ויקיפדיה:הטילדה הרביעית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
HatildaHarviit-new.png
ביטאונה של קהילת ויקיפדיה העברית
קיצור דרך: וק:הה
חתמו על מינוי לעיתון
מספר גיליון: 29
תאריך הוצאה: 12 בספטמבר 2014
עורך: נהוראיי מבורך כחלון
כותבים: גילגמש, אביר המתמטיקה, ערן, רוית, עמי, אלעד ונהוראיי מבורך כחלון
עזרה מיוחדת: ערן וגילגמש
למשוב, הערות ותיקונים, גשו לדף השיחה של הגיליון.

תודה!

מאת ערן

Thanks extension ThankYou.png
לפני כשנה נוספה אפשרות חדשה בתוכנה: סימון "תודה" על עריכה. האפשרות להודות על עריכה המופיעה בדף השוואת גרסאות כקישור "תודה", ומיועדת כדי לתת משוב חיובי קצר על עריכות מועילות. משוב חיובי כזה מעודד משתמשים לתרום ומסייע לאווירה חיובית בקהילה, וחשוב במיוחד למשתמשים חדשים שבמקרים רבים נתקלים בתחילת דרכם בהערות לשיפור ולא בהכרח במשוב חיובי.

בתקופה האחרונה נעשו דיונים בעמותת ויקימדיה ישראל כיצד לשפר את האווירה בוויקיפדיה, ובמסגרתם בדיון עם Chenspec-WMIL ולסטר, שאלנו מהי מידת השימוש ב"תודה" בוויקיפדיה העברית? מיהם המשתמשים המפרגנים ביותר? ומיהם המשתמשים שקיבלו את מספר התודות הרב ביותר?

חילצתי ממסד הנתונים סטטיסטיקות בנושא זה, שעונות על שאלות עלו ומסיפות גם מידע מעניין שרציתי לחלוק בגיליון זה של הטילדה.

מאז הכנסת האפשרות לשימוש נאמרו כבר יותר מ-7,500 תודות. שני המשתמשים המפרגנים ביותר, בהפרש ניכר ביחס למשתמשים אחרים הם ביקורת (שמוביל עם 742 תודות) ונהוראיי מבורך כחלון (603 תודות), וכשלאחריהם Guycn2‏ (310), Ovedc ‏(291), גארפילד (241), אבגד (238), Gilgamesh ‏(228), Ldorfman ‏(191), Assayas ‏(139) ו-Eldad ‏(135). המשתמשים שזכו למספר השבחים הרב ביותר הם Eldad‏ (233), דוד_שי (209), Hanay‏ (201) , ביקורת (175), Gilgamesh‏ (175), Dekel_E‏ (164) , Aviados‏ (144) ,Yoav_Nachtailer‏ (142), Ldorfman‏ (121) וקרלוס_הגדול (119). (סטטיסטיקות דומות על מספר התודות למשתמשים על פי חודש, אפשר לראות באתר הסטטיסטיקות)

האם יש דפוס של קבוצות משתמשים שמודים זה לזה? למשל האם משתמשים ותיקים מודים למשתמשים ותיקים אחרים, ומשתמשים חדשים מודים למשתמשים חדשים? דרך ויזואלית לבדוק זאת היא באמצעות מפת חום: כל "תודה" מוסיפה נקודה על המפה, כשבציר האופקי הוותק של הוויקיפד המודה, ובציר האנכי הוותק של הוויקיפד שקיבל את התודה. באזורים במפה שעליהם הושלכו מספר נקודות רב, יופיע צבע בהיר יותר. (מהמפה הסרתי תודות של ביקורת ונהוראיי כי יש להם השפעה רבה מדי על המפה הכללית).

מפת חום של התודות בוויקיפדיה על פי ותק

הנקודות הבהירות ביותר במפה: משמאל למעלה מציין שנאמרו הרבה תודות למשתמשים ותיקים על ידי משתמשים חדשים, ומימין למעלה שוותיקים רבים מודים לוותיקים אחרים.

