ורמיה

ורמיה
Время
סוגה	אקטואליה; חדשות
יוצרים	Yuri Letunov
מנחים	יקטרינה אנדרייבה, Vitaly Yeliseyev, קיריל קליימיונוב, Mikhail Leontyev
ארץ מקור	ברית המועצות, רוסיה
שפות	רוסית
הפקה
מפיק	Viktor Ljubovtsev
חברת הפקה	ערוץ 1
אתר צילומים	מוסקבה, המרכז הטכני אוסטנקינו
מוזיקה	Oleg Litvishko, Sergey Chekryzhov, גיאורגי סבירידוב
שידור
רשת שידור	ערוץ 1
פורמט (תמונה)	1080i (HDTV 16:9)
תקופת שידור מקורית	1 בינואר 1968 – הווה
קישורים חיצוניים
	www.1tv.ru/news/issue
	דף התוכנית ב-IMDb

ורמיה (ברוסית: Вре́мя, מילולית: "זמן") הוא מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ הראשון ברוסיה ולפני כן בערוץ 1 של הטלוויזיה המרכזית של ברית המועצות (רוסית : Центральное телевидение СССР, ЦТ СССР). התוכנית עלתה לאוויר לראשונה ב-1 בינואר 1968 ומשודרת מאז ברציפות (למעט מאוגוסט 1991 עד דצמבר 1994) ומשודרת בצבע מאז 1974.

קו ההגשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי התקופה הסובייטית הייתה לתוכנית גישה פרו-ממשלתית ובדרך כלל לא דיווחה על חדשות שיכולות לגרום לתחושות אנטי-ממשלתית. התוכנית הציגה דיווחים שקידמו את הסוציאליזם והציגו את המערב בצורה שלילית. חדר החדשות נקשר לפוליטבורו של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. מצב זה השתנה לאחר הגלסנוסט, כאשר הוצגו חדשות לצד החדשות שהגיעו מסוכנות הידיעות הרשמית. עובדה זו גרמה לטלוויזיה המרכזית לדווח על קריסת המדינות הקומוניסטיות הלווייניות של ברית המועצות במזרח אירופה בשנת 1989. זה גם גרם לכך שוורמיה שידרה ללא צנזורה וביקורתית, מה שהביא להפגנות שהחישו את קריסת ברית המועצות.

לוח זמנים ופופולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה העיקרית של ורמיה משודרת, מאז הקמתה, בשעה 21:00 (UTC +11, +9, +7, +5 ו-+3). היא מוקלטת בשידור חי שלוש פעמים (13:00, 17:00 ו-21:00 שעון מוסקבה)^[1] עקב גודלה של רוסיה (המדינה משתרעת על פני אחת עשרה אזורי זמן). במהלך התקופה הסובייטית התוכנית הועברה במקביל בערוץ הראשי של כל תחנה רפובליקנית (ערוץ 1 של קייב, LTV1, קזחסטן-1, הטלוויזיה האסטונית, הרדיו והטלוויזיה הלאומית הליטאית, בלארוס 1, אוזבקיסטן 1, הטלוויזיה הגרוזינית, הטלוויזיה האזרית וכו'.) השידור נמשך 30 דקות, אך בנסיבות מיוחדות (במיוחד בתקופה הסובייטית), משודר השידור מעבר ל-30 הדקות המוקצות במידת הצורך (כמו במסגרת טקסים ומצעדים בכיכר האדומה, קונגרס המפלגה, מושבי מליאה של הסובייט העליון של ברית המועצות, ומותם של מנהיגי ברית המועצות ליאוניד ברז'נייב, יורי אנדרופוב וקונסטנטין צ'רננקו).

החל מאמצע שנות השבעים הוצגה מהדורה נוספת של 30 דקות בתוכנית (שהושקה בשנת 1956) בסביבות השעה 23:00 בערב. (זה היה בעיקר תוכנית ששודרה בצורת הדמיה חיה של ורמיה, אך מדי פעם הייתה חזרה על התוכנית של 21:00 בערב, במיוחד בברית המועצות האירופית.). מאוחר יותר, מהדורת בוקר חיה שודרה בשעה 6:30 בבוקר, לפני תוכנית הבוקר 120 דקות (אשר ממשיכה לרוץ היום בערוץ הראשון בשם בוקר טוב, רוסית : Доброе утро) בימי חול (בסופי שבוע שודרה ורמיה בשעה 8:00 בבוקר).

סיכומי חדשות נוספו ככל שהשידורים גדלו במהלך היום. היום החדשות בערוץ הראשון ברוסיה עוקבות אחר לוח זמנים דומה לזה, עם מהדורת ורמיה ועדכוני חדשות.

רוב הרוסים סומכים על ורמיה כמקור חדשותי מהימן.

