ונסה ביקרופט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Vanessa Beecroft
לידה 25 באפריל 1969 (בת 54)
ג'נובה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה לאמנות בררה, מילאנו איטליה
vanessabeecroft.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
VB61, עדיין מוות! דרפור עדיין חירש? (2007) בביאנלה ה-52 של ונציה

ונסה ביקרופט (באנגלית: Vanessa Beecroft; ‏נולדה ב-25 באפריל 1969) היא אמנית פרפורמנס עכשווי אמריקאית, ילידת איטליה; היא יוצרת בנוסף צילום, וידאו ארט, פיסול וציור. ברבות מיצירותיה עשתה שימוש בדוגמנים מקצועיים, לעיתים כמעט עירומים או בעירום מלא, כדי לביים ״תמונה חיה (טבלו)״.[1] היא עובדת בארצות הברית ומשנת 2009 חיה בלוס אנג׳לס.[2] עבודותיה המוקדמות התמקדו במגדר והיו בעלות אופי אוטוביוגרפי; עבודתיה המאוחרות מתמקדות בגזע.[3] משנת 2008 היא החלה לעבוד עם קניה ווסט על שיתופי פעולה ופרויקטים מסחריים.[3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונסה ביקרופט נולדה ב-25 באפריל 1969 בגנואה, איטליה[2] וגדלה בסנטה מרגריטה ליגורה ובמאלצ׳זינה ליד אגם גארדה.[3][4] שני הוריה היו מורים; היא נולדה לאם איטלקייה, מריה לואיזה ואב בריטי, אנדרו ביקרופט.[3][5][4] אחרי שנולדה משפחתה עברה לזמן קצר להולנד פארק שבמערב לונדון.[4]

הוריה התגרשו כשהייתה בת שלוש והיא לא ראתה שוב את אביה או אחיה הצעיר עד שהייתה בת 15.[4] אמה גידלה את ביקרופט לבדה בכפר באיטליה בבית טבעוני קפדני ללא מכוניות, ללא טלוויזיה וללא טלפון.[4] בילדותה היא אושפזה בשל אכילת יתר של מזונות ספציפיים בניסיון לבצע ניקוי רעלים, והיא נאבקה בהפרעת אכילה.[3][6][7]

מ-1988 עד 1993 למדה באקדמיה לאמנות בררה במילאנו, איטליה.[8][6] תערוכת האמנות הראשונה שלה VB01 (1993) הייתה בגלריה במילאנו והציגה פרפורמנס עם סטודנטיות נוספות מאקדמיית בררה שלבשו את בגדיה וחלקו את "ספר האוכל" של ביקרופט, יומן המתעד את צריכת המזון שלה בין השנים 1985-1993[2][8][9] "ספר האוכל" תיעד את הרגלי האכילה הבולימית של ביקרופט[10] והוזכר שוב בעבודתה המאוחרת.[11]

היא עברה לארצות הברית ב-1996, בהזמנת סוחר האמנות ג'פרי דייטש.[3][8]

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאים נפוצים בעבודה כוללים משמעת עצמית (של הדוגמנים), מציצנות ויחסי כוח.[9] יצירות האמנות של ביקרופט מבוססות לרוב על מיצג או מיצב עם דמויות אנושיות חיות. את המיצגים היא גם מתעדת בצילום ובווידאו ויצירות אלו נמצאות במוזיאונים לאמנות ואוספים רבים כולל המכון לאמנות של שיקגו,[12] המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA),[13]Museo Nacional Centro de Arte Reina Sofía,[14]Österreichische Galerie Belvedere,[15] Van Abbemuseum,[16] ועוד.

מיצגי VB (1993–היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים ממיצגי ה-VB תועדו בספרו של דייב היקי VB 08-36 עבודות פרפורמנס של ונסה ביקרופט (2000)[17]

שמות המופעים ממוספרו ברצף.[18] הדוגמניות קיבלו הוראות נוקשות להתנהגות במהלך המופעים. הן הונחו שלא להתעמת עם הקהל.[11] הן לבשו מדים, או עירום או לבוש מינימלי, ונדרשו לעמוד במשך שעות, לעיתים קרובות בעקבים גבוהים ללא תזוזה או קשר עין.[4] ביקרופט תמיד השתמשה בדוגמניות גבוהות, רזות וצעירות אותן כינתה "בנות", ללא קשר לגילן.[11] בעבודות מאוחרות יותר, ביקרופט השתמשה באביזרי מעצבים או נעליים כאביזרים לדוגמניות.[9]