אני מקווה שהסקירה הנ"ל תעודד את הקוראים להשתמש יותר באפשרות זו, ורוצה לסיים בתודה למשתמשים המפרגנים ביותר ביקורת ונהוראיי מבורך כחלון.


המקבץ השבועי, או: איך מעז יצא מתוק

מאת רוית

מעשה בפרשה הזויה וכאובה בה היו מעורבים עשרות בובות קש, אינספור הצבעות שהוטו, מספר בירוקרטים שהיו צריכים לקבל החלטות קשות, וקהילה אחת מוכת תדהמה ועם המון דעות חלוקות. קם הראל ואמר: בואו נתעודד קצת וננסה פורמט כתיבה חדש, שיתופי קהילתי וחביב, נגיד משהו כמו "ערך יומי". התגייסו הוויקיפדים לשפצר את ההצעה, העלו רעיונות טובים, הפעילו את כישוריהם העיצוביים, וכך הגענו לפורמט של "המקבץ השבועי", והשאר היסטוריה.

המקבץ השבועי הוא מיזם זריז, פשוט, מהנה למשתתפים בו ושיתופי מאוד שבו מתמקדים בשיפור ערך או נושא מסוים וערכי לוויין משיקים לו. התכנון של שיבוץ המקבצים מתבצע מספר שבועות מראש, ולשם כך מוצעים רעיונות שונים בדף המיזם, מקבלים אישור ומשובצים לשבועות הבאים. המקבץ הראשון שהועלה במרץ 2011 היה כמובן מקבץ בובות... ככה הופכים תוך שבוע פרשת בובות קש מבאסת לכתיבה שיתופית ופורה של לא פחות מ-11 ערכים בנושאים שונים הקשורים לבובות (מבובת גרב ועד Barbie Girl), והרחבה של עשרה נוספים.

המיזם עורר עניין אך גם ספקנות באשר לעתידו, ובצדק (מניסיון העבר במספר מיזמים דומים). אך הנה עברו 3 וחצי שנים, והמיזם עוד חי ובועט, גם אם לעתים התנועה בו מידלדלת מעט. בתקופה זו הוכחלו 752 ערכים חדשים ושופרו במידה זו או אחרת 1,011 ערכים קיימים בזכות המיזם. השיא היה במקבץ השני, זמן, בו נכתבו 15 ערכים, אבל גם בהמשך היו כמה וכמה מקבצים שזכו למספר דו ספרתי של ערכים חדשים שנכתבו בזכותם - המקבצים בנושאי אופנה, חמוץ מתוק, ז'בוטינסקי, שינה וחלומות, קיבוץ, קנדה, הידעת, באר שבע וזאבים. באופן כללי ניתן לומר שבממוצע נכתבים בכל שבוע ארבעה ערכים ומשופרים חמישה.

המיזם זוכה לשיתוף פעולה גם עם מיזמים אחרים (למשל מיזם האנימציה, מיזם מחזיק מברשות ומיזם אתרי מורשת), כך שבאמצעותו ניתן להעלות מיזמים כאלו על נס למשך שבוע ולצבור בבת אחת מספר ערכים שנכתבים או משתפרים.

החל מאוגוסט 2013 מופיעים דרך קבע מספר ערכים מהמקבץ של כל שבוע בתבנית:מיזם מתחלף, המתנוססת בראש דף השינויים האחרונים ורשימות המעקב של כולנו מצד שמאל; כך זוכה המקבץ לחשיפה רבה. אך כמובן, הדרך הטובה ביותר להתעדכן במקבץ מדי שבוע היא לקבל הודעה אוטומטית בדף השיחה, לאחר רישום ברשימת התפוצה של המיזם (כרגע רשומים בה יותר מ-30 ויקיפדים, רובם פעילים).

