ויקיפדיה העברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויקיפדיה העברית
לוגו ויקיפדיה העברית
Hebrew wikipedia main page 2010.png
העמוד הראשי של ויקיפדיה העברית
(כפי שנראה ב-9 באפריל 2014)
סוג: אנציקלופדיית אינטרנט חופשית
הקמה: 8 ביולי 2003
בעלות: קרן ויקימדיה
הרשמה: לא חובה
http://he.wikipedia.org
הערך "טריצרטופס", דוגמה לערך מומלץ בוויקיפדיה. הערך, בנושא מדעי הטבע, מבוסס על מגוון מקורות: ספרות כתובה, מאמרים מדעיים וויקיפדיה באנגלית.
הערך "גרופואיד" הוא דוגמה לערך בתחום המתמטיקה. ויקיפדיה תומכת בממשק נוסחאות מבוסס LaTeX המאפשר כתיבת ערכים עם משוואות ונוסחאות במתמטיקה ומדעי הטבע.

ויקיפדיה העברית היא הגרסה בשפה העברית של אנציקלופדיית האינטרנט החופשית ויקיפדיה, המנוהלת ומתופעלת בידי קרן ויקימדיה. החומר שמתפרסם בוויקיפדיה כפוף לרישיון חופשי של Creative Commons מסוג CC-BY-SA, ולפיכך היקף זכויות היוצרים עליו מצומצם מאוד. נכון ל-17 בספטמבר 2014 יש בוויקיפדיה העברית 161,321 ערכים.

בדומה לוויקיפדיה בשפות אחרות, גם בוויקיפדיה העברית הגולשים יכולים להשתתף בכתיבה ובעריכה. ויקיפדיה העברית מתאפיינת במספר משתתפים גבוה יחסית למספר דוברי השפה[1], במספר עריכות גבוה ובהשתתפות ערה בדיונים הנערכים בדפי השיחה של הערכים. מנוע החיפוש גוגל נותן לוויקיפדיה העברית, בדרך כלל, מקום גבוה ברשימת תוצאות החיפוש של מילים בעברית, וממנו מגיעים אליה רוב המבקרים.

מבנה הוויקיפדיה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ויקיפדיה

ויקיפדיה העברית היא אנציקלופדיה כללית, העוסקת בכל תחומי הדעת האפשריים ולא מגבילה את עצמה לתחום ספציפי. בניגוד לאנציקלופדיות מודפסות שבהן קיימים שיקולי הוצאה לאור, בוויקיפדיה העברית אין הגבלה רשמית על אורך הערכים ועל מספרם. המגבלה היחידה המוצבת על נושאי הערכים היא היותם נושאים אנציקלופדיים. הגדרת נושא כאנציקלופדי מתירנית יותר בוויקיפדיה העברית יחסית לאנציקלופדיות אחרות בעברית, דוגמת האנציקלופדיה העברית. ערך יכול להיפתח על ידי כל משתמש, רשום (מזוהה על ידי כינוי) או לא רשום (מזוהה על ידי כתובת IP), והרחבתו או צמצומו יכולים להיעשות בכל עת על ידי כלל המשתמשים. ערך שלא עומד בסטנדרטים הנהוגים בוויקיפדיה העברית עלול להימחק במחיקה מהירה או בהצבעת מחיקה שבה רשאים לקחת חלק משתמשים פעילים בלבד‏[2].

ערך קצר שיש בו חוסר משמעותי של מידע מוגדר כקצרמר. ערכים שיש בהם בעיות עריכה, כאלו הדורשים שכתוב מלא או חלקי, וערכים שיש צורך להשלים מסומנים באופן בולט על ידי תבניות המיועדות לכך.

רוב הערכים בוויקיפדיה העברית מתאימים לקוראים מחטיבת הביניים ואילך. חלקם דורשים ידע קודם, המסופק בדרך כלל על ידי קישורים פנימיים לערכים בסיסיים יותר. קישורים פנימיים משמשים גם להפניה לערכים משיקים שהנושא שלהם מוזכר בערך. בנוסף, הערכים כוללים הפניות לאתרי אינטרנט חיצוניים שאמורים להרחיב על נושא הערך ("קישורים חיצוניים") ולמקורות לא מקוונים ("לקריאה נוספת"). אם קיימים ערכים זהים בגרסאות של ויקיפדיה בשפות אחרות, הם מסומנים בעזרת קישור מיוחד הקרוי "בינוויקי"‏[3].

