הסנאט הצרפתי
הסנאט הצרפתי (Sénat de la France) - הבית העליון של הפרלמנט כיום בצרפת והוא אחד משני בתי הקונגרס הצרפתי. בניגוד לבית התחתון, האסיפה הלאומית. הסנאט נקרא גם הבית העליון של הפרלמנט במהלך המהפכה הצרפתית בשנים 1804-1799.
שוכן בלב גני לוקסמבורג.
מבנה[עריכה]
הסנאט הוא הבית העליון של צרפת. על פי סעיף 24 של חוקת צרפת, הסנאט נבחר בבחירות כלליות עקיפות כדי להבטיח ייצוג בפרלמנט המקומי של קהילות ורשויות מקומיות בצרפת.
בהרכב הנוכחי של הסנאט ישנם 348 סנאטורים. הסנאטורים נבחרים ל-6 שנים ברמת מחוז (שטחה של צרפת מחולק ל-95 מחוזות). מועצת הבחירות, שמורכבת מסגנים מקומיים, חברי המחוזות, נציגי מועצות מקומיות, חברי האסיפה הלאומית ועוד.
מאז הקמת הסנאט של הרפובליקה החמישית, הוא נשאר שמרני. לפי המסורת, מאז המהפכה הצרפתית, מפלגות הימין זוכות לרוב מוצק בו. יציבות הסנאט מובטחת גם על ידי העובדה כי הסנאט לא יכול להיות מפוזר על ידי הנשיא.
הסנאטורים מעורבים באופן פעיל בניסוח החקיקה, בעיקר באמצעות ניסוח החקיקה בוועדות, דיון ואישורה בישיבות המליאה. במקביל, לאסיפה הלאומית יש סמכויות מסוימות בהשוואה לסנאט:
- הסנאט שוקל את תקציב הפרויקט למימון פרויקטים לענייני רווחה רק לאחר בדיקת האסיפה הלאומית, ורק בתוך 15 ימים;
- מבחינה פוליטית, בסנאט יש זכות להביע הצבעת אי אמון בממשלה וסנאטורים אינם יכולים להתכנס לישיבה שלא מן המניין של הבית העליון.
יו"ר הסנאט נבחר לתקופת כהונה בת שלוש שנים. יש לו זכויות ספציפיות, מעבר לעבודתו בסנאט; הוא ממנה את שלושת חברי המועצה החוקתית של צרפת, ויש לו זכות לערער בפני המועצה החוקתית ובהיעדר הנשיא בתפקידו, הוא ממלא מקום הנשיא (כפי שאירע בשנת 1969, לאחר התפטרותו של שארל דה גול וב-1974 לאחר מותו של ז'ורז' פומפידו). על פי החוקה, נשיא הסנאט הוא האדם השני בחשיבותו במדינה.
כיום, בסנאט יש את הוועדות הבאות: ועדת התרבות, ועדת הכלכלה, ועדת החוץ, ועדת הביטחון והכוחות המזוינים, ועדת הרווחה, ועדת כספים, ועדת בקרה ותקציב. בנוסף, החוקה מספקת, במידת הצורך, יכולת ליצור על ידי הממשלה או הסנאט, ועדות מיוחדות לסקירת חוקים בנושאים ספציפיים.
הפלגים הפוליטיים של הסנאט הם תוצאות הבחירות לסנאט (כלומר, פעם ב-3 שנים). סיעה בסנאט, חייבת להיות לפחות בת 15 סנאטורים. הפלגים הפוליטיים העיקריים של הסנאט הם: האיחוד למען תנועה עממית המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, הסיעה הקומוניסטית, התנועה הרפובליקנית והתנועה האזרחית, סיעת "איחוד המרכז", סיעת "הדמוקרטים הסוציאליים של האיחוד האירופי" ועוד.
כל מפלגה פוליטית יוצרת משרד משלה לקביעת סדר יומה. כל סיעה שולחת את נציגיה לוועדות, להקצות זמן לדיון, כמו גם שאלות לממשלה.
בספטמבר 2011, לראשונה בתולדות הרפובליקה החמישית זכתה המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית במירב המושבים בסנאט. ב-1 בנובמבר אותה שנה נבחר ז'אן פייר בל ליו"ר הסנאט והיה לסוציאליסט הראשון שמנהיג את הסנאט מאז הקמת הרפובליקה החמישית.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