בנימה אישית אגיד כי המיזם הוא לדעתי דרך מהנה למדי לבחור לעצמי ערך לכתיבה מדי שבוע, או לשים בפוקוס מספר ערכים לשיפור שכמעט אין סיכוי שמישהו יחשוב עליהם בכלל בשגרה. המגוון העשיר של הנושאים המשתנה מדי שבוע, הקריצה ההומוריסטית מדי פעם בנושאי המקבץ ובערכים המקושרים אליהם, ובמיוחד האווירה החיובית בדף המיזם בין מעלי ההצעות והכותבים, מעלים חיוך על שפתיי, וכנראה שזה קורה לא רק אצלי. כולכם מוזמנים להצטרף אלינו ולהגביר לעצמכם את ההנאה מהפעילות בוויקיפדיה חיוך.


חוויית כתיבת ערך מומלץ

מאת גילגמש

Article1 B.svg
חוויית כתיבת ערך מומלץ היא מיוחדת במינה. הכול מתחיל בבחירת נושא. אני בדרך כלל בוחר במשהו מהעולם הקלאסי של יוון ורומא העתיקות, אך חטאתי גם בתקופות אחרות. השלב הבא הוא קריאת ספרות רקע נרחבת על הנושא. היות שאני בוחר בדרך כלל בנושאים שאני בקיא בהם, קריאת הרקע נעשית בדרך כלל עוד לפני בחירת הנושא. קריאת הרקע חשובה כדי לעבור בצורה ביקורתית על המקורות וגם כדי להכיר את האוטוריטות העיקריות בתחום.

השלב הבא הוא איסוף חומר רלוונטי לערך. אני בדרך כלל סוקר את הספרות העיקרית שמופיעה בפרקי הביבליוגרפיה בספרים שאני אוהב. אני נוהג לקרוא את המקורות החשובים במלואם ומקורות משניים באופן סלקטיבי יותר, רק את הפרקים הרלוונטיים. רשימת מקורות עשויה לכלול עשרות ואף מאות ספרים ומאמרים שרק חלק קטן מהם מוצא בסופו של דבר את דרכו לערך. לאחר שנבחר הנושא והחומר הרלוונטי נאסף אני מתחיל בכתיבת הערך.

כתיבת הערך נעשית בצורה לא מאורגנת, המאוחר קודם למוקדם ולפעמים אני מתחיל בכלל מהאמצע. כך ייתכן שאתחיל מתיאור השפעה תרבותית של תופעה שאני מתאר עוד לפני שהתחלתי לכתוב בכלל את ליבת הערך. לאחר כתיבת בערך חצי מהערך השלד הסופי מתחיל לבצבץ ואני משלים את הפרקים.

במהלך הכתיבה אני נעזר רבות בחברים בוויקיפדיה לביקורת. פעמים רבות הביקורת נכתבת בדף שיחת הערך, אך לעתים גם בשיחות טלפוניות או בפייסבוק. בדרך כלל אני קשוב מאוד לביקורת שאני מקבל ומשנה את הערך בהתאם, אך שומר לעצמי את הזכות לא לקבל כל דבר. השלב הסופי הוא דיון ההמלצה וההצבעה בסופו.

מה זה ביכורים?

