סיגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיגריה דולקת במאפרה

סיגריה היא מוצר מתכלה לעישון, המאפשר החדרת עשן לחלל הפה ולריאות. מרבית הסיגריות מכילות טבק, אולם חלקם מכילות גם עשבים, צמחים וכימיקלים אחרים (לדוגמה, סיגריית מרווה). סיגריות מסחריות המיוצרות בימינו מכילות בנוסף לטבק עטוף בנייר גם מגוון גדול של חומרים נוספים, כמו חומרים המשמשים להארכת חיי המדף של הסיגריה, שיפור הטעם, גרימת התמכרות ועוד. בשל ההשפעה של חומר הניקוטין המצוי בטבק על מח האדם, נחשבת הסיגריה לסם ממכר.

השימוש בסיגריות החל בסביבות המאה ה-9, ופותח על ידי שבטים אינדיאנים (בני המאיה והאצטקים) במרכז אמריקה. בהמשך, אומצו הסיגריות על ידי הספרדים, והובאו ליבשת אירופה, שם הם נפוצו במיוחד החל מהמאה ה-19. אורך הסיגריה לרוב לא עולה על 10 סנטימטר וקוטרה לא יותר מ-7 מילימטר.

החל משנות ה־60 של המאה ה־20 החלו להתפרסם מחקרים על השפעות שליליות של עישון סגריות על בריאות האדם, ומאז החל תהליך של הסברה על נזקי העישון, הגבלת עישון במקומות ציבוריים בחקיקה והגברת המיסוי, צעדים שהובילו להפחתה במספר המעשנים.

מנגנון יצירת העשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה סיגריה עם מסנן: 1. עשן עיקרי (נשאף לפה); 2. פתח שאיפת העשן; 3/4. חומרי דבק בפילטר; 5. כיתוב בדיו; 6. דבק לאורך קצה הנייר; 7. עשן מקצה הסיגריה; 8. הפילטר (מסנן); 9. חבק הפילטר; 10. טבק ומרכיביו; 11. נייר הסיגריה; 12. אזור הבעירה.

הסיגריה עטופה בנייר המכיל חומרים מעכבי בעירה ולכן חמצן יכול להגיע לאזור הבעירה בסיגריה כמעט רק מהקצה הפתוח של הסיגריה - בדיפוזיה או באמצעות שאיבה אקטיבית של המעשן. הטמפרטורה באזור הבעירה מגיעה ל-°C‏700–950, באזור זה תוצרי הבעירה הם בעיקר גזים כדו תחמוצת הפחמן ופחמן חד-חמצני ומים. חומרי העשן נוצרים באזור הפירוק הנמצא מעט בהמשך הסיגריה לכיוון פיו של המעשן. שם בטמפרטורה של כ-600°C ובהיעדר חמצן (ריכוז חמצן של כ-2% בלבד בהשוואה ל-21% באוויר) מתפרקים חומרים אורגנים שבטבק, מתנדפים ומגיבים ומתקבלת תערובת גזית של כ-5,000 חומרים שונים. מה שנותר באזור זה הוא חומר מפוחם שיבער ויתפקד כאזור בעירה בשאיפה הבאה. הגזים הנפלטים ממשיכים להתקרר בדרכם לפה, מתחת ל-350°C מתחילה התעבות היוצרת את חלקיקי העשן שהן טיפות נוזל כדוריות שקוטרן בין עשירית מיקרון למיקרון. צפיפות העשן הנוצר הוא 109 עד 1010 חלקיקים (טיפות) במיליליטר אוויר‏‏‏[1].

יש מעשנים המעדיפים "לגלגל" (כלומר, לעטוף בנייר) את הטבק במו ידיהם, אולם רוב המעשנים מעדיפים להשתמש בסיגריות מוכנות הנקנות כאשר הן מוכנות לעישון. לרוב הסיגריות מצורף פילטר שאמור לסנן או להפחית את כמות הרעלים והחומרים המסוכנים שנמצאים בתערובת הטבק שבסיגריה. הפילטר מעדן את הטעם החריף שיש לסיגריה.

השפעה והתמכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות בריאותיות של עישון טבק
בדלי סיגריות במאפרה. הצבע הצהוב נוצר משאריות של עטרן, אחד מכ-4,000 כימיקלים הנמצאים בעשן הסיגריה.

