אריאן 4

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריאן 4
Ariane42P rocket.gif
משגר אריאן 4 LP על כן השיגור
ייעוד משגר לוויינים
משפחה אריאן
יצרן Arianespace
ארץ ייצור אירופה
גרסאות 40, 42P, 42L
44P, 44LP, 44L
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור ELA-2, בסיס החלל האירופי קורו
שיגורים 116
(40:7, 42P: 15, 42L: 13)
(44P: 15, 44LP: 26, 44L: 40)
הצלחות 113
(40:7, 42P: 14, 42L: 13)
(44P: 15, 44LP: 25, 44L: 39)
כשלונות 3 (42P: 1, 44L: 1, 44LP: 1)
שיגור ראשון 40:‏ 22 בינואר 1990
42P:‏ 20 בנובמבר 1990
42L:‏ 12 במאי 1993
44P:‏ 4 באפריל 1991
44LP:‏ 15 ביוני 1988
44L:‏ 5 ביוני 1989
שיגור אחרון 40:‏ 3 בדצמבר 1999
42P:‏ 4 במאי 2002
42L:‏ 33 בינואר 2002
44P:‏ 25 בספטמבר 2001
44LP:‏ 27 בנובמבר 2001
44L:‏ 15 בפברואר 2003
יכולת
מטען ל-LEO 5,000 - 7,600 ק"ג
מטען ל-GTO 2,000 - 4,300 ק"ג

אריאן 4 (צרפתית: Ariane 4) הוא משגר לויינים וחלליות, ממשפחת אריאן שפותח על ידי סוכנות החלל האירופאית. בתקופתו, עד פיתוחו של אריאן 5, שיגר כ-50% מהלויינים המסחריים אשר שוגרו לחלל.

מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאן 4 ידוע כ"סוס העבודה" של משפחת אריאן. מאז טיסת הבכורה שלו ב-15 ביוני 1988, עד ה-15 בפברואר 2003, שיגר לחלל 113 שיגורים מוצלחים של לוויינים. הוא הוכיח כי הוא משגר אידאלי להשקת לווייני תקשורת, למחקרים מדעים ולתצפיות. המשגר יכול לשאת שניים עד ארבעה מאיצים. פירוש הדבר שהוא יכול לשגר לוויינים למסלול במשקל 2000 עד 4300 ק"ג ב GTO, כמעט פי שלושה מהמשגר אריאן 3.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריאן 4 בוויקישיתוף


Q space.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.