וזיר אכבר ח'אן, אמיר אפגניסטן
 | |||||
| איור של אכבר ח'אן משנת 1842 | |||||
| לידה |
1816 האימפריה הדוראנית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1845 (בגיל 29 בערך) ג'לאלאבאד, אמירות אפגניסטן | ||||
| מדינה |
אפגניסטן  | ||||
| מקום קבורה |
המסגד הכחול | ||||
| עיסוק | מצביא, שליט | ||||
| דת | אסלאם סוני | ||||
| שושלת ברקאזי | |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
וזיר אכבר ח'אן (בפשטו: وزير اکبر خان; 1816–1845) היה אמיר אפגניסטן בשנים 1842–1845. אכבר ח'אן נודע כמצביא אפגני מוכשר שנלחם נגד האימפריה הסיקית ונגד האימפריה הבריטית ונשא את התואר ראזי. אכבר ח'אן הועלה לשלטון לאחר המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה הודות לנאמנותו לאימפריה הבריטית ונשאר בתפקיד עד מותו בשנת 1845, ולאחריו החליף אותו אביו, דוסת מוחמד ח'אן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אכבר ח'אן נולד בשנת 1816 באימפריה הדוראנית, כבן השני לדוסת מוחמד ח'אן, מדינאי רב השפעה משושלת ברקאזי (על שם ברק בן אבינעם). בהיותו בן עשר, פרצה מלחמת אזרחים שהרסה את האימפריה הדוראנית. אביו ניצל את המצב והפך לאמיר (נסיך) אמירות אפגניסטן שנוסדה מתוך הריסות האימפריה הדוראנית.
אכבר ח'אן הפך למצביא מוכשר במלחמותיו נגד האימפריה הסיקית, שם הוכיח את עליונותו האסטרטגית והתכנונית. על גבורתו הצבאית ניתן לו הכינוי ראזי בשנת 1837, לאחר שהוביל את חיל הפרשים האפגני לניצחון בקרב על ג'מרוד נגד הסיקים (כיום באזורים השבטיים המנוהלים פדרלית.
מלחמה בבריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה
עם תחילת המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה, היה על הכוחות האפגנים תחת אכבר ח'אן לסגת מהבירה קאבול אל הרי הינדו-כוש בשביל לארגן את הכוחות נגד צבא חברת הודו המזרחית הבריטית. כאשר בינואר 1842 נסוגו הבריטים מקאבול דרך ג'לאלאבאד, ארבו להם כוחותיו של אכבר ח'אן ופתחו במאבק הררי, שבו טבחו האפגנים בבריטים אלפי הרוגים. האפגנים הותירו חייל בריטי אחד בלבד לפליטה.
הכוחות האפגנים המשיכו להתקדם נגד הבריטים בג'לאלאבאד, ושם כוחם היה רב משל הבריטים בכמה אלפים. למרות כל המאמצים של האפגנים, הכוחות הבריטים היו בעלי עליונות צבאית וטכנולוגית. רוב הכוחות האפגנים עוד נהגו להילחם בעזרת חרבות ונפלו בקרב אל מול הנשק החם של הבריטים.
לאחר ניצחונם של הבריטים בג'לאלאבאד, יצאו הבריטים במשלחת שנייה לכיבוש קאבול. המשלחת הצליחה במשימתה, אך לא החזיקה בעיר העוינת זמן רב. עם סיום המאבק נוצר הסכם הפסקת אש. הבריטים לא הצליחו להפוך את אפגניסטן למדינת חסות כמשקל נגד להתערבות האימפריה הרוסית במרכז אסיה אך הדיחו את דוסת מוחמד ח'אן והסדירו את אכבר ח'אן, שנשבע אמונים לויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, בכס האמיר האפגני.
אמיר אפגניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
אכבר ח'אן הפך לאמיר אפגניסטן במאי 1842 עם כיבוש מצודת קאבול[1]. היה מאבק כוחות בין אכבר ח'אן לאחיו הבכור ואביו, אך העליונות הצבאית תרמה לשימור השלטון של אכבר. בתור אמיר, אכבר תכנן להביא למודרניזציה של הצבא ולפתוח את שערי אפגניסטן לקראת פיתוח מהמעצמות המערביות ברואו את תוצאותיה של המהפכה התעשייתית. אכבר לא הספיק למלא את חזונו ושלטונו הקצר שנמשך שלוש שנים בלבד הסתיים במותו בשנת 1845. במותו, אביו, דוסת מוחמד ח'אן, שב לכס המלוכה האפגני בתור אמיר ונותר בתפקיד עד למותו בשנת 1863, לאחר כמעט 20 שנה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וזיר אכבר ח'אן, אמיר אפגניסטן, באתר אפגניסטן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ludwig W. Adamec, Historical Dictionary of Afghanistan, 2012
| מונרכים אפגנים | |
|---|---|
|