פוליטיקה של צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממשל ופוליטיקה של
צרפת
סמל צרפת

צרפת היא רפובליקה בעלת משטר פרלמנטרי-נשיאותי. בצרפת הגיעו לידי הבשלה תהליכים שלטוניים ותרבותיים, אשר השפיעו על אירופה ועל העולם כולו. שינויי המשטר בצרפת (ממלוכה אבסולוטית דרך רפובליקה לקיסרות וחוזר חלילה) השפיעו על צורת הממשל בארצות רבות. רעיונות המהפכה הצרפתית פעפעו אל העולם כולו, אם בכוחה של המילה המדוברת, או הכתובה עלי ספר, ואם בכוח חרבו של נפוליאון.

היסטוריה של המשטר בצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופות שלטוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופות השלטוניות בצרפת הינן:

האבסולוטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

משטר אבסולוטי היה נפוץ בצרפת במאות ה-17 וה-18. אבסולוטיזם פוליטי הוא צורת שלטון בה כל סמכויות המדינה נתונות תחת שלטון אדם אחד באופן מוחלט ("אבסולוט" בלועזית פירושו "מוחלט"), והוא אינו חולק את השלטון עם אף גורם אחר (כמו אצולה או כנסייה).

השלטון האבסולוטי הונהג בצרפת למעשה עד למהפכה הצרפתית ב-1789. השלטון האבסולוטי הצרפתי נתפרסם בשל פער המעמדות החריף בין המעמד השלישי למעמד האצולה. רשמית הוא אמנם ביטל את סמכויותיהם השלטוניות של האצילים, אך למעשה הותיר בידם זכויות-יתר רבות (התחמקות מתשלום מסים, תפקידים שלטוניים שהיו פתוחים רק בפניהם וכו'), כך שמבחינות מסוימות הפיאודליזם היה עדיין קיים. השלטון האבסולוטי בצרפת הוא זה שהוביל למהפכה הצרפתית.

על אף התקוה שעם המהפכה הצרפתית יבוא הקץ על השלטון האבסולוטי בצרפת, בא וחידשה אחד מסמלי המהפכה - נפוליאון, שבעצם מינוי עצמו לקיסר הפך למעשה לשליט אבסולוטי. לאחר הגליתו של נפוליאון בתקופת הראקציה, סבלו שוב הצרפתים משלטון אבסולוטי, שהפעם נכפה עליהם על ידי מדינות אירופה השכנות והיה שלא ברצונם. סוף עידן האבסולוטיזם הגיע עם מהפכת יולי, לאחריה לא ידעו הצרפתים שלטון אבסולוטי מהו למשך תקופה ארוכה, עד למלחמת העולם השנייה ולשלטון צרפת של וישי.

צורת המשטר הנוכחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה הצרפתית מכהנת מתוקף החוקה הצרפתית החמישית של הרפובליקה הצרפתית, שנחקקה ב-28 בספטמבר 1958. אופן הממשל הוא ייחודי, וקרוב להגדרת משטר דמוקרטי נשיאותי.

החוקה מספקת הפרדת רשויות, ומצהירה על הקשר המיוחד של צרפת לשמירה על זכויות האדם ועל העקרונות הלאומיים שהוכרזו במהפכה הצרפתית בשנת 1789.

הממשל בצרפת מחולק לשלוש רשויות: רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת.

מושב המועצה המחוקקת של צרפת. שוכן בארמון שהיה שייך בעבר לשושלת בית בורבון, על גדות נהר הסן בפריז.

נשיא המדינה - על פי חוקת הרפובליקה החמישית שאושרה ב-28 בספטמבר 1958, עומד בראש המדינה הנשיא שנבחר בבחירות דמוקרטיות חופשיות לתקופה של 5 שנים (בעבר היה נבחר ל-7 שנים). תפקיד הנשיא לנהל את ענייני המדינה, לכרות בריתות, לפקד על הכוחות המזוינים של צרפת ולמנות ראש ממשלה.

ראש הממשלה הצרפתי נבחר על ידי הנשיא, ולא על ידי העם או חברי מפלגתו. ראש הממשלה נחשב כשר הבכיר ביותר, וכממלא מקומו של הנשיא, אך סמכויותיו הן מנהליות בעיקרן.

הפרלמנט בצרפת מורכב משני בתים:

  • הבית התחתון - האספה הלאומית (Assemblée nationale). באספה הלאומית 577 נציגים, הנבחרים ישירות בבחירות אזוריות לתקופת כהונה של עד 5 שנים (הנשיא רשאי להחליט על פיזורה קודם לכן).
  • הבית העליון - הסנאט. בסנאט 346 סנאטורים הנבחרים לתקופה של 9 שנים. משנת 2004 צומצמה כהונת הסנטורים ל-6 שנים, ומספרם הועלה ל-346 בשנת 2011, כדי לשקף את השינויים בדמוגרפיה הצרפתית. הסנטורים נבחרים על ידי המועצות המקומיות ועל ידי חברי האספה הלאומית.