מאת אלעד

יכול להיות שהרבה מכם שאלו את עצמם מה זה בעצם ביכורים. אומר לכם, תחילה, שזה הרבה מעבר לסתם דף עם כמה אנשים שכותבים על תרומתם. זה מקום בו ויקיפדים חדשים מרגישים בבית, מרגישים שייכים, מקבלים תחושת ביטחון. בטוחני שכל אחד ואחד חווה קשיים בתחילת דרכו כאן, ולעתים לאנשים יש נטייה להיות קשים וקשוחים כלפי חדשים. אני מניח שאין אדם שרוצה להיות תחת מתקפה אם הוא ביצע משהו לא תקין שלא בכוונה תחילה, כיוון שלא ידע מה לעשות. בתור אחד שחווה לא מעט קשיים בהתחלה, אומר לכם שהמילה החמה שמקבלים מוויקיפדים שקוראים את מה שכתבתם בביכורים, שווה המון. המטרה שלי, קודם כול, היא לתת תחושת ביטחון לוויקיפדים חדשים. וזו גם המטרה של הפרויקט. בכל ראש חודש יש בין 2 ל-3 ויקיפדים שכותבים על עצמם ועל פעילותם. לא עוברות להן אפילו לא עשר דקות עד שכל אחד מהוויקיפדים הללו מקבלים מילה חמה, הוקרת תודה והערכה מצדי. נראה שבמקום שיש לא מעט מריבות, מחלוקות ודיונים קשים וארוכים, יש צורך גם בהפוגה קלה ובנתינת מילה טובה. על הדרך גם תכירו עוד שניים שלושה ויקיפדים ותלמדו עוד דבר שלא ידעתם עליהם. לדעתי פרויקט זה הוא דבר מדהים, וזו הסיבה שמלכתחילה הצעתי את עצמי להיות אחראי עליו, כיוון שהוא נותן כל כך הרבה, בלי יותר מדי מאמץ. עד לפני כמה חודשים ניהלה את הדף רוית, שבהזדמנות זו ארצה לומר לה תודה ענקית בשמי ובשם כל שאר הוויקיפדים הקשורים לפרויקט. אז לסיכום, תכתבו את מה שאתם חושבים, תתווכחו, תמחקו, תשחזרו, תכתבו ערכים ותשתתפו בדיונים, אבל אל תשכחו גם לתת מילה טובה לאחרים.

מבצע צוק איתן וכתיבת ערכים על מלחמות אקטואליות

מאת אביר המתמטיקה

בחודשים יולי ואוגוסט 2014 סערה הארץ בעקבות אירועים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני. זה התחיל בחטיפת ורצח שלושת הנערים, גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח, בידי מחבלים פלסטינים מחמאס, והתגלגל להסלמה בחזית הדרומית שהובילה למבצע צוק איתן, אולי המבצע הגדול ביותר ברצועת עזה מזה זמן רב. כבר מההתחלה הייתה לי תחושה שמבצע צוק איתן יתגלגל לאירוע גדול ושוויקיפדיה לא יכולה להתעלם מכך. יש בעיה בכתיבת ערכים אקטואליים בעת ההתרחשות, בעיקר בכך שאין פרספקטיבה מה חשוב ומה לא, מה השפעות האירוע לטווח הרחוק ומכך שהערך נראה כמו יומן אירועים בו יש עדכון על כל אירוע שמדווח בחדשות. משתמשים רבים, בהם משתמשים לא רשומים, משתמשים מן המניין ואפילו משתמשים ותיקים כמוני, אוהבים לעדכן ערכי אקטואליה ומלחמות. עדכנתי רבות את הערך ולא רק הוספתי עדכוני חדשות אלא גם ערכתי ועיצבתי אותו, והוספתי פרקי רוחב.