  • VB02, VB03, VB04 ו-VB08 התקיימו בשנת 1994 והציגו דוגמניות לבושות בפאות אדומות בוהקות (ייצוג מוגזם של צבע השיער של ביקרופט עצמה) ותחתונים לבנים.[11] מופע VB08 (1994) התקיים ב-MoMA PS1 במוזיאון לאמנות מודרנית ניו יורק, תוך שימוש בדוגמניות לבודשות גרביונים ופאות אדומות בוהקות.[17]
  • מופע VB25 (1996) התקיים במוזיאון ואן אבה Van Abbemuseum באיינדהובן, הולנד, עם שבע נשים צעירות זהות במראה עם ריסים מזויפים ולק אדום, כל אחת לבושה בסוודר עם צווארון פולו, תחתונים לבנים, גרביונים ונעלי עקב.[16]
  • מופע VB35 (1998) התקיים במוזיאון גוגנהיים בניו יורק; עשרים נשים עמדו במוזיאון במשך שעתיים במעגל כדי לשקף את הארכיטקטורה של המבנה.[11] 15 מהנשים לבשו ביקיני מעוטר באבנים נוצצות שעוצב על ידי טום פורד, וחמש מהנשים היו בעירום. זה היה מופע גדול יותר מעבודותיה הקודמות וקיבל סיקור בינלאומי.[11]
  • מופע VB61, עדיין מוות! דארפור עדיין חירשת? Still Death! Darfur Still Deaf? (2007), אחתהמופעים הפוליטיים ביותר של ביקרופט, הוצג בביאנלה ה-52 בוונציה.[19] הוא כלל "כ-30 נשים סודאניות שעורן צבוע, שוכבות עם הפנים כלפי מטה על בד לבן על הקרקע, מדמות גופות שנערמו זו על גבי זו", וייצגו את רצח העם בדרפור, סודאן.[20]
  • מופע VB65 (מרץ 2009) ב-Padiglione d'Arte Contemporanea (PAC) במילאנו, איטליה, כללה "סעודה אחרונה" של עשרים גברים מהגרים אפריקאים, לבושים בחליפות רשמיות (חלקם ללא נעליים), שותים מים, אוכלים עוף ולחם ללא סכו"ם.[6]

עבודות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2005, ביקרופט העלתה הופעת פרפורמנס בת שלוש שעות לרגל פתיחת חנות לואי ויטון, "Espace Louis Vuitton" בשאנז אליזה בפריז.[21] לאותו אירוע הציבה ביקרופט על מדפים דוגמנים שחורים ולבנים לצד תיקי לואי ויטון ב"אלפבית אנושי".[22][23] בשנת 2007 חברת לואי ויטון התנצלה בפני המעצב הגרפי ההולנדי Anthon Beeke על כך שחקו את העיצוב "Naked Ladies Alphabet" ללא הסכמתו.[24][25]

בשנת 2018, ביקרופט וקים קרדשיאן שיתפו פעולה בסדרת תמונות עירום של קרדשיאן שהוצגו ברשתות החברתיות לצורך השקת הבושם שלה, בעל "בקבוק בצורת גוף קרדשיאן".[26]

שיתופי פעולה עם קניה ווסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2008, ביקרופט משתפת פעולה עם האמן Kanye West.[26][27] הם החלו לעבוד יחד עם מסיבת האזנה ב־Ace Gallery, לוס אנג'לס עבור אלבומי המוזיקה של ווסט 808s ו- Heartbreaks. בשנת 2010, ביקרופט נבחרה כמנהלת קריאייטיב עבור הקליפ לשיר Runaway.[27] בסיבוב ההופעות המוזיקלי של קניה ווסט Yeezus Tour (אוקטובר 2013 - ספטמבר 2014), ביקרופט עיצבה את התפאורות והכוריאוגרפיה.[27] ביקרופט עבדה על הקליפ של ווסט בבימויו של ספייק ג'ונזה לשיר "Only One" משנת 2014.[27] בשנת 2014, ביקרופט הרכיבה ובנתה את טקס החתונה של קים קרדשיאן וקניה ווסט.[26]

בפברואר 2015, ווסט פתח בקריירת עיצוב אופנה עם Yeezy עונה 1, תחת הלייבל של אדידס וביקרופט ביימה את מופע הפרפורמנס.[27] Beecroft המשיכה לעבוד על Yeezy עונה 2 (ספטמבר 2015), Yeezy עונה 3 (פברואר 2016), ועל Yeezy עונה 4 (ספטמבר 2016).[27]

