הייסורים בגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הייסורים בגן, או ליל הייסורים, הוא אירוע בתולדות ישו בלילה האחרון לחיין הארציים, החל בסעודה האחרונה ועד מעצרו. במהלך פרק זמן זה, שהה ישו בגת שמנים (שם גם נעצר), התפלל והתעמת עם האל האב לגבי גורלו, ולבסוף השלים עם גורלו.

האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירוע מתואר בכל ארבע הבשורות, ולפי התיאור, מיד לאחר הסעודה האחרונה יצא ישו והלך להתפלל. על פי הבשורות על פי מתי ומרקוס, מקום התפילה היה גת שמנים:

חזית כנסיית כל העמים והפסיפס המתאר את הייסורים בגן

"אַחֲרֵי־כֵן בָּא אִתָּם יֵשׁוּעַ אֶל־חָצֵר הַנִּקְרָא גַּת־שְׁמָנֵי וַיֹּאמֶר אֶל־הַתַּלְמִידִים שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עַד־אֲשֶׁר אֵלֵךְ שָׁמָּה וְהִתְפַּלָּלְתִּי׃ וַיִּקַּח אִתּוֹ אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־שְׁנֵי בְּנֵי זַבְדָּי וַיָּחֶל לְהֵעָצֵב וְלָמוּג׃ וַיֹּאמֶר לָהֶם נַפְשִׁי מָרָה־לִי עַד־מָוֶת עִמְדוּ פֹה וְשִׁקְדוּ עִמִּי׃ וַיֵּלֶךְ מְעַט מֵאִתָּם וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר אָבִי אִם־יוּכַל לִהְיוֹת תַּעֲבָר־נָא מֵעָלַי הַכּוֹס הַזֹּאת אַךְ לֹא כִרְצוֹנִי כִּי אִם־כִּרְצוֹנֶךָ׃ וַיָּבֹא אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיִּמְצָאֵם יְשֵׁנִים וַיֹּאמֶר אֶל־פֶּטְרוֹס הִנֵּה לֹא־הָיָה בִיכָלְתְּכֶם לִשְׁקֹד עִמִּי שָׁעָה אֶחַת׃ שִׁקְדוּ וְהִתְפַּלְּלוּ פֶּן־תָּבֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן הֵן הָרוּחַ חֲפֵצָה וְהַבָּשָׂר רָפֶה׃ וַיּוֹסֶף לָלֶכֶת־לוֹ שֵׁנִית וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר אָבִי אִם־לֹא תוּכַל הַכּוֹס הַזֹּאת לַעֲבֹר מֵעָלַי בִּלְתִּי אִם אֶשְׁתֶּה אֹתָהּ יְהִי כִּרְצוֹנֶךָ׃ וַיָּבֹא וַיִּמְצָאֵם גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת יְשֵׁנִים כִּי עֵינֵיהֶם כְּבֵדוֹת׃ וַיַּנִּיחֵם וַיּוֹסֶף לָלֶכֶת וַיִּתְפַּלֵּל שְׁלִישִׁית בְּאָמְרוֹ עוֹד־הַפַּעַם כַּדָּבָר הַזֶּה׃ וַיָּבֹא אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נוּמוּ עוֹד וְנוּחוּ הִנֵּה הַשָׁעָה קְרוֹבָה וּבֶן־הָאָדָם נִמְסָר בִּידֵי חַטָּאִים׃ קוּמוּ וְנֵלֵכָה הִנֵּה הַמֹּסֵר אוֹתִי הֹלֵךְ וְקָרֵב."‏[1]

הייסורים בגן מדגישים את צידו האנושי של ישו: האדם המתייסר והדואב אל מול גורלו החתום, ובנוסף את בדידותו ואת בגידת השליחים המסמלת את התכחשות העם ואת דחיית הבשורה. כפי שכתוב, ישו לווה בפטרוס ובאחים יוחנן ויעקב בן זבדי, ואף שביקש מהם להישאר ערים ולהתפלל עמו, הם בגדו בו ונרדמו בשלוש הזדמנויות. על פי הבשורה על-פי לוקאס ירד מלאך מן השמיים כדי לחזק את רוחו של ישו, אך כשנפלו עליו חבלי מוות, "הִתְפַּלֵּל בְּיֶתֶר חָזְקָה וְזֵעָתוֹ הָיְתָה כְּנִטְפֵי דָּם יוֹרְדִים עַל הָאָרֶץ"‏[2].

באומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירוע מתואר במספר יצירות אמנות מפורסמות, בהן ציור מפורסם בשם זה של ג'ובאני בליני. בחזיתה המערבית של כנסיית כל העמים שבגת שמנים, הניצבת במקום בו התרחש ליל הייסורים לפי המסורת, קבוע פסיפס ענק המתאר את האירוע. בפסיפס נראה ישו כמתווך בין אלוהים ובני האדם, אך הוא ניצב בייסוריו ובבדידותו בין שתי קבוצות אנשים הנמצאות במרחק מה מימינו משמאלו. עוד נראה בפסיפס המלאך הנזכר בבשורה על-פי לוקאס, ומלאך נוסף האוחז בליבו של ישו כסמל לקורבנו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הבשורה על-פי מתי, 26, 36-46.
  2. ^ הבשורה על-פי לוקאס, 22, 44.


חייו, מותו, ותחייתו של ישו
ישו
הבשורה למרים - הביקור - הולדת ישו - סגידת הרועים - שלושת האמגושים - הבריחה למצרים - טבח התמימים - ישו בין המורים - טבילת ישו - פיתויו של ישו - החתונה בקנה - הדרשה על ההר - הדרשה על המישור - השומרוני הטוב - ההשתנות - הכניסה לירושלים - הסעודה האחרונה - הייסורים בגן
הפסיון של ישו: מאסרו של ישו, חקירת ישו בידי הסנהדרין, משפטו של ישו בפני פונטיוס פילאטוס, צליבת ישו
קבורת ישו - תחיית ישו - נס הדגים השני וההבטחה לפטרוס - הפגישה באמאוס - העלייה השמיימה - הביאה השנייה