וולפגנג ליט
 | |
| ליט עם צוותו | |
| לידה |
15 באוקטובר 1913 ריגה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| נהרג |
14 במאי 1945 (בגיל 31) פלנסבורג, גרמניה בשלטון בעלות הברית .svg){kind=small} |
| מקום קבורה |
Friedhof Adelby  |
| מדינה |
גרמניה |
| השכלה |
|
| השתייכות |
 קריגסמרינה |
| תקופת הפעילות | 1933–1945 (כ־12 שנים) |
| דרגה |
 קפיטן צור זי (קריגסמרינה) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד U-13 מפקד U-9 מפקד U-138 מפקד U-43 מפקד U-181 מפקד שייטת הצוללות ה-22 מפקד האקדמיה הצבאית בפלנסבורג | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
וולפגנג ליט (בגרמנית: Wolfgang Lüth; 15 באוקטובר 1913 – 14 במאי 1945) היה מפקד צוללת מצליח במלחמת העולם השנייה, אשר היה שני רק לאוטו קרצ'מר, ואחד מ-27 היחידים שעוטרו בעיטור צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליט נולד בריגה ב-15 באוקטובר 1913, ובצעירותו למד במשך 3 סמסטרים משפטים. באפריל 1933 הוא התגייס לקריגסמרינה, ובקיץ 1933 הוא בילה שלושה חודשים על ספינת ההכשרה Gorch Fock. לאחר מכן שירת על הסיירת הקלה קרלסרוהה ושט עמה ברחבי העולם במשך תשעה חודשים. לאחר מכן הוא פיקד במשך שנה על הסיירת הקלה קניגסברג, ולאחר מכן עבר לשרת בזרוע הצוללות. ב-18 ביולי 1936 הוא הועלה לדרגת לויטננט צור זי, וביולי 1937 מונה ליט לקצין השני ב-U-27, עמה הוא גם השתתף בסיור בחופי ספרד במהלך מלחמת האזרחים הספרדית. באוקטובר 1937 הוא מונה לקצין הראשון בצוללת ב-U-38 תחת פיקודו של היינריך ליבה, וב-1 בינואר 1938 הוא הועלה לדרגת אובר-לויטננט צור זי.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, ב-16 בדצמבר 1939, מונה ליט למפקד U-13, וב-30 בדצמבר הוא מונה למפקד U-9. במהלך 6 סיורים עם הצוללת הוא השיגו את ההצלחות הראשונות שלו, ובין היתר, הוא אף הטביע את הצוללת הצרפתית "דוריס" במאי 1940. ב-27 ביוני 1940 הוא מונה למפקד U-138, עמה הוא ביצע שתי פשיטות בלבד, וב-21 באוקטובר 1940 הוא מונה למפקד U-43, עמה הוא ביצע חמש פשיטות שבהן הוא הטביע 12 ספינות עם תפוסה של 68,077 טונות, ועל הצלחותיו הוענק לו ב-24 באוקטובר 1940 עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-1 בינואר 1941 הוא הועלה לדרגת קפיטן-לויטננט, ובאפריל 1942 הוא מונה למפקד U-181. עם צוללת זו יצא ליט למסע ציד באוקיינוס ההודי, שם הצליח מאוד, וב-13 בנובמבר 1942 הוא קיבל את תוספת עלי האלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. במהלך הפשיטה השנייה שלו באוקיינוס ההודי, הוא קיבל ב-15 באפריל 1943 את תוספת החרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ותוספת יהלומים לעיטור ב-9 באוגוסט 1943, ובכך היה למפקד הצוללת הראשון שקיבל את העיטור. ב-1 באפריל 1943 הועלה ליט לדרגת קורבטנקפיטן, וב-31 באוקטובר 1943 סיים ליט את תפקידו על הצוללת U-181.
בינואר 1944 מונה ליט למפקד שייטת הצוללות ה-22, שהייתה שייטת הדרכה למפקדי צוללות חדשים. ביולי 1944 הוא מונה למדריך בבית הספר הימי בפלנסבורג-מורוויק, ובספטמבר 1944 מונה למפקד בית הספר. ב-1 באוגוסט 1944 הוא הועלה לדרגת פריגטנקפיטן, וב-1 בספטמבר 1944 הועלה שוב לדרגת קפיטן צור זי. ב-5 במאי 1945 נכבשה פלנסבורג על ידי הצבא הבריטי, וזמן קצר לאחר תום המלחמה, בליל ה-14 במאי 1945, הגיע ליט על יד האקדמיה הימית שלו אל מול עמדת משמר גרמנית, ולאחר שלא הצליח לזהות את עצמו מפני ששכח את הסיסמה, הוא נורה ומת מיד. קרל דניץ יצר קשר עם המפקד הבריטי של העיר פלנסבורג, וביקש ממנו רשות לערוך הלוויה רשמית, ואכן האישור ניתן. בהלוויה זו, שהייתה הלוויה האחרונה של הרייך השלישי, ואשר התקיימה ב-16 במאי 1945, הספיד דניץ, שעמד בראש ממשלת פלנסבורג, את ליט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וולפגנג ליט באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)