בוויקיפדיה ערכים במגוון רב של תחומים: החל במדעים (מדעי הטבע ומדעי הרוח), הנדסה והיסטוריה, וכלה בספורט, תרבות פופולרית ואקטואליה. ויקיפדיה תומכת בממשק נוסחאות מבוסס LaTeX המאפשר כתיבת ערכים בנושאי מתמטיקה ומדעי הטבע. ערכים אלה נמצאו שימושיים ביותר לתלמידים וסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. במספר מוסדות אקדמיים מתבקשים הסטודנטים לכתוב ערך בוויקיפדיה בנושא הקורס שלמדו כמטלת גמר של הקורס‏[4]. ויקיפדיה מאפשרת גם שילוב תמונות בגוף הערכים. ככלל, על התמונות להיות חופשיות, אם כי מותר גם שימוש הוגן במגבלות מסוימות.

הקהילה בוויקיפדיה העברית בוחרת ערכים מומלצים: אלה הם הערכים הבולטים והטובים בוויקיפדיה הזוכים להערכת הקהילה‏[5] וראויים לציון על היותם מקיפים, אמינים, רהוטים, נהירים ומסקרים היטב את נושאי הערך. אחד הערכים המומלצים הפופולריים ביותר בוויקיפדיה העברית הוא הערך ישראל.

אחד המדדים לבחינת הוויקיפדיות בשפות השונות הוא "מדד העומק" (depth). המדד מציג הערכה כמותית לאיכות הערכים בוויקיפדיה בשפות השונות. החישוב לוקח בחשבון את גודל הערכים, את כמות הכותבים בכל ערך ואת קצב השינויים הנעשים בערכים השונים באופן ממוצע‏[6]. לפי מדד זה, הציון הניתן לוויקיפדיה העברית גבוה מזה שלו זוכים המיזמים המקבילים בכל השפות המערביות מלבד אנגלית‏[7].

לפי סיקור שערך מכון האינטרנט של אוניברסיטת אוקספורד (Oxford Internet Institute) הערכים חסידות חב"ד, פולמוס המשיחיות בחב"ד ומלחמת לבנון השנייה הם הערכים הכי שנויים במחלוקת בוויקיפדיה העברית, בהתבסס על מספר השחזורים שנעשו בערכים אלו‏[8][9].

אופן התנהלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיקרון היסודי עליו מושתתת ויקיפדיה העברית קובע כי לכל המשתמשים, בין אם הם רשומים ובין אם אלמונים, יש זכות לערוך ערכים. עריכתם נבחנת בידי אחרים, הרשאים לשנותה. העריכה נבחנת על פי תרומתה לשלמות הערך, לאמינותו וליכולת להבין אותו. קהילת ויקיפדיה משתדלת לבחון עריכות לפי ערכן ולא לגופו של תורם. בפועל, עריכה של משתמש לא מוכר, בין אם הוא חדש ובין אם בחר לא להירשם למערכת, נבחנת באופן ביקורתי יותר מחשש לשגיאות ולהשחתות. כך או כך, ניתן לשחזר כל שינוי על בסיס הגרסאות הקודמות של הערך, כך שהשחתות מזיקות באופן זמני בלבד. הגרסאות הקודמות של הערך נגישות לכול וניתן לבצע שחזורים שלהן בזריזות.

בראש ויקיפדיה, ובכלל זה ויקיפדיה העברית, עומדת קרן ויקימדיה, שבראשה מכהן חבר נאמנים נבחר. מעורבותם של ראשי קרן ויקימדיה בהתנהלות ויקיפדיה העברית מצומצמת מאוד. עם זאת, להחלטות של הקרן יש השפעה על ויקיפדיה העברית. למשל, ההחלטה לאפשר שימוש בתמונות במסגרת שימוש הוגן התקבלה בוויקיפדיה העברית בעקבות נוהג דומה במהדורות המיזם בשפות אחרות.

פרק מתוך הערך המומלץ והפופולרי "ישראל". הפרק דן בחי והצומח של ישראל, ומדגים שילוב תמונות והערות שוליים.

