענים כי ההתרחשות הכלכלית אינה "אירוע מתמטי" עם חוקים וכללים ידועים ובסיס התייחסות אחד בלבד, טיעוני הנגד נחלשים במידה ניכרת.

ביחס ל"טרגדיה של נחלת הכלל" אפשר לטעון, לדוגמה, כי היא יוצאת מנקודת הנחה כי כל האיכרים חותרים רק למקסם את רווחיהם ומתעלמים מנתונים כמו השתנות השוק. במלים אחרות, הטיעון הוא שהתאוריה הנאו-קלאסית, בתנאיה-היא, מובילה לעתים למצבים שבהם ישנה פעולה התואמת את האינטרס הכספי לטווח קצר תוך התעלמות מן האינטרס הכספי לטווח ארוך. אם טוענים, לעומת זאת, כי אנשים פועלים בשדה הכלכלי באופן דינמי, בהתאם לתנאים המשתנים לאורך זמן, ומניעיהם אינם כספיים בלבד, הרי שהטרגדיה אינה חייבת להתרחש כלל ועיקר.

פעולות התנדבותיות, כמו אלו הקיימות בוויקיפדיה, ניתן להסביר באופן דומה אם לא מצמצמים את יריעת הפעולות האפשריות לאלו הממקסמות את הרווח הכספי וכוללים בתוכה כל פעולה המכוונת לסיפוק צרכיו של אדם. כתיבת ערך בוויקיפדיה היא פעולה מכוונת-מטרה שיעדה הוא השגת הסיפוק המרבי עבור הכותב מנקודת מבטו הוא. כלומר, ללא קנה מידה אובייקטיבי כלשהו (כמו רווח כספי). הסבר כזה עולה בקנה אחד עם התאוריות הכלכליות שירשו את התורה הכלכלית הקלאסית והדגישו את חשיבות המניעים הסובייקטיביים של הפרט במסגרת הפעולה בשוק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפיטליזם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]