היפרכוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היפרכוס
Hipparchos
190 לפנה"ס –‏ 120 לפנה"ס
Hipparchos 1.jpeg
תרומות עיקריות
חקר תנועות הירח והשמש, פיתוח שיטה לחיזוי ליקוי חמה, פיתוח טבלאות טריגונומטריות, כתיבת קטלוג כוכבים.

הִיפַּרְכוֹסיוונית: Ίππαρχος) (חי בסביבות 120 - 190 לפנה"ס) היה אסטרונום, גאוגרף ומתמטיקאי הלניסטי. עם הישגיו נמנים חישוב אורך השנה בסטייה של כ-6 דקות, המצאת שיטת קואורדינטות למציאת מיקומו המדויק של כל כוכב וקביעת סולם לדירוג עוצמת האור של כוכבים, המשמש אסטרונומים עד היום.

היפרכוס נולד בניקאה (Nikaia), כיום אִיזְנִיק שבטורקיה, ומת ככל הנראה באי רודוס. ידוע כי פעל בין השנים 147 לפנה"ס ו-127 לפנה"ס. היפרכוס נחשב לגדול הצופים בכוכבים ובעיני אחדים לגדול האסטרונומים של העת העתיקה. הוא היה היווני ההלניסטי הראשון שפיתח מודלים כמותיים ומדויקים של תנועת השמש והירח. לצורך כך השתמש בתצפיות האסטרונומיות ובידע שהצטבר במשך מאות שנים אצל הכשדים שבבבל. הוא גם היה הראשון אשר יצר טבלה טריגונומטרית, שאפשרה לו לפתור כל משולש. בעזרת התאוריות הסולאריות והלונאריות והטריגונומטריה המספרית שלו, היה כנראה הראשון שפיתח שיטה אמינה לחיזוי ליקויי חמה. הישגיו האחרים כוללים את גילוי הנקיפה (פרצסיה) של נקודות השוויון, חיבור קטלוג הכוכבים הראשון של העולם המערבי וכפי הנראה גם את המצאת האצטרולב. הסינתזה של פטולמאוס קלאודיוס (תלמי), שפעל שלוש מאות שנים אחרי היפרכוס והסתמך עליו, דחקה בסופו של דבר את עבודתו. היפרכוס כתב לפחות ארבעה-עשר ספרים, אך מכולם נשתמר על ידי מעתיקים מאוחרים רק הקומנטאר שלו על הפואמה האסטרונומית המפורסמת של אראטוס (Aratos). משום כך ידיעותינו אודות היפרכוס מועטות יחסית.

הוא נפטר ברודוס, יוון.

היפרכוס ומנגנון אנטיקיתרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השערה נפוצה, שאין לה הוכחה, היא שהיפרכוס סיפק את הידע האסטרונומי לחרש בן תקופתו, פוסידוניוס, לבניית מחשב מכני לחישוב מיקום גרמי השמים שנקרא מנגנון אנטיקיתרה. ההשערה נסמכת על כך שהיפרכוס היה גדול האסטרונומים בתקופתו, פוסדוניוס לגדול החרשים בתקופתו שאף בנה מספר רובוטים מכניים, ושניהם גרו באותה תקופה באי רודוס.

על שמו של היפרכוס נקראו מכתש היפרכוס על הירח, אסטרואיד 4000 היפרכוס וכן Hipparcos, לוויין של סוכנות החלל האירופית ששוגר ב-1989 ופעל עד 1993. בלוויין היה מכשור מדעי ששימש למדידת מרחקים מדויקים לכוכבים ועצמים בשביל החלב.


היפרכוס ואורכו של חודש סינודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפרכוס הוא הראשון שהגיע לערך די מדויק של החודש הסינודי, דהיינו החודש הירחי. הוא חישב זאת ע"י חלוקת ההפרש שבין שני ליקויים - שביניהם כ-350 שנה - במספר החודשים שביניהם. תוצאתו היא: 29-31-50-8-20 יום בבסיס 60, כלומר 29.530594135 יום. ערך זהה לזה הובא כבר לפניו ע"י קידינו הכשדי, אך ללא הדרך כיצד הגיע לתוצאה זו.

מזמן שערך זה פורסם ע"י תלמי[1], ערך זה נחשב לבלתי מעורער במשך מאות שנים, עד ימי הביניים.

בלוח העברי נזכר מספר זהה לזה - המכונה כ"ט י"ב תשצ"ג (973/1080 של השעה) ע"י רבן גמליאל במאה השנייה לספירה, ומאוחר יותר נקבע ע"י הלל, במאה החמישית לספירה, ככלל בסיסי בלוח העברי.

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ^ אלמגסט חלק 4 פרק 2