ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/35
 |
חתמו מינוי לעיתון
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דבר העורך מאת הארי פוטר 73  
אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק בהכנת הגיליון, ומקווה שכל הקוראים יראו את גיליון זה כגיליון מעניין ואקטואלי. תהנו! על שני ערכים וארבע אנציקלופדיות מאת דוד שי בשלב זה הסתקרנתי לראות מה קורה בערך זה אצל אחותנו הבכירה, האנציקלופדיה העברית. ובכן, לא הרבה. האנציקלופדיה העברית הקדישה לנפייר קצרמר בגודל רבע טור (בכל עמוד באנציקלופדיה העברית יש שני טורים) – כמאה מילים. עם זאת קצרמר זה הכיל את המידע הבסיסי הנחוץ על נפייר, ובכך הוא עדיף על הקצרמר שהיה אצלנו, אך הוא נחות בהשוואה למצבו הנוכחי של הערך אצלנו (זהו אחד מיתרונותיה של אנציקלופדיה חיה על-פני אנציקלופדיה שקפאה לפני שנים רבות). ומה עם אנציקלופדיה בריטניקה? בהתחשב בכך שנפייר היה סקוטי, ושבפתח כל כרך של הבריטניקה מצוין שהיא נוסדה בידי חבורה של ג'נטלמנים מסקוטלנד, ציפיתי לערך ראוי. ואכן, במהדורת 1972 של הבריטניקה מוקדשים לנפייר טור ורבע (גם בה בכל עמוד יש שני טורים), שבהם סקירה של פעילותו המתמטית, הדתית והפוליטית. מכאן התבקשה בדיקה גם באחותה הצעירה של אנציקלופדיה בריטניקה, הלא היא "הבריטניקה החדשה לנוער", שבמהדורת 2004 שלה נפייר אינו מוזכר אפילו ברמז, אף שבהחלט ראוי להזכירו, אם לא בערך המוקדש לו, לפחות בערך "לוגריתמים". מתמטיקאי שכן זכה לאזכור בערך "לוגריתמים" של "הבריטניקה החדשה לנוער", ואפילו לערך קצר העוסק בו, הוא לאונרד אוילר. הבה נראה מה קורה אתו ביתר שלוש האנציקלופדיות שהזכרתי. האנציקלופדיה העברית מקדישה לאוילר חצי טור (בתוספת תמונה), מקום ממש מצומצם יחסית לתרומתו הניכרת של אוילר למתמטיקה ולפיזיקה. באנציקלופדיה בריטניקה מוקדש לאוילר מעט יותר מטור – זה עדיף על-פני האנציקלופדיה העברית, אך עדיין מעט מדי לטעמי. בוויקיפדיה העברית, לעומת זאת, הערך "לאונרד אוילר" הוא יצירת מופת – 46K (שהם כשמונה עמודי A4) ובהם תיאור מקיף של הביוגרפיה של אוילר ושל תרומותיו העיקריות למדע. הערכים המקבילים בוויקיפדיה האנגלית ובוויקיפדיה הרוסית הם ערכים מומלצים, כך שגם לנו יש לאן להתקדם. השתתפות בתחרויות כתיבה בוויקיפדיה מאת Crocodile2020 לפני כעשרה חודשים נולדתי בעולם הוויקיפדי למרות שאני פנסיונר. תוך פרק זמן קצר ביותר חשבתי לעזוב, כי מיד חטפתי על כל צעד ושעל מאנשים יהירים שמחקו ידע מבלי שלמדו את נושאי הערכים וללא כל ביסוס. למזלי אני מאמין "שאין הביישן למד ואין הקפדן מלמד". על כן פניתי וקבלתי עזרה מאנשים מעולים ונדירים ועליתי על נתיב הכתיבה. בהתחלה התחלתי להרחיב ערכים מתחומי העניין שלי בשנים האחרונות, מורשת ההעפלה ומורשת תקומת המדינה. מאחר ואת מסע מעפילי אניית המעפילים אקסודוס 1947 חוויתי כעובר ברחם אימי, מזה שנים חקרתי את הנושא לעומק מכל ספר, מוזיאון ומכון מחקר העוסקים בנושא. אפילו נסעתי פעמיים לאירופה כדי ללמוד במקום ולחוש את החוויות שהורי ויתר המעפילים חוו. כל זאת עשיתי עוד בטרם שהגעתי לעולם הוויקיפדי. על כן, טבעי, שהערכים