ויליאם מוריס האנט
 | |
| לידה |
31 במרץ 1824 ברטלבורו, ארצות הברית  |
|---|---|
| התאבד |
8 בספטמבר 1879 (בגיל 55) האי אפלדור, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Prospect Hill Cemetery |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות |
1845–1879 (כ־34 שנים) |
| הושפע על ידי |
תומאס קוטיר |
| יצירות ידועות |
מאדאם איזאק פנו, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| צאצאים |
Mabel De Carteret Slater |
| חתימה |
 |
  | |
ויליאם מוריס האנט (באנגלית: William Morris Hunt; 31 במרץ 1824 – 8 בספטמבר 1879) היה צייר אמריקאי, נולד בברטלבורו, ורמונט, היה הצייר המוביל של אמצע המאה ה-19 בבוסטון.[1]
ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויליאם מוריס האנט נולד למשפחה מכובדת. משפחת אביו של ויליאם האנט, מוורמונט, הייתה בין מייסדי ורמונט ומבעלי האחוזות הגדולות. אמו הייתה ממשפחה עשירה ובולטת בקונטיקט. האנט למד בבית הספר התיכון של אוניברסיטת הרווארד אך פרש מלימודיו. לאחר שנשללה מאמו ההזדמנות ללמוד לצייר, היא - ג'יין לאוויט האנט החליטה שילדיה יקבלו את ההזדמנות ללמוד אומנות במיטב האקדמיות - גם אם פירוש הדבר לעבור לאירופה ללמוד שם.[2]
לאחר מות אביו בגיל 44, שהיה חבר קונגרס מכולרה בשנת 1832, אמו של ויליאם - ג'יין, לקחה אותו ואת אחיו לשווייץ, דרום צרפת ולרומא, שם למד האנט עם תומאס קוטור בפריז. משפחת האנט נותרה באירופה תריסר שנים. במהלך אותה תקופה, ויליאם מוריס האנט ואחיו ריצ'רד מוריס האנט (שהפך לאדריכל) חלקו דירה ברחוב ג'ייקוב 1, בסמוך ל"בית הספר לאומניות היפות" שם למד ויליאם ציור אצל תומאס קוטור. "ההכשרה וההשראה שכל אחד מהאחים קיבל בצרפת היו צעדים גדולים לכל אחד בעבודתו", האנט בילה את השנתיים הבאות בהכשרת אצל ז'אן-פרנסואה מילה בברביזון לפני שובו לארצות הברית.
החברות עם ז'אן מילה השפיעה ברציפות על האופי והסגנון של האנט, ויצירתו התרחבה בעוצמתה, ביופייה וברצינותה. הוא היה בין התומכים הגדולים ביותר של אסכולת בארביזון באמריקה, והוא יותר מכל אחר פנה אל דור הציירים האמריקאים שזרם לכיוון פריז. לאחר. מותו, נאמר על האנט:
"לוויליאם מוריס האנט המנוח עלינו לייחס ... את הדחף הכללי לאימוץ סגנונות זרים שמשנים כעת את אומנויות העיצוב באמריקה. ... כוחו של מר האנט הורגש בהפניית מספר גדול של סטודנטים לאומנות צעירים לבקר בפריז, ובסופו של דבר גם במינכן, שבכל אחת מהם, כבר התפתחה הנטייה לשיטות נועזות יותר בטכניקה אומנותית. התוצאה הייתה להציג בפני [אמריקה] את החשיבות החיונית של הסגנון בשלב הנוכחי של התפתחות האמנות שלנו... ולמי שיש מה לומר, יהפוך את זה לאמירה יעילה בהרבה אם הוא ידע כיצד לבצע זאת בדרך נאותה."[3]
לאחר שעזב את פריז האנט השתמש בקשרים המשפחתיים שלו כדי להקים בתי ספר לאמנות בניופורט, רוד איילנד, ברטלבורו, ורמונט, ובאיים האזוריים, ולבסוף בבוסטון, שם הפך לצייר דיוקנאות פופולרי.
לפני שובו לאמריקה בשנת 1855, נישא האנט בפריס ללואיז דומרסק פרקינס, בתו של תומאס הנדסיד פרקינס, ג'וניור, סוחר בבוסטון, נדבן ופטרון לאמנויות.[4] האנט נישא לגב' פרקינס שוב עם שובו לבוסטון בשנת 1855, אולי מסיבות משפטיות.
עם שובו, צייר האנט כמה מהבדים המרשימים ביותר שלו, כולם מזכירים את חייו בצרפת ואת השפעתו של ז'אן מילה. יצירות אלה כוללות את "הילד המאוחר", "הילדה במזרקה" ואחרים. באותו הזמן, היה ביקש רב שיצייר דיוקנאות, מה שהפך לאופנה חברתית - לשבת כמודל בסטודיו של האנט. בין מיטב ציוריו מהז'אנר הזה הם של ויליאם מ. אווארטס, הגברת צ'ארלס פרנסיס אדמס, הכומר ג'יימס פרימן קלארק, הסנטור צ'ארלס סומנר, ויליאם ה. גרדנר, השופט הראשי שו והשופט הוראס גריי.