ביקרופט טענה שהייתה עובדת במשרה מלאה עבור ווסט עד 2016, אז השתנה תפקידה והיא הפכה לעובדת במשרה חלקית.[26]

ב-2019 היא שיתפה פעולה עם ווסט בשתי הופעות מבוססות אופרה, נבוכדנצר ומרי.[28][29]

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות הפרפורמנס שלה על מגדר זכו לעיתים קרובות לביקורת על היותן "הצהרה פוסט-פמיניסטית על אופנה או נטייה לדרך ראייה מושחתת".[10][30] הצלם קולייר שור ציין, "ביקרופט מתעניינת באסתטיקה של איך נשים נראות כשמסתכלים עליהן, והפרויקטים המודעים לגוף שלה מעודדים ניכור בין דוגמנית, אמנית וקהל".[31] עבודתה של ביקרופט עם דוגמניות עירומות חיות משתמשת לעיתים קרובות בסוג מסוים של מודל, עם "אידיאליזציה" מערבית של הגוף הנשי, כל הדוגמניות רזות, גבוהות וצעירות באופן אחיד.[9] בחירות אלו זכו לביקורת כמזיקות, מעוותות ומתאימות לסטריאוטיפים מגדריים.[4][11]

ביקרופט צוטטה בראיון בשנת 2016, "חילקתי את האישיות שלי. יש את ונסה ביקרופט נקבה לבנה אירופאית, ואז יש את ונסה ביקרופט בתור קניה, זכר אפרו-אמריקאי".[32][3][33] עבודתה המאוחרת עוסקת בגזע, והיא התבטאה בסדרה של הערות חסרות רגישות בראיונות.[33][34]

