האיים האזוריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האיים האזוריים (חבל)
Açores
Azr.png

(דגל האיים האזוריים)
Flag of the Azores.svg

(סמל האיים האזוריים)
Satellite image of The Azores in May 2003.jpg
צילום לוויני של האיים האזוריים
מדינה / טריטוריה Flag of Portugal.svg  פורטוגל
מושל קרלוס סזאר
בירת החבל פונטה דלגדה
שפה רשמית פורטוגזית
שטח 2,333 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בחבל
 ‑ צפיפות

245,746‏  (נכון ל-2012)
105.87 נפש לקמ"ר (נכון ל-2012)
קואורדינטות 37°44′28″N 25°40′32″W / 37.74111°N 25.67556°W / 37.74111; -25.67556קואורדינטות: 37°44′28″N 25°40′32″W / 37.74111°N 25.67556°W / 37.74111; -25.67556
אזור זמן UTC -1
www.azores.gov.pt
פורטוגל והאיים האזוריים
מפת האיים האזוריים

האיים האַזוֹרִייםפורטוגזית: Açores) הם ארכיפלג של תשעה איים במרכז האוקיינוס האטלנטי המשתייכים לפורטוגל. האיים נמצאים במרחק 1,500 קילומטר מליסבון ובערך 3,900 קילומטר מהחוף המזרחי של אמריקה הצפונית. האיים התגלו בשנת 1427 בידי אחד מרבי-החובלים שהפליגו עם אנריקה הנווט. שטח האיים כ-2,300 קילומטר רבוע, ואוכלוסייתם הכוללת מונה 245,374 תושבים (נכון ל-2009). עיר הבירה היא פונטה דלגדה הממוקמת באי סאו מיגל. האיים משתרעים לאורך 645 קילומטר בערך.

האיים הם אוטונומיה פורטוגזית (חבלי פורטוגל האוטונומיים). הם שוכנים בקו הרוחב של ליסבון, לפיכך הם נהנים מאקלים מתון, עם שינויים קלים במהלך השנה.

האיים האזוריים יושבו על ידי הפורטוגזים במאה ה-15 (ראו האימפריה הפורטוגזית). לפני כן הם לא היו מיושבים. משטר הרוחות בין האיים האזוריים ואירופה היווה זירת התנסות חשובה לנווטים שחצו את האוקיינוס האטלנטי. השייט לאזוריים לימד את נווטי התקופה כי בקווי רוחב שונים נושבות הרוחות בכיוונים מנוגדים. גילוי זה איפשר קיצור משמעותי בזמן ההפלגה מערבה ומזרחה, והתלות בשרירותה לכאורה של כיוון נשיבת הרוח פחתה משמעותית. במאות ה-16 וה-17 התחוללו באזור קרבות ימיים בין הבריטים לבין הספרדים. האיים נכבשו והוחזקו על ידי הספרדים משנת 1580 עד 1640 ושימשו בסיס יציאה לצי הספרדי.

הכלכלה מבוססת בעיקר על חקלאות והגידולים העיקריים הם פירות (בננה, אננס), טבק ויין. בסאו מיגל פועלות תחנות כח גאותרמיות המספקות את רוב תצרוכת החשמל של האי.

במהלך מלחמת יום הכיפורים אפשרה פורטוגל למטוסי חיל האוויר האמריקני שהפעילו את הרכבת האווירית לישראל להשתמש באיים האזוריים כבסיס תדלוק, לאחר שמדינות מערביות אחרות סירבו לסייע והותירו את ארצות הברית ללא מיקום חלופי לתדלק בו את מטוסיה בדרכם לישראל.

שטח ואוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

9 האיים האזוריים לפי שטחם
האי שטח
(km²)
סאו מיגל - Sao Miguel 759
פיקו - Pico 446
טרסיירה - Terceira 403
סאו ז'ורז'ה - Sao Jorge 246
פאיאל - Faial 173
פלורס - Flores 143
סנטה מרייה - Santa Maria 97
גרסיוזה - Graciosa 62
קורבו - Corvo 17
אוכלוסיית האיים האזוריים
האי אוכלוסייה
(2002)
העיר הגדולה רשויות מקומיות
סאו מיגל 130,154 Ponta Delgada 6
פיקו 14,579 Madalena 3
טרסיירה 54,996 Angra do Heroísmo 2
סאו ז'ורז'ה 9,522 Velas 2
פאיאל 14,934 Horta 1
פלורס 3,949 Santa Cruz das Flores 2
סנטה מרייה 5,490 Vila do Porto 1
גרסיוזה 4,708 Santa Cruz da Graciosa 1
קורבו 435 Vila do Corvo 1


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Macmillan Encyclopedaia, 2000 Edition, Market House Books Limited, ISBN 0-333-725-794.
  • The 1996 Grolier Multimedia Encyclopedia

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]