הראשונים שכתבתי היו בתחום זה. בתחילת חודש יולי 2020 נודע לי אודות מיזם ויקישטעטל (מוזמנים לקרוא עוד על המיזם בגיליון 34 של הטילדה הרביעית) והתחרות בכתיבת ערכים על הקהילות היהודיות שנכחדו בשואה, ולהעניק להן על ידי זאת זיכרון, שם ופנים. היו פרסים בתחרות אך מבחינתי הם כלל לא היו העיקר והדחף לכתיבת הערכים. הפרסים שלי היו שלושת הערכים שכתבתי אודות קהילת יהודי אמדן, קהילת יהודי המבורג וקהילת יהודי ליבק - מויסלינג. הרי בכל התחנות האלה עברו גם מעפילי האקסודוס. חומרים מחקריים היו לי בשפע. מצאתי בוויקיפדיה הגרמנית ערכים מקבילים בגרמנית שבקלות רבה תרגמתי אותם בעזרת מכונת התרגום הוויקיפדית לעברית. אמנם, התעוררו לי מספר בעיות בתרגום שנגעו לשעתוק שמות מגרמנית לעברית. שוב חזרתי למוטו שלי "אין הביישן למד..." פניתי ליעוץ הלשוני וכשהתשובה לא ספקה אותי הגעתי עד לבכירי המתרגמים בארץ על מנת לקבל את המענה לשעתוק הנכון. בספרות המחקרית אודות הקהילות הכל היה כתוב בלשון עבר ובערכים שכתבתי היה לי חשוב לתאר גם את מצב הקהילות כיום, נכון ל-2020. על כן התכתבתי עם ראשי הקהילות וחוקרי הקהילות היהודיות בערים אלו, על מנת לקבל מהם את תמונת המצב העכשווית. היה לי מאוד עצוב ללמוד שבעיר הולדתי אמדן, בגרמניה, לא שרדה הקהילה היהודית המפוארת שהייתה בעיר עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ונכון ל-2020 אין בית כנסת ואין אפילו יהודי אחד בעיר. מאידך בית הכנסת הגדול על שם הרב קרליבך, בעיר ליבק שנהרס בחלקו בליל הבדולח שופץ ושוחזר רק בשנים האחרונות החל משנת 2018 ועד 2020 וכיום משרת את הקהילה היהודית בעיר במלא תפארתו הפנימית. (ראו צילומים בתוך הערכים עצמם). בתחילת אוגוסט 2020 נודע לי אודות תחרות כתיבת הערכים במיזם "ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת" (מוזמנים לקרוא עוד על המיזם בגיליון 33 של הטילדה הרביעית. גם מיזם זה קרוב לליבי. התחלתי לבדוק האם נכתבו ערכים אודות האתרים הסמוכים לביתי שבעוטף עזה ובנגב המערבי ומצאתי מספר אתרים שלא כתבו עליהם עדיין. ביניהם "בית השיח' סלמאן אלהוזייל" ו"דירי המפציצים הבריטיים ליד מושב ברוש". היינו כבר בסגר הקורונה השני, על כן התחלתי לסרוק את האינטרנט ועל כל אחד מהערכים מצאתי חומר דל ביותר. למזלי בקיבוץ השכן גר הארכיאולוג המחוזי לשעבר וחוקר הסביבה דן גזית. דן כתב בעבר במסגרת עבודתו גם אודות האתרים האלה, כך שבקלות הוא הפנה אותי לכתובים. באשר לבית השייח' סלמאן אלהוזייל הגעתי למשפחת השייח'. קבלתי מבנו אחמד ומנכדו רמו צילומים של הבית וצילומים של המכובדים שביקרו בו בעבר ואפילו הפניות לגנזך המדינה אודות הבית. שוב, נכון ל-2020 למרות שהמועצה לשימור אתרים החליטה שיש לשקם ולשפץ את בית השיח' ולהפוך אותו למרכז מורשת ולמוזיאון אודות תולדות הבדואים בנגב ובשנים האחרונות אף הוכנו פרוגרמה ומספר תוכניות לשיקום ושיפוץ המבנה, אך טרם נמצא מימון למיזם. לפיכך, המבנה עומד נטוש, מתפורר, הרוס ומהווה סכנה ומטרד. לסיכום, אני זכיתי בכך שכתבתי במסגרת שני המיזמים 9 ערכים רחבים עד כמה שידי מסגת ולתרום אותם לנחלת הכלל, להרחבת