בוויקיפדיה העברית השתרש נוהג לנסות להגיע להכרעות בענייני עריכה באמצעות דיון בדף השיחה של הערך הרלוונטי. אם לא מושגת הסכמה כללית בדיון, ניתן לפנות לאחד המשתמשים לשמש כמפשר או בורר, אולם החלטתו של הבורר אינה מחייבת. אפשרות נוספת היא לפנות להצבעת מחלוקת שבה רשאים להשתתף משתמשים בעלי ותק מסוים ורמת פעילות מינימלית. דיונים בסוגיות מדיניות רחבות יותר מתנהלים בדף המכונה "מזנון". כאשר נדרשת הכרעה ברורה בסוגיה מדינית השנויה במחלוקת, מגובשת "הצעת חוק" סדורה המובאת להצבעה בדף המכונה "פרלמנט".

לאכיפת ההחלטות, לשחזור ההשחתות ולטיפול במשחיתים סדרתיים אחראים כלל המשתמשים, אך ישנה שכבה של עורכים הפעילים במיוחד בנושא, ולהם כלים המקלים עליהם בהגנה על ערכים. בראש מדרג ההרשאות של ויקיפדיה העברית עומדים הביורוקרטים. מתחתיהם מפעילי המערכת, שאותם ממנים הביורוקרטים על פי המלצת הקהילה. בוויקיפדיה העברית ישנם 35 מפעילי מערכת. למפעילים אין זכויות יתר רשמיות בהכרעה בענייני עריכה והחלטות מדיניות. יש להם יכולת לחסום משתמשים וכתובות IP מעריכה בוויקיפדיה, להגן על ערכים מפני עריכה, לשחזר השחתות במהירות, למחוק ערכים ולשנות את ממשק האתר. הרשאות המפעיל מאפשרות לעיין גם בגרסאות קודמות של ערכים, שנמחקו עקב הפרת זכויות יוצרים, או כללים אחרים הנהוגים בוויקיפדיה. פעולות מפעילי המערכת והביורוקרטים מתבצעות ככל פעולה אחרת באופן שקוף, והן נתונות לביקורת קהילת עורכי ויקיפדיה ואף קוראים מבחוץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוני דרך במספר הערכים
מספר ערך תאריך יצירה שם הערך
1,000 25 באוקטובר 2003 פרס איג נובל
10,000 10 בספטמבר 2004 פיטר בוגדנוביץ'
20,000 29 במאי 2005 שלמה מימון
30,000 4 בינואר 2006 מירוץ סוסים, יבגני וכטנגוב, אמי"ת גוש דן, מאיר זורע[10]
40,000 3 ביולי 2006 ספר טלפונים
50,000 24 בדצמבר 2006 דולפינריום
60,000 12 ביולי 2007 Some Girls
70,000 8 בינואר 2008 ד'קע"ב
80,000 2 באוגוסט 2008 אצטדיון ויסנטה קלדרון
90,000 30 במרץ 2009 דייוויד קורט
100,000 10 בינואר 2010 אחוזת סיטון דלאוואל
110,000 20 באוקטובר 2010 ביל הארפר
120,000 21 ביוני 2011 קנוסוס
130,000 23 בפברואר 2012 בנימין יצחק מיכלי
140,000 31 באוקטובר 2012 החוף הגבוה
150,000 29 באוגוסט 2013 ישראל חיים בילצקי
160,000 7 באוגוסט 2014 היסטוריה של גורדי השחקים
פורטל אדריכלות - אחד מהפורטלים המומלצים של ויקיפדיה

עמוד השער של ויקיפדיה העברית נוצר לראשונה ב-8 ביולי 2003‏‏[11]. זמן קצר לאחר מכן תורגמו דפי הממשק מאנגלית והתאפשרה תחילת העבודה השוטפת. ב-9 ביולי נוצר הערך הראשון, ויקיפדיה[12]. ב-25 באוקטובר 2003, שלושה חודשים וחצי לאחר ייסודה, נכתב הערך ה-1,000 של ויקיפדיה העברית, ובתחילת 2004 כבר היו בה למעלה מ-2,000 ערכים‏[13].

