היפרכוס (לוויין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היפרכוס
Hipparcos
מידע כללי
סוכנות חלל סוכנות החלל האירופית
מפעיל סוכנות החלל האירופית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן Thales Alenia Space/Matra Marconi Space
תאריך שיגור 8 באוגוסט 1989
משגר אריאן 4
אתר שיגור ELA-2 עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
משימה
סוג משימה תצפית אסטרונומית
מסלול מסלול גאוסטציונרי
זמן הקפה 628.9 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה הכולל 8 באוגוסט 1989 – 15 באוגוסט 1993 (4 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
משקל 1140 ק"ג
קוטר 29 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 20169
מאגר המידע הלאומי 1989-062B
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היפרכוסאנגלית: Hipparcos), היה לוויין ששוגר על ידי סוכנות החלל האירופית במטרה לקבל נתונים מדויקים בתחום עוצמת הארה, תנועה עצמית והיסט של כוכבים. הלוויין נקרא על שם אסטרונום יווני היפרכוס, אך גם מהווה ראשי תיבות של HIgh Precision PARallax COllecting Satellite.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון הוצע על ידי המרכז הצרפתי הלאומי לחקר החלל ובשנת 1980 קיבל תמיכה של סוכנות החלל האירופית. המטרה הייתה לספק נתונים לגבי 100 אלף כוכבים עם דיוק גבוה. במטרה זו הוחלט להציב על החללית טלסקופ בקוטר 29 ס"מ. בסופו של דבר התקבלו נתונים של 120 אלף כוכבים עם דיוק כפול מהמתוכנן.

הלוויין ומכשירי תצפית ומדידה שהותקנו בו נבנו על ידי חברות אירופאיות מאיטליה, צרפת, גרמניה, ספרד, הולנד, שוודיה ושווייץ. הלוויין שוגר לחלל ב-8 באוגוסט 1989 ממרכז החלל הגיאני בעזרת משגר מדגם אריאן 4. בגלל תקלה במנוע, הלוויין לא הצליח להגיע למסלול המתוכנן. למרות זאת בעזרת תחנות בקרה בקרקע היה ניתן לנצל אותו והוא עבד קרוב ל-3.5 שנים.

על בסיס מידע שהתקבל פורסם Hipparcos Catalogue שכולל 118,218 כוכבים עם דיוק משופר של הנתונים. לצורכי מיפוי הכוכבים בוצע ניתוח נתונים בעזרת Tycho Data Analysis Consortium ופורסם קטלוג שכולל מעל למיליון כוכבים. עבודה על הנתונים הסתיימה בשנת 1996 וקטלוגים פורסמו ביוני 1997. מאז 1997 פורסמו אלפי מאמרים מדעיים שניצלו מידע מקטלוגים אלו.

בשנת 2000 הסתיים עיבוד נתונים נוסף שאיפשר לפרסם Tycho-2 Catalogue שכולל 2.5 מיליון כוכבים.

לאור הצלחת המשימה בשנת 2013 שוגר טלסקופ החלל גאיה.

לנארט לינדגרן (שוודיה) ומייקל פרימן (בריטניה) שהובילו את הצד המדעי של הפרויקט קיבלו פרס שאו בשנת 2022

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היפרכוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]