הידע של הציבור הרחב אודות המורשת הישראלית שלנו. כמו כן זכיתי לבקר בכל המקומות שכתבתי עליהם, בארץ ובאירופה עוד לפני שנכנסתי לעולם הוויקיפדי. אני רוצה להודות לכל מי שעזר לי באיסוף המקורות, הצילומים ובהערות בונות על הטיוטות שכתבתי לפני שהעליתי אותן למרחב הערכים. Crocodile2020, 25/10/2020 מדור המומלצים מאת ניב Wiki Talk 2021 מאת Gitit- WMIL סדרת וויקי טוק הראשונה נוצרה מתוך משבר הקורונה, זו הייתה עבורנו דרך להגיע לאנשים שנמצאים בבית בסגר לאחר שכל מפגשי העריכה שתוכננו בוטלו. בשיא המהירות ויקיפדים ועובדי העמותה הכינו הרצאות מרתקות על ויקיפדיה ותוכן חופשי, ובמהלך הסגר וגם לאחריו התקיימו ההרצאות דרך הזום. כל כך נהננו מהקונספט ולפגוש אנשים שאוהבים מאוד את ויקיפדיה (והם לא בהכרח מקהילת העורכים) שהחלטנו להמשיך עם ההרצאות המקוונות לעוד סדרה עם דוברים ודוברות מעניינים (אני מצפה לשמוע כבר את כל ההרצאות!). ניתן לקרוא עוד על הסבב הקודם בגיליון הקודם של הטילדה הרביעית. לקראת יום ההולדת ה-20 של ויקיפדיה ביקשנו משני אבנשטיין סיגלוב להכין הרצאה בנושא ולהיות ההרצאה הפותחת של הסדרה, על ה-20 שנים האחרונות ומבט אל העשור החדש. ההרצאה התקיימה ב-13 בינואר בשעה 20:30, קישור להרשמה. ההרצאות הקרובות:
תוכלו לראות את כולן בקישור הזה Wiki Talk הזה. ההרצאות מתאימות לקהל הרחב וגם כמובן לוויקיפדים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף. נפגש בהרצאות! סודוקו מאת אריה ענבר 
תשבץ מאת אריה ענבר  לפתרון לחצו כאן |
קצרמרי אקטואליה ~ ויקיפדיה האנגלית חוגגת 20 שנה! ~מאז הגיליון האחרון נבחרו לראשונה לתפקיד מפעיל מערכת 2 משתמשים: Amirosan וHiyoriX. כמו כן, 4 משתמשים העמידו את המשך כהונתם כמפעילים להצבעת הקהילה פעם נוספת ונבחרו: Amire80, DMY, דוד שי וקובץ על יד. בהצלחה וישר כוח! מיזם חדשופדיה מאת הארי פוטר 73  חדשופדיה הוא ידיעון חדשות שמתעדכן מדי שבוע. הידיעון מכיל עדכונים שונים הנוגעים לקהילת ויקיפדיה: מינויים של מפעילי מערכת חדשים, שינויים קריטיים בממשק, הצבעות בפרלמנט, מתקפות איכות, דיונים במזנון, המקבץ השבועי, הצבעות על ערכים מומלצים ועוד. מיזם חדשופדיה החל לפעול בספטמבר 2016 תחת ניהולו של יגאל. המיזם הוקם על ידיו לאחר שהפעיל מאוגוסט 2015 ועד אז את מיזם הפומפיה, שהיה בעל מטרה דומה. יגאל המשיך לנהל את המיזם עד סוף 2016. לאחר מכן, המיזם עבר לידיו של גיא, אשר ניהל אותו במשך קרוב לשנה. לאחר מכן ניטש המיזם, ולא חזר לפעילות במשך שנתיים. קצת יותר משנתיים לאחר שהמיזם ניטש, נתקלתי במיזם באופן מקרי לחלוטין. חשבתי לעצמי, שלהחזיר אותו לפעילות יכול להיות רעיון טוב, שיעזור לכל חברי הקהילה (או לכל הפחות למי שמעוניין בכך) להיות מעודכנים תמיד. עד אז, הידיעות הופיעו בדפים מרכזיים של הקהילה בלבד, אך רציתי שהמשתמשים בוודאות ישימו לב להודעה, ולכן יצרתי רשימת תפוצה מתאימה. כל מי שחבר ברשימת התפוצה מקבל את ההודעה על הגיליון מדי שבוע, וכך אין סיכוי שיפספס את החדשות. התחלתי לכתוב מספר גיליונות, וניסיתי להתמיד, אך זה היה קשה. לא הייתי אז כותב פעיל במיוחד ולא הצלחתי לתחזק היטב