במרץ 2004 התמנה דוד שי לביורוקרט, דבר שאפשר לו למנות מפעילי מערכת נוספים ולהקטין את התלות באנשי קרן ויקימדיה. מפגש ראשון של הקהילה נערך בתל אביב ב-22 ביולי.

לאורך השנים ניסו משתמשים שונים לנצל לרעה את ויקיפדיה כבמה להכפשות. אחד מהניסיונות הראשונים הללו נעשה באוגוסט 2004, אז הוכפש הסופר אמנון ז'קונט, שטען כי היה זה חלק מפרשת הסוס הטרויאני, שהתפרסמה בתקשורת כשנה לאחר מכן‏[14].

בספטמבר 2004 נכתב הערך ה-10,000 בוויקיפדיה העברית. באותה שנה החלו להיכתב ערכים במסגרת מיזמים של משתמשים שיצרו רשימת ערכים העוסקים בנושא מסוים. כך למשל נכתבה סדרת ערכים שעוסקת ברצח קנדי וסדרה אחרת שבמרכזה אי הפסחא. בתחום המתמטיקה ניתנה אז אפשרות להשתמש בממשק נוסחאות דמוי LaTeX‏‏[15]. הדבר שיפר את עיצוב ערכי המתמטיקה ושאר הערכים המדעיים.

בינואר 2005 ביקר בישראל ג'ימי ויילס, מייסד פרויקט ויקימדיה, נפגש עם ויקיפדים וערך מספר הרצאות שסוקרו בתקשורת הישראלית והגבירו את המודעות לוויקיפדיה. כתוצאה משיפורים שחלו בתשתית השרתים של ויקיפדיה העולמית, הפכה הגלישה בוויקיפדיה למהירה יותר במהלך השנה.

בשנת 2006 החלו שתי יוזמות לעידוד כתיבת ערכים:

ב-24 בדצמבר נוצר הערך ה-50,000, ולכבודו עוצב סמל חגיגי שהוצג במשך כשבועיים‏[16]. באותה שנה הוענק לוויקיפדיה העברית תג ההתנדבות של איגוד האינטרנט הישראלי, אירוע שחזר על עצמו גם ב-2009.

בשנת 2008 חצתה ויקיפדיה העברית את רף 5 מיליון העריכות.

ב-10 בינואר 2010 נכתב הערך ה-100,000 בוויקיפדיה העברית. בכך הצטרפה ויקיפדיה העברית לקבוצה של 30 השפות שבהן נכתבו עד לתאריך זה מאה אלף ערכים ויותר. לרגל המאורע שיגר מייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, איגרת ברכה מיוחדת לקהילת הוויקיפדים העברית, ונערכה ישיבה בנושא בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת[17].

ב-29 באוגוסט 2013 נכתב הערך ה-150,000 בוויקיפדיה העברית, ישראל חיים בילצקי.

ויקיפדיה בחברה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפלגות אורכי הערכים בוויקיפדיה העברית בסוף אוקטובר 2009 (בסולם לוגריתמי, לפי בסיס 2)

במהלך השנים הלך וגבר משקלה של ויקיפדיה העברית כמאגר ידע לשירותם של דוברי עברית, והדבר בא לידי ביטוי הן במספר גדל והולך של ציטוטים והסתמכות על ויקיפדיה העברית, לרבות ציטוטים בפסקי דין והכרעות בבתי משפט שמצאו בוויקיפדיה מקור מהימן לקביעת עובדות, והן בעניין שמגלים אמצעי התקשורת באירועים הקשורים בוויקיפדיה העברית ובוויקיפדיה העולמית.

בדצמבר 2005 החל המילון הממוחשב בבילון להציע גם את שירותי ויקיפדיה למשתמשיו. בבילון עצמו נמכר בתשלום, אך תוסף ויקיפדיה ניתן לרוכשי בבילון ללא תשלום נוסף. המילון מציג את פסקאות הפתיחה של כל ערך, והקורא המעוניין בהרחבה מקבל קישור לוויקיפדיה עצמה. בדרך זו הפכה ויקיפדיה לנגישה יותר למשתמשי בבילון. מילון מורפיקס הממוחשב מציע שירות דומה בחינם החל מ-2008.

