ולדימיר קומארוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולדימיר קומארוב
Владимир Михайлович Комаров
לידה 16 במרץ 1927
מוסקבה, רוסיה
פטירה 24 באפריל 1967 (בגיל 40)
מחוז אורנבורג
מידע כללי
בשירות קוסמונאוט בשירות תוכנית החלל הסובייטית
לאום ברית המועצותברית המועצות סובייטי
השכלה
עיסוק בעבר מהנדס
תקופת השירות 1960 – נהרג בהתרסקות סויוז 1 ב־1967
דרגה קולונל בחיל האוויר הסובייטי
זמן שהייה בחלל יומיים, 3 שעות, 4 דקות
משימות
ווסחוד 1, סויוז 1
עיטורים
גיבור ברית המועצותגיבור ברית המועצות (פעם שנייה)אות מסדר לניןאות מסדר הכוכב האדוםמדליית פיתוח אדמת המולדת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולדימיר מיכאילוביץ' קוֹמָארוֹברוסית: Владимир Михайлович Комаров; ‏ 16 במרץ 1927, מוסקבה24 באפריל 1967, מחוז אורנבורג) היה קוסמונאוט סובייטי. קומארוב היה הקוסמונאוט הסובייטי הראשון שטס לחלל יותר מפעם אחת, והאדם הראשון שנספה בטיסה לחלל, בחללית סויוז 1.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומארוב נולד וגדל במוסקבה. לאחר סיום בית ספר הוא התחיל ללמוד טיס. בשנת 1949 בהיותו חייל בחיל האוויר של ברית המועצות הוא קיבל הסמכה כטייס קרב. קומאור שירת ביחידות שונות של החיל. בשנת 1959 הוא סיים ליומדים באקדמיה של חיל האוויר ומאז עסק בבדיקות ציוד חדיש.

משימתו בחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומארוב נבחר לשמש כקוסמונאוט בשנת 1960, בצוות הקוסמונאוטים הראשון. הוא היה טייס הגיבוי של פאבל פופוביץ' לטיסת החללית ווסטוק 4.

טיסתו הראשונה של קומארוב בפועל הייתה בווסחוד 1 (ביחד עם קונסטנטין פאוקטיסטוב ובוריס יגורוב). הוא היה מפקד צוות של טיסה ראשונה בה היה יותר מקוסמונאוט בודד. הם נחתו בהצלחה לאחר טיסה של כ-24 שעות.

קומארוב היה טייס בחללית סויוז 1 ששוגרה באפריל 1967. בהתאם לתוכנית מקורית, בהמשך היה מתכנן שיגור חללית נוספת עם 3 אנשים. הם היו צריכים להתחבר בחלל ו2 אנשי צוות היו אמורים לעבור לחללית "סויוז 1".

לאור בעיות טכניות התגלו בחללית לאחר השיגור, שיגור נוסף בוטל ותוכנית טיסה של "סויוז 1" קורצה. קומארוב קיבל הנחיה להתחיל בהכנות לנחיתה.

זמן קצר לפני הפגיעה בקרקע, אמר אלכסיי קוסיגין לקומארוב כי מדינתו גאה בו. תשובתו של קומארוב, שנקלטה על ידי תחנת האזנה של ה־NSA[1], לא הייתה ברורה, אם כי שמועות גורסות כי קומארוב נהרג בעודו מקלל את מתכנני החללית ובקרי הטיסה[2]. הקלטה של דברי קומארוב שנקלטה על ידי תחנת מעקב מערב גרמנית, יחד עם נתוני מעקב נוספים מהקפותיה האחרונות של החללית, נשלחה לברית המועצות.

בול רוסי משנת 1964 לכבודו של קומארוב

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרו של קומארוב נטמן בבית הקברות של חומת הקרמלין.

משימתו האחרונה של ניל ארמסטרונג על הירח הייתה להשאיר חבילה של חפצי זיכרון לזכר קומארוב, יורי גגארין, והאסטרונאוטים שנספו באפולו 1וירג'יל גריסום, אדוארד וייט ורוג'ר צ'אפי.

האסטרואיד 1836 קומארוב, שנתגלה בשנת 1971, נקרא על שמו, וכן מכתש בירח.

הדיפלומה על שם קומארוב היא פרס הקרוי על שמו, המוענק על ידי הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה.

מועדון הרקטות האסטרונאוטי בליובליאנה נושא את שמו מאז 1969.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולדימיר קומארוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ NSA intercepts from Instanbul, באתר "Sven's Space Place" (באנגלית)
  2. ^ Soyuz 1, באתר "Encyclopedia Astronautica" (באנגלית)