הסוף (מחזמר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסוף
בימוי מעין אבן
כתיבה מעין אבן וגיא וינטרוב
דמויות המדען (עידן אלתרמן / מיכאל הנגבי), המוות (אבי דנגור), לילי (ג'וי ריגר / דנה פרידר), העוזר של המוות (הראל ליסמן / עמית רייס), רמב״ם (רפאל עבאס / ערן לחמן) ודמויות נוספות (מרב צברי, יעל דובר ואביב הורוביץ)
מוזיקה גיא וינטרוב, אלעד טל ותומר רבינוביץ׳
מדינה ישראל
סוגה מחזמר
הצגת בכורה 6.6.2021
משך ההצגה כשעתיים
פרסים קיפוד הזהב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסוף הוא מחזמר ישראלי מאת מעין אבן וגיא וינטרוב העוסק במוות ובמשמעות החיים מנקודת מבט קומית-סאטירית. המחזמר הוצג לראשונה ב-2021 בצוותא, בכיכובם של עידן אלתרמן, ג׳וי ריגר ואבי דנגור.

ההפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר נוצר באופן עצמאי על-ידי ארבעה יוצרים מעולם התיאטרון, המוזיקה והקולנוע: מעין אבן, גיא וינטרוב, אלעד טל ותומר רבינוביץ,[1] מתוך שאיפה ליצור מחזמר חדש ומקורי המשקף את רוח התקופה בתוכנו ובצורתו. סגנון המחזמר מתכתב עם מחזות זמר קלאסיים ועם יצירות קאנוניות אחרות, במחווה המערבבת בין הערכה ואהבה לבין פארודיה ומודעות עצמית, בהשראת יצירות כמו בוג'ק הורסמן, ריק ומורטי והמחזמר ספר המורמונים. צוות השחקנים המקורי כולל את עידן אלתרמן, ג׳וי ריגר, אבי דנגור, רפאל עבאס, הראל ליסמן, מרב צברי ואביב הורוביץ (אשר עיצבה את הכוריאוגרפיה). עם הזמן, הצטרפו לצוות משתתפים נוספים: דנה פרידר, מיכאל הנגבי, עמית רייס, ערן לחמן ויעל דובר. התפאורה עוצבה על-ידי המאייר ניב תשבי, התלבושות על ידי דניאל קפלן והתאורה על ידי יאיר סגל.

המחזמר סומן על-ידי המבקרים בתור מופע קאלט,[2] וזכה בארבעה פרסי קיפוד הזהב לשנת 2021: ההצגה הנבחרת, במאי השנה (מעין אבן), שחקן השנה (עידן אלתרמן) ושחקן המשנה של השנה (אבי דנגור).[3]

בשנת 2023 יצא אלבום עם כל שירי המחזמר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוות (אבי דנגור) לא רוצה יותר להיות המוות. אלפי שנים שהוא תקוע בג׳וב שלו, פקיד משועמם שעסוק בבירוקרטיה של העולם הבא וחולם על חיים אחרים. הכול משתנה כשהוא מגלה על המדען (עידן אלתרמן/מיכאל הנגבי) — מדען גאון, שבעקבות מותם הטראגי של הוריו בילדותו החליט להקדיש את כל זמנו למציאת פתרון למוות, אך התייאש והפך מריר ומיואש כאשר אהובתו, לילי (ג׳וי ריגר/דנה פרידר), עזבה אותו ושברה את ליבו. המוות מזהה שהמדען עתיד להתאבד ומצליח בדרכיו הבירוקרטיות לעכב את מותו של המדען בשבוע.

המוות מנסה לגייס את המדען למציאת הפתרון, בשביל להשתחרר סוף סוף מעבודתו. כשהמדען המלנכולי מסרב, המוות זומם תחבולה שגורמת ללילי, אהובתו הנצחית של המדען, לגסוס. על ידי כך ששוב בדרכיו הבירוקרטיות הוא מחליף בין גורלה של לילי לגורלה של לילי אחרת ששוכבת על ערש דווי. מהלך זה גורם למדען להירתם למשימה מתוך רצון להציל את אהובתו ולזכות בליבה בשנית, אך גם מוביל לכאוס עולמי חסר תקדים, כאשר הלילי האחרת חושבת שהיא ניצחה את המוות ומקימה כת בה שעוקבים משוכנעים שיחיו לנצח כמוה.

בסופו של המחזמר, אף על פי שהפתרון בידיו, גונז המדען את תוכניתו לאפשר לאנושות חיי נצח, משום שהיא בבירור איננה מוכנה לכך, והוא מבין כי אין לחיים טעם אם אין להם סוף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]