רבים מציוריו ורישומיו של האנט, ואוצרות אמנות אחרים שנאספו על ידיו באירופה, נהרסו בשריפה הגדולה של בוסטון בשנת 1872. לאנט הייתה בעלות על בדים רבים שצוירו על ידי מילה, כולל The Sower, שעבורם מילה קיבל תשלום של 60 דולר מהאנט.[5]
אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין עבודותיו המאוחרות של ויליאם האנט בלטו הנופים האמריקאיים. בקיץ 1878, שנה לפני מותו, צייר האנט סדרת נופים מרשימה של מפלי הניאגרה. עבודותיו המאוחרות כוללות גם את "המתרחצים" ואת "האלגוריות" שצוירו עבור אולם האספה בבניין הקפיטול במדינה אלבני, ניו יורק. הציורים האלה אבדו בגלל התפוררות לוחות האבן שעליהם נצבעו.[6] ספרו, "שיחות על אמנות" (לונדון, 1878), הופיע בתקופה זו.[7]
האנט לא הסתפק בציור שמן. הוא היה פורה גם במדיומים אחרים של האמנות. הוא עבד גם כליתוגרף ופסל.
משנת 1850 עד 1877, הוא היה צייר הדיוקנאות והנוף המוביל של בוסטון.
האנט השפיע על הסגנונות של ווינסלו הומר, צ'ילדה חסאם וג'ון ג'וזף אנקינג. עבודות המברשת התוססות של האנט, שהופקו בחלקן מלימוד הציור האירופי, סימנו שלב חדש בטכניקת ציור השמן, על ידי הומר ואחרים. בשנת 1867, האנט ואשתו הפליגו לפריז כדי להשתתף בפתיחת התערוכה העולמית. לוויליאם מוריס האנט ואשתו, לואיזה דומארסק פרקינס לשעבר, נולדו חמישה ילדים.
בשנת 1871 נבחר האנט לאקדמיה הלאומית לעיצוב כאקדמאי חבר.
מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1879, מת ויליאם מוריס האנט בגיל 55, ככל הנראה כתוצאה מניסיון התאבדות באיי שואלס, ניו המפשייר.[8] האנט הלך לחוף ניו המפשייר כדי להתאושש מדיכאון עמוק. אבל הוא המשיך לעבוד, וביצע את הסקיצה האחרונה שלו שלושה ימים לפני מותו. גופתו התגלתה על ידי חברתו המשוררת מניו המפשייר סיליה טקססטר.
ויליאם מוריס האנט נקבר בבית העלמין של פרוספקט היל בברטלבורו, ורמונט, לצד בני משפחה אחרים.[9]
אחיו, ריצ'רד מוריס האנט היה אדריכל מהולל. אחיו האחר - לאוויט האנט היה צלם ועורך דין ידוע. אח רביעי, ג'ונתן, היה רופא שהתאבד גם הוא.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריית ויליאם מוריס האנט במוזיאון בוסטון לאמנויות יפות נקראת לכבוד הצייר. האנט היה חבר מייסד של בית הספר במוזיאון לאמנויות יפות. לאחר מותו, חבריו לספסל הלימודים בהרווארד ובוסטונים אחרים תרמו לקרן לרכישת רבים מציוריו לתרומה למוזיאון לאמנויות יפות. עבודות נוספות שלו נמצאות במוזיאונים הגדולים באמריקה ובאירופה.
שני עשורים לאחר מותו של האנט, פרסמה תלמידתו לשעבר הלן מרי קונטלטון את הביוגרפיה שלה על הצייר מבוסטון תחת הכותרת "חיי האמנות של ויליאם מוריס האנט".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויליאם מוריס האנט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ויליאם מוריס האנט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Chisholm, Hugh, ed, Hunt, William Morris, 1911 Encyclopædia Britannica Volume 13
- ^ Helen Mary Knowlton, Art-life of William Morris Hunt, Boston, Little, Brown and Company, 1899
- ^ The Project Gutenberg eBook of Art in America, by S. G. W. Benjamin., www.gutenberg.org
- ^ State Street Trust Company (Boston Mass.), Some Merchants and Sea Captains of Old Boston: Being a Collection of Sketches of Notable Men and Mercantile Houses Prominent During the Early Half of the Nineteenth Century in the Commerce and Shipping of Boston, State Street Trust Company, 1918. (באנגלית)
- ^ Federal Writers' Project, Vermont: A Guide to the Green Mountain State, US History Publishers, 1937, ISBN 978-1-60354-044-5. (באנגלית)
- ^ William Morris Hunt, Portrait of Katherine Dean Hubbard, ca. 1865, Pierce Galleries, Inc., piercegalleries.com, www.piercegalleries.com
- ^ William Morris Hunt, W. M. Hunt's Talks on Art, Houghton, Osgood, 1880. (באנגלית)
- ^ Death of William Morris Hunt, The New York Times, September 9, 1879
- ^ Henry Burnham, Brattleboro, Windham County, Vermont: Early History, with Biographical Sketches of Some of Its ..., D. Leonard, 1880. (באנגלית)