בעקבות מבצע צוק איתן פיתחתי מתווה כיצד צריך לכתוב ערכים על לחימה בעת התרחשותם. הכתיבה מתחלקת לשני שלבים: השלב הראשון, שנכתב תוך כדי הלחימה, הוא איסוף חומר הגלם ויצירת ערך שהוא למעשה פירוט יומיומי של כל האירועים החשובים מספיק, עם סיכומי ביניים מתעדכנים. שלב זה רחוק מלהיראות כערך אנציקלופדי אך הוא מספק שני צרכים: לקהל הקוראים – פירוט מסודר ומקיף של מהלך האירועים שיאפשר להם להיות עם האצבע על הדופק ולראות את התמונה הכוללת, לקהל הכותבים – ריכוז מידע רב ואסמכתאות ממקורות חיצוניים על מהלך המלחמה שמאפשר אחר כך הוספת מראי מקום בקלות יחסית. אז אכן, השלב הראשון הסתיים, ואחריו בא באופן טבעי – השלב השני. בשלב השני למעשה מעבדים את המידע והופכים את הערך מפירוט אירועים לערך אנציקלופדי שסוקר את המלחמה מהיבטיה השונים הכולל "פרקי רוחב" כגון רקע למלחמה, מהלך המלחמה (לא ברמה יומיומית אלא גרסה מתומצתת), הכוחות בלחימה, טקטיקה ואמצעי לחימה, תגובה בינלאומית, תגובת הציבור, השפעות המלחמה, נתונים סטטיסטיים ועוד. עליי לציין שכבר במהלך ההתרחשויות כתבתי הכנות לפרקי הרוחב והכנתי תמצותים של שלבי המלחמה והלחימה שאפיינה כל שלב. סיכומים אלה, עם הרחבה והוספת אסמכתאות מפרקי מהלך האירועים, התפתחו לפסקה המתומצתת המתארת את מהלך הלחימה בעוד שמהלך האירועים היומיומי הועבר לערך נפרד, שם הוא זמין כמקור לערך הראשי. אני סבור שבסך הכול נעשתה בערך עבודה טובה ושמתווה שני השלבים הוא גישה טובה לכתיבת ערכי מלחמה תוך כדי התרחשותה. מצב הערך כרגע טוב אך העבודה עליו עדיין לא תמה. יש פרקי סיכומים להשלים ומוקדם לכתוב כיצד השפיעה או ליתר דיוק תשפיע המלחמה לטווח הרחוק. כרגע הערך שוקל 150 קילובייט (כ-70,000 תווים בערך) כאשר בשיאו הוא הגיע לכמעט 200 קילובייט (ערך השוקל למעלה מ-100 קילובייט נחשב לארוך ואפילו ארוך מאוד) כך שתמצות ופיצול מהלך האירועים היו נדרשים, אך הם היוו שלב ביניים שאי-אפשר היה בלעדיו.

לערך שותפים וכותבים רבים מלבדי בהם דוד שי, Dekel E,‏ Effib, נהוראיי מבורך כחלון, Eldad וסליחה אם שכחתי רבים אחרים שתרמו והוסיפו. תודה מיוחדת ניתנת לנחמיה גרשוני שהפיק טבלת נתונים סטטיסטיים שהתעדכנה באופן יומיומי לאורך כל המבצע ועזרה מאוד בכתיבת הערך ובעשיית סדר בדברים. תודה גם שלוחה לדובר צה"ל שתרם כ-130 תמונות לערך (כגון תמונה מצוינת של טנק מרכבה סימן 4מ עם "מעיל רוח" שמשמשת ערכים רבים, ורבות אחרות נמצאות לא בערך אלא בוויקישיתוף).

קרב איגרוף - עמוד ענן נגד צוק איתן

מאת עמי

להשוות בין מבצע צוק איתן למבצע עמוד ענן אי-אפשר כמובן, אצלנו בוויקיפדיה התנהלו המון מחלוקות בזמן כתיבת שני הערכים. ועכשיו, הגיע הזמן לקרב שייקבע - מי הערך המנצח בוויקיפדיה?

גלינג!

קטגוריה עמוד ענן צוק איתן המנצח בסיבוב
מספר תמונות בערך 12 28 צוק איתן
מספר הערות שוליים 95 195 צוק איתן
מספר קישורים חיצוניים 26 43 צוק איתן
מספר קישורים למיזמי ויקימדיה 2 2 ללא הכרעה
מספר עריכות 1,354 2,355 צוק איתן
מספר קטגוריות 2 10 צוק איתן
מספר הקישורים לוויקיפדיות זרות 6 45 צוק איתן

בתום הקרב, צוק איתן מנצח בנוק-אאוט כואב לעמוד ענן לאחר שזה מנצח בכל סבבי הקטגוריות. סבב אחד לא הוכרע, דבר שהציל את עמוד ענן מניצחון עוד יותר כואב מההכרעה הסופית של הקרב.

