ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ויטוריו אמנואלה השני מלך איטליה (באיטלקית: Vittorio Emanuele II, ‏ 14 במרץ 1820 - 9 בינואר 1878), מלך ממלכת סרדיניה בשנים 1849 - 1861, שנים בהן נטל חלק משמעותי בתנועה לאיחוד איטליה. ב-1861 הכריז עליו פרלמנט כלל-איטלקי כעל מלכהּ הראשון של ממלכת איטליה המאוחדת, תואר שבו נשא עד מותו.

ויטוריו אמנואלה השני

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטוריו אמנואלה השני נולד בטורינו. הוא היה בן בכור להוריו קרלו אלברטו מלך סרדיניה ומריה תרזה מבית הבסבורג-לוריאן. בילדותו חי עם אביו בפירנצה. בצעירותו הראה עניין בפוליטיקה, בצבא וגם בספורט.

הוא נטל חלק במלחמת העצמאות הראשונה של איטליה. יחד עם אביו, הוא לחם בקו הקדמי של חזית פסטרגו (Pastrengo), סנטה לוצ'יה (Santa Lucia), ג'ויטו (Goito) ובשנת 1848 בקרב קוסטוצה (Custoza).

בשנת 1849 היה למלך, אחרי שאביו התפטר בשל כישלון צבאי מחפיר במלחמה נגד האוסטרים בקרב נובארה. באותה שנה הוא הצליח להשיג הסכם שביתת נשק נוח עם האוסטרים. בית הנבחרים של פיימונטה לא אישר את ההסכם והוא פיטר את ראש ממשלתו. לאחר שערך בחירות חדשות, אושר ההסכם עם אוסטריה על ידי בית הנבחרים החדש. הוא דיכא באכזריות מרד שפרץ בעיר גנואה וכינה את המורדים: "שפלים וגזע מזוהם של פחדנים".

האנדרטה לכבודו, שהוקמה ברומא בשנים 1895 - 1911

בשנת 1852 הוא מינה לראש ממשלה את קמילו דה קאבור, מדינאי נבון אשר נטל חלק חשוב באיחוד איטליה לקראת היותה רפובליקה. וכך הפך ויטוריו אמנואלה השני במהרה לסמל התנועה לאיחוד איטליה. הוא היה פופולרי במיוחד בממלכת סרדיניה בשל החוקה החדשה שנתן והרפורמות הליברליות.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1842 נישא לבת דודתו - מריה אדלייד מהענף האוסטרי של בית הבסבורג שהייתה נינתו של קרלוס השלישי, מלך ספרד לבית בורבון. נולדו להם 8 צאצאים. בהם אומברטו הראשון, מלך איטליה ואמדאו הראשון, מלך ספרד. ב-1869 נישא בנישואים מורגנטים לפילגשו, היו להם שני צאצאים. בנוסף על כך נולדו לו ילדים ממספר פילגשים.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו הוקמה ברומא אנדרטה לכבודו בפיאצה ונציה, בה מוקמה מצבת החייל האלמוני.

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ואיטליה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.