בינואר 2006 השיק פורטל "וואלה!" את מיזם "וואלה! פדיה", בו הוא העתיק גרסה סטטית של ויקיפדיה לשרתיו. הערכים הוצגו באתר "וואלה!" עם פרסומות. בינואר 2013, שם המתחם הפסיק להציג תוכן אנציקלופדי ומפנה כיום אל הדף הראשי של וואלה!.‏[18]

בחודש יולי 2007 יצא לאור בעברית הספר הראשון שגיבור עלילתו עוסק בעריכה בוויקיפדיה העברית בשעות הפנאי ("מתים לא חורצים לשון" מאת אריה ענבר, גם הוא כותב פעיל בוויקיפדיה העברית‏[19]). בגוגל מפות ישנה גישה לערכי ויקיפדיה העברית העוסקים באתרים המצוינים על גבי המפות.

במחקר איכותני שנערך בשנת 2012 בקרב 51 מורים ישראלים בחטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים במרכז הארץ הצהירו רוב המורים כי אינם עושים שימוש בוויקיפדיה לצורכי הוראה, ואילו 22 מורים (43%) ציינו שימוש כזה, מתוך אלה 7 מורים (14%) סייגו את תשובתם‏[20]. עם זאת, אף מורה לא הזכיר את ויקיפדיה כמקור מידע ישיר להכנת שיעורים, וחלקם הסתפקו באמירות כגון שימוש ב"גוגל ולאן שהוא מוביל".

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקיפדיה מקיימת שיתוף פעולה עם האקדמיה ועם מוסדות אחרים לכתיבת חלק מהערכים. חלק מהערכים נכתבים במסגרת קורסים אוניברסיטאים כמו היוזמה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שבמסגרתה כתבו סטודנטים בפקולטה עשרות ערכים בדיני נזיקין בוויקיפדיה העברית במהלך שנת 2006‏‏[21]. החל משנת 2011 מחייבת אוניברסיטת חיפה את הסטודנטים בפקולטה למדעי הרוח לחבר ערכים בוויקיפדיה בנושאים הקשורים לחומר הלימוד בו הם בקיאים‏[22]. מיזמים דומים נפתחים מדי פעם וזוכים בדרך כלל לתמיכה ולעזרה של קהילת הכותבים הקבועים. שיתופי פעולה דומים נערכו עם פקולטות נוספות. כמו כן, נערכו שיתופי פעולה עם אגודות שונות.

ב-2009 נערכה תחרות פיזיוויקי לכתיבת ערכים בפיזיקה, בדגש על אופטיקה ופיזיקה אטומית. התחרות אורגנה על ידי עמותת ויקימדיה בישראל, המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם מכון דוידסון לחינוך מדעי ועם OSA, מתוך הכרה שוויקיפדיה העברית היא מקור מידע מרכזי עבור התלמידים בישראל. באפריל 2014 הסתיימה תחרות שנייה של פיזיוויקי, תוצר שיתוף פעולה של עמותת ויקימדיה ואוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 2011 נוצר שיתוף פעולה עם מוזיאון ישראל שמטרתו להרחיב את הערכים הקשורים לתרבות הישראלית בוויקיפדיה.

ויקיפדיה כקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו של ביטאון ויקיפדיה העברית, "הטילדה הרביעית"
הסמליל לרגל ציון שנה לוויקיפדיה ב-2004
הסמליל לרגל ציון עשור לוויקיפדיה העברית, ב-2013

העורכים והעורכות בוויקיפדיה העברית מכירים זה את זה במהלך הכתיבה המשותפת ופעילות זו תרמה אף להתפתחות מונחים וצורות ביטוי ייחודיות לה‏[23]. במהלך שנות הפעילות של המיזם הכותבים התגבשו לקהילה חברתית. מפעם לפעם נפגשים עורכי ויקיפדיה ליום עיון או לפיקניק משותף‏[24], ובין ויקיפדים רבים מתקיימים קשרי ידידות. מעבר לכך, לעתים ניתן למצוא בין הכותבים והעורכים בני משפחה אחת, כגון אחים, הורים וילדים וזוגות נשואים.