את המיזם. במהלך שנת 2020 פרסמתי גיליונות אחדים, לאור האכזבה שלי מהזמן הרב שלקח להודעות המוניות (הדרך שבה נשלחות ההודעות ברשימות התפוצה) להישלח. לקראת סוף השנה, ניסיתי להעביר בפרלמנט החלטה להוסיף למערכת הרשאה מיוחדת - הרשאת שולח הודעות המוניות. באמצעות ההרשאה, יכולתי לשלוח לגמרי בעצמי את הגיליונות, אך לאכזבתי ההצעה לא עברה (לפרטים נוספים ראו כאן). אך האכזבה לא מנעה ממני להמשיך את פעילות המיזם, ולאחר ההצבעה בפרלמנט מפעילים רבים עזרו בשליחת ההודעות ההמוניות. אשמח אם כל המפעילים יתעסקו יותר בתחום, ויעזרו למיזם לפעול. לפני שאסיים, אני רוצה לסיים בתודה חביבה לאיש השום היקר, שעוזר מאחורי הקלעים בהכנת הידיעות, ומציע לי רעיונות אלו ואחרים במטרה לשפר את אופן פעילות המיזם. אני מזמין את כולם להירשם אל רשימת התפוצה ולהנות מחדשות מעניינות מדי שבוע. קורס עריכה בוויקיפדיה לגמלאים מאת Shai-WMIL  עמותת ויקימדיה ישראל השיקה לאחרונה גרסה מקוונת עבור אחת מתוכניות הדגל שלה - קורס עריכה לגמלאים. הקורס נוסד בשנת 2017, התקיים באופן פרונטלי לאורך שנתיים וחצי, ובזכות ההסבה לגרסתו המקוונת, צלח לאחרונה את משבר הקורונה. הקורס פונה לגמלאים ולגמלאיות משכילים ושוחרי דעת, ומעודד אותם לחלוק עם ציבור קוראי העברית את הידע והמומחיות שצברו לאורך שנים, דרך הפלטפורמה של ויקיפדיה. משתתפי הקורס זוכים, מצדם, בהזדמנות להיכנס לעולמה של ויקיפדיה העברית תוך קבלת הדרכה וחניכה צמודות - ובאפשרות לפעול וליצור במרחב האינטרנטי באופן מעשיר ומספק. בנוסף, בוגרי הקורס מוזמנים להיעזר במערך התמיכה שוויקימדיה ישראל מפעילה עבורם בעזרת ויקיפדים שהתנדבו לצוות ההדרכה של העמותה. אז מה בעצם מלמדים ב"בית ספר לוויקיפדיה"? - הקורס כולל חמש יחידות תוכן, שבמסגרתן המשתתפים נחשפים לקשת של נושאים חיוניים לעריכה בוויקיפדיה, כמו למשל השתלבות בכתיבה שיתופית, מנגנוני הבקרה של ויקיפדיה ומידת המהימנות שלה, סוגיית החשיבות האנציקלופדית, ממשק ויקיפדיה וכלי העריכה הכלולים בו, המבנה המקובל של ערכים, שימוש במקורות מידע ובהערות שוליים, דפי הגרסאות הקודמות, הקישורים לסוגיהם, דפי המשתמש ושימוש בטיוטות אישיות. הנה כמה עובדות שאולי יעניין אתכם לדעת על הקורס:
מעניין אתכם להשתתף בקורס כלומדים או כחונכים? אתם מכירים גמלאים שהקורס הזה "תפור עליהם"? פנו ל-office תודה למתנדבי ההדרכה של ויקימדיה ישראל, התומכים בפעילות הקורס מראשיתו - ובמיוחד לAmikamraz, אביברעם, המקיסט ושנילי, שהשתתפו בהובלת הקורס ובהדרכתו לאורך הדרך. ותודה גם לכל העורכים אשר מקפידים להציג בפני בוגרי הקורס את הפנים היפים של קהילת ויקיפדיה העברית, ומעניקים להם שפע של סיוע, חניכה וייעוץ. מוזיקה בוויקיפדיה מאת Yair M מפה לשם, גיבשנו יפה מאוד את קהילת "עורכי המוזיקה" בעזרת שיתוף הפעולה שלנו, שכלל בתוכו מיזמים שונים ועבודה משותפת עקבית ואינטנסיבית, עד שלעיתים אנו לא מתביישים לערוך אחד לשני ערכים בעבודה גם בלי לבקש רשות. בנובמבר 2019, החליטו Hello513 והמקיסט לגבש מדיניות בנושא סינגלים ישראליים, שהיה בתקופה זו מאוד שנוי במחלוקת, תוך כדי שעל ערכי סינגלים