ויליאם שארפ (אמן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם שארפ
William Sharp
לידה 29 בינואר 1749
לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביולי 1824 (בגיל 75)
צ'יזוויק, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה תחריט עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי ברק לונגמייט עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים שרלוט שארפ, לואיזה שארפ, מרי אן שארפ, אלייזה שארפ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם שארפאנגלית: William Sharp‏; 29 בינואר 174925 ביולי 1824) היה חרט ואמן אנגלי.

ביוגרפיה ועבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארפ היה בנו של יצרן נשק מכובד שהתגורר במרכז לונדון. הוא היה חניך בחריטה אצל החרט והגנאלוג ברק לונגמייט (אנ')‏ (1738–1793), ולאחר הנישואין, לאשה צרפתייה, ביסס את עצמו כחרט ברחוב ברטולומיי ליין.[1]

עבודתו הבולטת הראשונה הייתה תחריט של "הקטור", אריה זקן ב"לונדון טאוור". בסביבות 1782 הוא מכר את החנות ועבר לווקסהול, מתוך כוונה להתמחות בתחומים מורכבים יותר (כלומר חריטה להדפסה) של אומנות. בין הלוחות הקודמים שלו יש כמה איורים, שנעשו בעקבות תומאס סטות'ארד, לעיתון.[2] הוא גם השלים את לוח "הנחיתה של צ'ארלס השני בדובר" של בנג'מין וסט, שויליאם וולט השאיר לא גמור בזמן מותו, חרט כמה מהאיורים של אמנים שנסעו עם קפטן קוק במסעותיו המפורסמים, לבסוף התיישב בצ'יזוויק שם שהה למשך שארית חייו.

הוא חרט את "הנה האיש" (על פי גווידו רני); "המלך ליר בסערה" ו"המכשפה מעין דור" (אחרי בנג'מין וסט); "הגיחה מגיברלטר" (אחרי ג'ון טרומבול); דיוקנו של "ג'ון האנטר" (אנ') ו"המשפחה הקדושה" (על פי ג'ושוע ריינולדס) ועוד.

סגנון החריטה של שארפ היה מקורי, חצי גוונים עשירים ומלאים. הוא הפך לחבר כבוד באקדמיה הקיסרית בווינה ובאקדמיה המלכותית במינכן.

שארפ נפטר בצ'יזוויק ב־25 ביולי 1824, ונקבר בחצר הכנסייה שם.

פוליטיקה ודת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארפ היה רפובליקני וחבר של תומאס פיין והורן טוק, והיה חבר בחברה למידע חוקתי. כתוצאה ממחלוקת משפטית שבה היה מעורב הורן טוק, שארפ נחקר על באשמות הנוגעות לבגידה, אך לבסוף שוחרר ללא עונש כ"תומך" בלבד.

הוא תמך בתורתם של פרנץ מסמר ועמנואל סוודנבורג והושפע מתפיסתו הדתית של העתיד לפי ג'ייקוב בריאן והנביא המילניאליסטי ריצ'רד בראת'רס. חרט כאחרון "נסיכי העברים". לאחר אשפוזו של ריצ'רד בראת'רס בבית משוגעים באיזלינגטון, הפך שארפ לחסידה של הנביאה ג'ואנה סאות'קוט (אנ'), אותה הביא מאקסטר ללונדון והחזיק על חשבונו למשך זמן לא מבוטל, הוא הכין אותה לציור דיוקן שאותו הוא חרט.[3]

למרות מותה המוקדם, ככל הנראה הוא מעולם לא איבד אמון במשימתה האלוהית או באפשרות שהיא תופיע שוב, וכתב ספר להגנתה: "תשובה לעולם." (לונדון, 1806).[4]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם שארפ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Edward Irving Carlyle, Sharp William (1749-1824), Dictionary of National Biography, 1885-1900 Volume 51
  2. ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Sharp, William". Encyclopædia Britannica. 24 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 811.
  3. ^ Portrait of Joanna Southcott, www.grosvenorprints.com
  4. ^ Thomas P. (Thomas Philip) Foley, The answer of the Rev. Thomas P. Foley, to the world, : who hath blamed his faith in believing it was a command from the Lord to put in print such parables, as he printed last year at Stourbridge, under the title of What manner of communications are these? Oldswinford, November, 1805, Stourbridge : Printed at the office of J. Heming, [1805]