סיגריות הטבק הן סם ממכר. החומר הפסיכו-אקטיבי הפעיל בטבק, הניקוטין, פועל על המוח ויוצר בו בעת העישון שינויים ביוכימיים מידיים. מעשני טבק מדווחים על העישון כמשפר לריכוז, ערנות וכן תחושת עונג ורגיעה. ככל הנראה ההשפעות המעוררות נובעות משחרור של ההורמון אדרנלין, וההשפעות הקשורות לשיפור מצב הרוח נובעות משינוי ברמת ההורמון דופמין.

1. סנן עשוי אצטט תאית 95%
2. קצה מנייר המכסה את המסנן
3. נייר מגוגלגל לכיסוי הטבק
4. תערובת הטבק

כאשר השפעת הניקוטין יורדת, המעשן הקבוע חש דחף לסיגריה, תחושת עצבנות וחוסר שקט.

הגמילה מסיגריות היא קשה יחסית לסמים נפוצים אחרים (כגון קפאין, ואלכוהול). תסמיניה הם עצבנות, כאבי ראש, עצירות, חרדה ודיכאון קל. עוצמת תסמיני הגמילה הוא כ2-3 יממות לאחר הפסקת השימוש, אך שיא הגמילה מתרחש לרוב לאחר 5 ימים עד כשבוע. לאחר כשבוע ישנה לרוב הקלה משמעותית בתסמיני הגמילה אשר ישתפרו במהלך הימים הבאים. הסיגריות ממכרות אף יותר מהרואין וקוקאין.‏[2]

יש הטוענים כי האופי הממכר של הסיגריות הוא ההסבר המרכזי לתפוצה הנרחבת של השימוש בהן על אף הנזק הבריאותי הידוע. קיימים טיפולים שונים האמורים לסייע לגמילה. חלקם פועלים באמצעות שחרור מבוקר של ניקוטין (מדבקות, מסטיקים וכדומה). אחרים עושים שימוש בתרופות פסיכיאטריות המשפיעות על רמות הדופמין במוח וכפועל יוצא מכך על הדחף לעשן.

סיגריות וסרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים קשר ברור בין עישון סיגריות לבין סרטן הריאה. על פי נתונים סטטיסטיים מצטברים הנאספים מזה שנים במדינות רבות בעולם, שיעור התמותה מסרטן הריאה בקרב מעשנים גדול פי עשרה ויותר מאשר אצל לא מעשנים. 87% מכל מקרי סרטן הריאה מתגלים אצל מעשנים. בנוסף לסרטן הריאה ישנה למעשנים סכנה מוגברת לחלות בסרטן הפה, הגרון והוושט[3][4][5], זאת עקב מרכיב הזפת המסרטן המצוי בסיגריה. כן נמצא קשר ודאי בין העישון לבין סרטן שלפוחית השתן. בנוסף, מחקרים הוכיחו כי נזק כתוצאה מעישון לא נגרם רק למעשנים, אלא גם למצויים בקרבתם (מעשנים פסיביים).

תעשיית הטבק ניסתה במשך שנים להכחיש את הקשר בין הדברים, אולם הקונצנזוס בקרב עולם הרפואה הוא שקשר כזה קיים. חברות טבק רבות נתבעו משפטית בעניין זה.

צריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפיסות סיגריות, ועליהן שלל אזהרות מפני נזקי העישון

נכון לשנת 2002, קרוב ל-5,500 מיליארד סיגריות מיוצרות מדי שנה בעולם. מספר המעשנים בעולם עומד על מעט יותר מ-1.1 מיליארד אנשים. בשנים האחרונות, מספר זה יורד במדינות המפותחות אך עולה בעקביות במדינות המתפתחות.‏[6]

אחוז המעשנים באזורים שונים בעולם, בהפרדה בין המינים:

אחוז המעשנים (2000)
אזור גברים נשים
אפריקה 29 4
אמריקה 35 22
המזרח התיכון 35 4
אירופה 46 26
מזרח אסיה 44 4
אוקיאניה 60 8

על פי סקר שערך משרד הבריאות אחוז המעשנים בישראל ירד בשנים האחרונות, ונכון לשנת 2007, עומד על כ-23% מהאוכלוסייה. בחלוקה בין המינים, 29% מהגברים מעשנים, לעומת 18% מהנשים.‏[7]

מחירי הסיגריות בישראל ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לשנת 2001 מחירי הסיגריות בישראל היו תחת פיקוח משרד התעשייה והמסחר, ונמכרו במחיר זהה בכל החנויות, הקיוסקים ורשתות השיווק למיניהן. ב-ינואר 2001 הוסר הפיקוח על מחירי הסיגריות. פתיחת שוק הסיגריות לתחרות הביאה לעליית מחירים ולשוני גדול במחירי הסיגריות.