הקהילה מפעילה ביטאון בשם "הטילדה הרביעית", בו מתפרסמות חדשות, הצעות ומבעים הנוגעים לוויקיפדיה, מידע על הנעשה בוויקיפדיות ברחבי העולם, וטורים אישיים מאת העורכים.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הטוענים‏[25] כי דיוני העריכה בוויקיפדיה, הופכים לא פעם למאבקי אגו קשים והתחשבנויות, ושהשפה הנקוטה בהם היא כוחנית. זו אחת הסיבות, כפי שגם עולה מסקר שערכה עמותת ויקימדיה ישראל, שנשים רבות מדירות עצמן מכתיבה בוויקיפדיה ובכלל, ממעטות להשתתף בעריכתה. שיעור הנשים הפעילות בוויקיפדיה העברית עומד על 23%, לעומת 76% גברים. על פי אותה טענה, נכון לשנת 2013, קיימים בוויקיפדיה פחות ערכים העוסקים בנשים או בתחומי עניין הקשורים בהן. קרן ויקימדיה מייחסת חשיבות רבה לפערים המגדריים בקרב עורכי ויקיפדיה ומעודדת הצטרפות כותבות באמצעות שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים‏[25].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיהויקימילוןויקיטקסטויקיציטוטויקישיתוףויקיספרויקיחדשותויקימסעויקיברסיטהויקימיניםויקינתונים הלוגו של קרן ויקימדיה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סטטיסטיקות ויקיפדיה - עמודה שביעית מימין.
  2. ^ ראו ויקיפדיה:הצבעה
  3. ^ ראו עזרה:בינוויקי
  4. ^ ראו ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות
  5. ^ בחירת ערך מומלץ נעשית אחרי ביקורת עמיתים ודיון בדף המיזם.
  6. ^ הסבר על מדד העומק (באנגלית)
  7. ^ רשימת הויקיפדיות, כאשר העמודה האחרונה מציגה את נתוני "מדד העומק"
  8. ^ אילן לוקאץ', ‏צפו: מלחמות הערכים ב"ויקיפדיה", באתר ‏mako‏‏, ‏27 ביולי 2013‏
  9. ^ The most controversial topics in Wikipedia: A multilingual and geographical analysis par Taha Yasseri, Anselm Spoerri, Mark Graham and János Kertész (page 6)
  10. ^ דבר זה נקבע בעקבות ספק לגבי הזהות המדויקת של הערך
  11. ^ כאן ניתן לראות את העריכה הראשונה לעמוד הראשי
  12. ^ "ויקיפדיה" הפך להפניה ימים אחדים לאחר יצירתו, כך שמתמטיקה הוא למעשה הערך הראשון בעל תוכן בוויקיפדיה העברית. ראו ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/23.
  13. ^ כך נראה אז העמוד הראשי של ויקיפדיה העברית
  14. ^ גל מור, אמנון ז'קונט: "הסיוט נגמר", באתר ynet‏, 29 במאי 2005
  15. ^ נוסחה לדוגמה: \ e^{i \pi} + 1 = 0 (זהות אוילר)
  16. ^ כאן ניתן לצפות בכל הגרסאות של סמל ויקיפדיה העברית
  17. ^ תרומתה של האנציקלופדיה החופשית "וויקיפדיה" לתחום הידע בישראל, לרגל כתיבת הערך המאה האלף בעברית - פרוטוקול דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, 2 בפברואר 2010, באתר הכנסת
  18. ^ לפי מכונת הזמן של archive.org
  19. ^ משתמש:אריה ענבר
  20. ^ גדי אלון, פתוחים לתוכן פתוח? בדיקת השקפותיהם של המורים בישראל לשימוש בוויקיפדיה לצרכים חינוכיים, עבודת גמר (מ.א.)-- אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ב 2012
  21. ^ ליאור הנר, פרויקט משותף לאונ' העברית ולוויקיפדיה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2006
  22. ^ יונתן הללי, אונ' חיפה: הסטודנטים יחויבו לכתוב ערכים לוויקיפדיה, באתר nrg‏, 26 באוקטובר 2011
  23. ^ ראו ויקיפדיה:מקרא תקצירי עריכה
  24. ^ ראו מפגשי ויקיפדיה
  25. ^ 25.0 25.1 אנה בורד, מועדון הבנים הסגור של ויקיפדיה בעברית, באתר הארץ, 2 ביוני 2013

גילוי נאות: ערך זה מזכיר את קרן ויקימדיה או את אחד המיזמים שלה. ויקיפדיה היא מיזם של קרן ויקימדיה.