הניסיון הכושל של ביקרופט לאמץ תאומים סודנים היה נושא לסרט תיעודי The Art Star and the Sudanese Twins (2008) מאת פיטרה ברטקלי, שנכלל בתחרות הקולנוע התיעודי העולמי של פסטיבל סאנדנס.[35] הסרט מציג את ביקרופט כ"מודעת לעצמה בצורה צבועה, נרקיסיסטית" ומתאר את "הציטוטים המזיקים וההתנהגות המזעזעת" שלה כשהיא מנסה לאמץ את היתומים לשימוש בתערוכת אמנות.[35] [36]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ונסה ביקרופט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Francis Summers. Beecroft, Vanessa. Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford: Oxford University Press. (נדרשת הרשמה).
  2. ^ 1 2 3 "Featured artist: Vanessa Beecroft". ITSLIQUID (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-01-04.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Larocca, Amy (2016-08-09). "The Bodies Artist, For Kanye Collaborator Vanessa Beecroft, People Are the Perfect Palette". The Cut (באנגלית). נבדק ב-2020-01-05.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Johnstone, Nick (2005-03-13). "Interview: Vanessa Beecroft". The Guardian, Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-2020-01-05.
  5. ^ Harding, Luke (2005-04-08). "Ruthlessly exposed". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-01-04.
  6. ^ 1 2 3 Liu, Jason (2009-03-17). "Vanessa Beecroft VB65 live performance at PAC milan". designboom, architecture & design magazine (באנגלית). נבדק ב-2020-01-05.
  7. ^ Thurman, Judith (2003-03-09). "The Wolf at the Door". The New Yorker (באנגלית אמריקאית). ISSN 0028-792X. נבדק ב-2024-03-08.
  8. ^ 1 2 3 Povoledo, Elisabetta (2009-03-29). "Vanessa Beecroft's 'VB65' Attempts to Force Spectators to See Africans Differently". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-01-04.
  9. ^ 1 2 3 4 "Vanessa Beecroft |". Flash Art (באנגלית אמריקאית). 2016-11-29. נבדק ב-2020-01-05. where you presented a book that listed everything you had eaten between 1985 and 1993, What do they have in common? Height, dimensions, age. And type. Race and provenance too.
  10. ^ 1 2 "A Work in Progress". Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית). 2008-05-04. נבדק ב-2020-01-04. displaying “Book of Food” (also known as “Despair”), a journal that catalogs a bulimic’s eating habits
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Newman, Emily L. (2018). Female Body Image in Contemporary Art: Dieting, Eating Disorders, Self-Harm, and Fatness. Routledge. ISBN 9781351859158.
  12. ^ "Vanessa Beecroft". The Art Institute of Chicago (באנגלית). נבדק ב-2020-01-05.
  13. ^ "Collection: Vanessa Beecroft". The Museum of Modern Art (MoMA) (באנגלית). נבדק ב-2020-01-05.
  14. ^ "Beecroft, Vanessa". www.museoreinasofia.es (באנגלית). נבדק ב-2020-01-05.
  15. ^ "Vanessa Beecroft – Künstler – Sammlung Online". digital.belvedere.at (בגרמנית). נבדק ב-2020-01-05.
  16. ^ 1 2 "VB 25; Performance". Van Abbe Museum (באנגלית). נבדק ב-2020-01-05.
  17. ^ 1 2 Vanessa Beecroft, Dave Hickey, VB 08-36: Vanessa Beecroft Performances, Hatje Cantz, 2000, ISBN 978-3-89322-964-2. (באנגלית)
  18. ^ "The Very Best of Vanessa Beecroft". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2016-05-19. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-08.
  19. ^ Leif Dahlberg, Visualizing Law and Authority: Essays on Legal Aesthetics, Walter de Gruyter, 2012-12-06, ISBN 978-3-11-028544-4. (באנגלית)
  20. ^ Vanessa Beecroft and Pietra Brettkelly |, Flash Art, ‏2016-12-16 (באנגלית אמריקאית)
  21. ^ "Vanessa Beecroft in Paris; Pierre Huyghe Interview; Three Articles on Stolen Art". Artforum.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-01-05.
  22. ^ LaBoulbenne, Xavier (2005-10-26). "PARIS À LA MODE". Artnet.com. נבדק ב-2020-01-05.
  23. ^ Socha, Miles (2006-01-10). "The Female Form". WWD (באנגלית). נבדק ב-2020-01-05.
  24. ^ "A Fashionable Apology". British Vogue (באנגלית בריטית). 2007-11-26. נבדק ב-2020-01-05.
  25. ^ "Louis Vuitton Steal Naked Ladies Design". www.femalefirst.co.uk (באנגלית). בנובמבר 2007. נבדק ב-2020-01-05. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ 1 2 3 4 "Kim Kardashian West Reconciles With Artist Vanessa Beecroft to Launch Her New 'Body' Fragrance". artnet News (באנגלית אמריקאית). 2018-04-25. נבדק ב-2020-01-05.
  27. ^ 1 2 3 4 5 6 "Kanye West and Vanessa Beecroft: the collaboration in 9 moments". Vogue Paris (בצרפתית). 15 בפברואר 2017. נבדק ב-2020-01-05. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Woolfe, Zachary (25 בנובמבר 2019). "Kanye West Is Operatic. His Opera Isn't". The New York Times (באנגלית). נבדק ב-2019-12-11. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "Here's What Happened In Kanye West's New Opera Mary". Pitchfork (באנגלית). 9 בדצמבר 2019. נבדק ב-2019-12-11. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Dahlberg, Leif (2012). Visualizing Law and Authority: Essays on Legal Aesthetics. Volume 4 of Law & Literature. Walter de Gruyter. p. 150. ISBN 9783110285444.
  31. ^ Hickey, Dave (2000). B 08-36: Vanessa Beecroft Performances. Distributed Art Publishing (DAP). ISBN 9783893229642.
  32. ^ Munzenrieder, Kyle (9 באוגוסט 2019). "Vanessa Beecroft Insults Beyoncé, Basic Concept of Race". W Magazine (באנגלית). נבדק ב-2021-08-14. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 "These racially insensitive remarks by Kanye West collaborator Vanessa Beecroft have the art world talking". Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית). 2016-08-12. נבדק ב-2020-01-05.
  34. ^ Kornhaber, Spencer (2016-08-16). "Marina Abramović, Vanessa Beecroft, and the White Artist's Gaze". The Atlantic (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-09-25. That quote was just one of many in the article that betrayed an obsession with black peoples’ bodies, an obsession that has been a long-running theme in Beecroft’s divisive career.
  35. ^ 1 2 "'Art Star' Vanessa Beecroft: Slammed at Sundance". Vulture (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-01-04.
  36. ^ Glen Helfand (23 בינואר 2008). "Letter From... More than Movies". ARTINFO. נבדק ב-2008-04-24. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ונסה_ביקרופט&oldid=38382004"