רבים הוצבו תבניות חשיבות וחלק מהם אף נמחקו. המדיניות יצרה אנדרלמוסיה בוויקיפדיה העברית ובעיקר בקרב עורכי המוזיקה - אנחנו. המדיניות, בסופו של דבר, לא התקבלה, והנושא השנוי במחלוקת - נשאר שנוי במחלוקת. לאחר גיבוש המדיניות שכשל (והצליח בהמשך!) התחלנו שנה חדשה, בה התחלתי במעין פרויקט אישי להכחיל סינגלים ואלבומים של אמנים שונים, תוך שיתוף פעולה עם ויקיפדים נוספים, בהם, כמובן, קינג והלו. בשנה זו, קמה מחדש האנדרלמוסיה בנושא ערכי הסינגלים ומשתמשים שונים הטילו ספק בחשיבות סינגלים ש"רק יצאו". מפה לשם, נוצר ויכוח שכל קהילת ויקיפדיה העברית תעדיף לשכוח, אז נעבור אל העיקר - במרץ 2020 החליט אמירו לקדם מדיניות סינגלים חדשה, שגררה תחילה מ"עורכי המוזיקה", שאני ביניהם, ביקורות רבות, ומרוב שתרומתינו לנושא הייתה חשובה לנו, לא הגדלנו ראש והתנגדנו באופן אוטומטי. האומנם, בהמשך הרמנו את הכפפה כעורכים המתמחים בנושא לעזור למדיניות וגרמנו לכך שבסופו של דבר המחלוקות יגמרו. זה לקח המון זמן, וכמה מאיתנו חשבנו להתייאש, אך היה אמירו אחד נועז שלא ויתר ובסופו של דבר הצליח לקדם את המדיניות. לאחר מכן, המקיסט פתח את מיזם שיפור ערכי המוזיקה, במסגרתו עברנו על ערכים שלא מובהר בהם כי עוברים את המדיניות ואף הצלנו כמה מהם. מיזם מבורך שנפתח בנושא המוזיקה, בין היתר, הוא מיזם אלבומי המוזיקה שפתח Hello513 (ככל הנראה המיזם הגדול ביותר בתולדות ויקיפדיה העברית, שרק לאחרונה חצה את רף אלף הערכים). במשך פעילותי בוויקיפדיה העברית, פתחתי כשלושה מיזמים. הראשון ביניהם היה מיזם ההיפ הופ, במסגרתו, עד כה, הוכחלו כ-530 ערכים! פתחתי אותו, כמובן, בשל האהבה הענקית שלי לז'אנר, ועקב העובדה שערכים רבים בנושא לא היו קיימים בוויקיפדיה העברית או שדרשו הרחבה רבה ושכתוב (הערך של אגדת הווסט קואסט טופאק שאקור, עד כה, מביניהם, ואולי יום אחד ארים את הכפפה לתקן זאת). אחד הדברים שאני הכי גאה בהם מפעילותיי בוויקיפדיה העברית הוא מיזם זה. המיזם השני שפתחתי היה מיזם פרסי הגראמי, והשלישי היה מיזם חברות התקליטים - שניהם נפתחו בשל חוסר בערכים בנושא בוויקיפדיה העברית, ואני ממשיך להפעיל אותם עד היום! כיום, אני מתרכז בעיקר בערכי שירים עבריים ולועזיים ופזמונאים ישראלים, בהם, גם, ראיתי חוסר ענקי ובלתי מבוטל של ערכים. קרב איגרוף מאת Yiftaa  הפעם בקרב איגרוף: שתי המדינות המובילות בעולם מבחינת מספר התושבים, הרפובליקה העממית של סין והרפובליקה של הודו, יתחרו ביניהן על השאלה הגדולה של הערב: מי מבין השתיים מובילה יותר בקרב עורכי וקוראי ויקיפדיה? מצד ימין של הזירה ניצבת הרפובליקה העממית 'המשוגעת' של סין, ובפינה השמאלית קבלו את לא אחרת מהרפובליקה 'המכסחת' של הודו. הקרב עומד להתחיל בעוד שלוש, ארבע, ו... גלינג!
הפרשנים מודיעים בתדהמה על תיקו - ארבע קטגוריות לכל מדינה וקטגוריה אחת ללא הכרעה. מעולם לא נראה עוד קרב אגרוף שכזה בתולדות הטילדה הרביעית, כאשר בסופו של קרב צמוד התוצאה שווה. אנו מאחלים לשתי המדינות בהצלחה בקרבות הבאים, ומזל טוב על עשרות התינוקות שנולדו בכל אחת מהמדינות ממש ברגעים אלו. תמונות חדשות מאת הארי פוטר 73
|
