אמיר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק בתואר אצולה ערבי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אמיר (פירושונים).
אמיר (ערבית: أمير בפרסית בפשטו ובאורדו מבוטא מיר مير) הוא תואר כבוד או אצולה הנמצא בשימוש במדינות אסלאמיות במזרח התיכון, צפון אפריקה, אסיה הקטנה המדינות התורכמניות ופקיסטן. משמעות המילה, מהשורש הערבי א.מ.ר. (أمر) היא "מפקד", ושימשה במקור לציון מנהיג או מפקד של קבוצת אנשים. עם הזמן הפך השימוש בתואר לציון שליטים ומושלים, בדרך כלל של מדינות קטנות. במשמעותו בעולם הערבי המודרני תואר זה מציין "נסיך".
[עריכה] שימושים
- מדינה הנשלטת על ידי אמיר היא אמירות. כמה מהאמירויות הן מדינות ריבוניות, כמו כווית, הנשלטת על ידי שושלת אל-סבאח מאז עצמאותה ב-1961; קטאר (מאז 1971) ובחריין (בשנים 1971-2002). אמירויות יכולות להוות גם חלק ממדינה ריבונית, כמו איחוד האמירויות הערביות.
- פירוש נוסף של התואר כ"נסיך" הוא במשמעותו כצאצא זכר של השליט. במשמעות זו נמצא התואר בשימוש בסולטנות האיים המלדיביים. בכמה מדינות אחרות תואר זה משמש לתיאור יורש העצר. כך למשל המלך עבדאללה מירדן, בנו של המלך חוסיין, כונה "האמיר עבדאללה" טרם ירש את כיסאו של אביו.
- בצורתו התורכמנית של התואר - אאמיר, הוא משמש בהודו ובפקיסטן במשמעות "עשיר" - בדרך כלל בקונוטציות של אלמותיות.
- אמיר הוא גם תוארו של מנהיג כת אסלאמית שולית שנוסדה בלאהור ב-1914. הנושא בתואר הוא בעל סמכות דתית בלבד, ונטול כוח פוליטי. עד היום נשאו בתואר זה חמשה ממנהיגיה של התנועה האחמדית של לאהור.
- בצפון ניגריה ובמדינות אחרות באזור הסהרה, התואר משמש לתיאור ראשי שבטים.
- התנועה היזידית מעניקה את התואר האמיר למנהיג החילוני שלה, לצד התואר שייח' המשמש את המנהיג הדתי.
[עריכה] תוארי נסיכות, אצולה ומשרה
- הח'ליפים הראשונים נקראו אמיר המאמינים (أمير المؤمنين), על מנת להדגיש את מנהיגותם על פני כלל עולם האסלאם, בייחוד במובן הצבאי של ג'יהאד.
| מנהיגים ותארים באסלאם | ||
|---|---|---|
|