הקומיקס בוויקיפדיה

מאת נהוראיי מבורך כחלון

קומיק-קון - כנס הקומיקס הגדול, לא סתם...

מנגד לכל מה שעולה לכם בראש מהכותרת, קומיקס זה לא רק עצמות (תודה ל-פאט על הדוגמה). לקומיקס היום מעמד גבוה ומיליונים קונים מדי יום ביומו חוברות שונות ומגוונות. מסתבר שגם בוויקיפדיה העברית מעמד הקומיקס גבוה, והוא חלק נרחב מכמות הערכים. אם תרצו ואם לא, למעלה מ-200 ערכים עוסקים בקומיקס ומאות קוראים את אלו.

כיום ישנם רק שלושה עורכי קומיקס: ארימיס (ה"מאסטר"), פאט ואני. כל אחד מאיתנו עוסק בקומיקס שונה, ארימיס ופאט מתמקדים במארוול בעוד אני בצבי הנינג'ה וב-IDW Publishing. ארימיס כתב נכון להיום למעלה מ-600 ערכים וכל זאת מהתנדבות בלבד וללא שום הערכה מצד כותבים אחרים, פאט כתב 58 ערכים וכל זאת מהתנדבות בלבד ורק תוקפנות מצד אחרים ואני כתבתי כעשרה וגם בהתנדבות בלבד. אנחנו לא מצפים לתמורה, אלא להערכה של העבודה שאנו עושים. לא פעם שוחחתי עם ויקיפד שאמר שיבוא יום וערכי הדמויות, קשתות הסיפור והקרוס-אוברים יימחקו, אבל אלו שאומרים את זה לא באמת קראו את הקומיקס ויודעים מה תפקיד כל דמות שעליה נכתב ערך. לא מזמן שוחחתי עם ויקיפד מסוים שערער בחשיבות הערך רפאל בטענה כי הוא דמות משנית שכמעט ולא מוזכרת, מבלי לדעת שהוא דמות מרכזית... באותה שיחה עורערה חשיבות הערך הנרי פים (שהיה קצרמר והורחב על ידי פאט) מבלי לדעת על תפקידיו הגדולים וגלגוליו הרבים, כנ"ל גם הערך גברת מארוול ועוד רבים.

מרבית ערכי הקומיקס כיום הם קצרמרים, כולם בעלי פתיח כמעט זהה ולאחר מכן שתי פסקאות קצרצרות: פסקת ביוגרפיה מתומצתת ופסקת דירוג הדמות על ידי מעריצי קומיקס ושם השחקן שגילם אותה בסרט קולנוע אם בכלל. ערכים ארוכים יותר ישנם גם (ראו לדוגמה את הערכים סופרמן ובאטמן שהראשון בהם הומלץ כתוצאה מעבודה מצוינת של ארימיס), אלו מביאים ביוגרפיה מלאה של הדמות ומעט פירוט על כוחותיו ויכולותיו או על פרטים נוספים. אמנם לא כל ערכי הקומיקס ברמת על, אך הם מספקים מידע טוב ונותנים לקורא את המידע הדרוש.

עבודותיו ארוכות השנים של ארימיס השאירו היום רק כמאתיים ערכי קומיקס חשובים להכחלה (לאחר שאת כל השאר הוא הכחיל) אם כי דרושה עבודה מעטה על קצרמרים, מה שפאט התחיל לעשות. אצלי אני מתקרב לסוף, הדבר הורחב כשלאחריו שאר ערכי ארבעת המופלאים וערכי צבי הנינג'ה כמעט כולם הוכחלו. לצערי הרב, רק מעטים באמת קוראים קומיקס ופעילים בתחום בוויקיפדיה, דבר שמקשה על העבודות האיכותיות והאמינות של הערכים, אז אם אתם יכולים - הצטרפו ועזרו חיוך!

Dialog-information red.svg