בשנת 2004 הועלה שיעור המס הקנייה על רכישת סיגריות בישראל בכאחוז אחד מעל שיעורו הקודם שהיה בקירוב 70% (המספרים אינם מדויקים בשל חישוב המתבצע בצמוד למדד המחירים לצרכן). שיעור מס זה נמוך מעט מהממוצע העולמי. על פי אתר רשות המסים בישראל, גובה המס אמור לגלם את עלות תוצאותיו הבריאותיות והכלכליות של העישון לחברה. ההכנסות המדינה ממס זה עמדו ב־2009 על 4.1 מיליארד שקלים, כאשר עלות העישון למערכת הבריאות בלבד עומד על 1.75 מיליארד שקלים‏[8].

בקנדה לדוגמה, המס גבוה יותר והרגל העישון הופך לנטל כלכלי משמעותי. העלאת המס בקנדה בשיעור חד של 146% בשנת 1991 הביאה לפער של כ-50% במחיר של פקט (חבילה שבה 10 קופסאות סיגריות רגילות) קנדי בהשוואה לפקט זהה בארצות הברית. הדבר אמנם הוביל לירידה בשיעור המעשנים, אך גם לעלייה בנתח השוק של סיגריות מוברחות (רבות מהן מיוצרות בקנדה).

בארצות הברית המס המוטל על הסיגריות שונה ממדינה למדינה, עובדה שמביאה לפער מחירים גדול בין המדינות, ולתופעות של הברחות בלתי חוקיות של חפיסות לאזורים היקרים יותר.

בקרב עניי בנגלדש, פקיסטן, אפגניסטן, סרי-לנקה, קולומביה והודו סיגריות הבידי צברו פופולריות עקב מחירן הנמוך וזמינותן.

החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל חוקק חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון כבר בשנת 1983, זאת על מנת לצמצם את נזקי העישון הפסיבי ואת תופעת העישון בישראל בכלל. החוק עבר תיקונים ותוספות בשנת 1994, ולאחרונה העבירה הכנסת תיקון נוסף לחוק באוקטובר 2008, אשר הוסיף מפורשות את הפאבים והמועדונים לאיסור, ואשר מחמיר עם בעלי עסקים שלא אוכפים את החוק.

החוק כפי שקיים היום אוסר בין היתר על עישון במקומות עבודה, מכוני כושר, מסעדות, פאבים, מועדונים, אולמות אירועים, אוטובוסים, גנים, בתי ספר, מוסדות חינוך, בתי חולים, מרפאות, ספריות, מעליות, ורכבות. עם זאת, החוק מתיר ברוב המקומות להקצות חדר עישון שאינו עולה על 25% מכלל השטח הפתוח לציבור, בתנאי שהעישון בו אינו מהווה מטרד בחלקים אחרים של המקום, וישנם הסדרי איוורור תקינים במקום. החוק מחייב בעלי עסק לתלות שלטים האוסרים על עישון, למנוע מלקוחות לעשן באזורים שהם לא חדר עישון על פי חוק, ולקרוא לפקחים עירוניים במקרה שהלקוחות מסרבים להפסיק לעשן. מעשן או בעל עסק העוברים על החוק צפויים לקנס.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ :Richard R. Baker; Smoke generation inside a burning cigarette; Progress in Energy and Combustion Science 32 (2006) 373–385 ‏
  2. ^ ד"ר יששכר הרמן בהרצאה על סמים דקה 0:36:00 [1]
  3. ^ Kuper H, Boffetta P, Adami HO. Tobacco use and cancer causation: association by tumour type. J Intern Med. 2002 Sep;252(3):206-24. PMID 12270001
  4. ^ American Legacy Foundation factsheet on lung cancer; המבוסס על: CDC (Centers for Disease Control) The Health Consequences of Smoking: A Report of the Surgeon General. 2004.
  5. ^ Lipworth L, Tarone RE, McLaughlin JK. The epidemiology of renal cell carcinoma. J Urol. 2006 Dec;176(6 Pt 1):2353-8. PMID 17085101
  6. ^ ראה מקורות לפסקה שלהלן בוויקיפדיה באנגלית http://en.wikipedia.org/wiki/Cigarette
  7. ^ ד"ר איתי גל, סקר: מספר המעשנים בישראל הולך וקטן, באתר ynet‏, 7 בנובמבר 2007
  8. ^ יאיר אלטמן, ויכוח בממשלה: 'לא לפטיש 5 קילו נגד המעשנים', באתר ynet‏, 29 במאי 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]