בין 1981 ל-1983 ומאז 1986, ורמיה השתמשת בשיר הנושא מ-Time, Forward! כמנגינת סיום ופתיחה.

במבחן של שבועיים שנמשך בין 12 בפברואר 1990 ל-26 בפברואר, יותר ממאה תחנות PBS ברחבי ארצות הברית שידרו את ורמיה . המבחן רוכז על ידי WGBH-TV.^[2]

כיסוי במהלך הימים האחרונים של ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השקת גלאסנוסט ופרסטרויקה, "ורמיה" הרפתה את נאמנותה לקו המפלגה והחלה להציג דיווחים הוגנים על האירועים שטלטלו את מזרח אירופה באותה תקופה. ב-15 במרץ 1989, 150 מיליון אזרחים סובייטים צפו בזמן שהתחנה שידרה נאום בן 85 עמודים של גורבצ'וב לבאי כנס מרכז המפלגה בביקורת על מצב החקלאות הענייה והגדרת החשיבות לרפורמות,^[3]^[4] נקודות השיא של נאום זה שודרו בטלוויזיה של אותו יום.

בשנות השמונים, 86% מהבוגרים הסובייטים סמכו על הסיקור הטלוויזיוני כמקור החדשות העיקרי שלהם. עם זאת, ורמיה נתפסה על ידי אזרחים סובייטים כ"בדיחה" בגלל סיקורם הגרוע באירועי חדשות.^[5] הסיקור של האסון הגרעיני בצ'רנוביל, למשל, הועבר לרוב לידיעות פחותות יותר במהלך הסיקור המתמשך של האסון; לעומת זאת, אמצעי חדשות מערביים כמו CBS Evening News דיווחו על כך במשך שישה ימי עבודה רצופים. בעקבות פינוי העיר הסגורה של עובדי הגרעין פריפיאט, פרסמה ורמיה הודעה קצרה כדיווח על האסון:

בשנת 1987 לוגו התוכנית הופיע לראשונה בסטודיו. בשנת 1988 חל שינוי גדול במהדורת החדשות, שכן באולפניו הועלה לראשונה תפאורות תמונה ועלה לראשונה לוגו חדש, עם אות מעוצבת В בקופסה (זו הייתה יום השנה העשרים של התוכנית). ב-19 באוגוסט 1991 היא הראתה לראשונה תמונות של ההפיכה הממשמשת ובאה במוסקבה, אם כי באולפנים המעוצבים החדשים שנפתחו בשנת 1990.

ורמיה סקרה את נקודות השיא בבחירות במארס 1989 לועידת נציגי העם ואת מושבי הקונגרס במוסקבה.

זמן ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי ראשון מאז אמצע שנות השמונים יש לתוכנית מהדורה נפרדת של יום ראשון, שנקראה בתחילה שבעה ימים (Семь дней, מאז 2003 נקרא "זמן ראשון". תוכנית זו משודרת גם כסיכום חדשות השבוע.

מגישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורת התקופה הסובייטית

ורה שבקו
איגור קירילוב - מגיש ראשי עד שנות השמונים, דיווח על אירועים מרכזיים כמו טקסי הכיכר האדומה וביקורים בחו"ל של המנהיג הסובייטי
מאיה סידרובה
יבגני סוסלוב
גנאדי צ'טרוב
יבגני קוכרגין
אינה ארמילובה
אלנה קובלנקו
אנה שטילובה
יורי קובלנוב
טטיאנה סודטס
ויקטור בלשוב
אזה ליהצ'נקו
גלינה צימנקובה
נונה בודרובה
סרגיי מדבדב
ליאוניד אלין
איגור פזוננקו

המהדורה המודרנית

איגור ויחוחולב: 1994-2003
נלי פטקובה: 1994-1996
טטיאנה קומרובה: 1994-1995
איגור גמיזה: 1995-1999
אלכסנדרה בוראטייבה: 1995-1999
ארינה שראפובה: 1996-1998
סרגיי דורנקו: 1997-1999
ז'אנה אגאלקובה: 1998-2007
פאבל שרמט: 1999-2001
אנדריי בטורין: 2003-2005
פיוטר מרצ'נקו: 2003-2005
אולגה קוקורקינה: 2007-2008
פיוטר טולסטוי 2005-2012
מקסים שרפוטדינוב: 2007-הווה
דמיטרי בוריסוב: 2011-2017^[6]
אירדה זיינלובה: 2012–2016
ולרי פאידייב: 2016-2018

מגישים נוכחיים

קיריל קליימיונוב: 1998-2005, 2018-הווה
יקטרינה אנדרייבה: 1997-הווה
ויטאלי יליסייב: 2007 -הווה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ורמיה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ורמיה
"ורמיה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אתר ייעודי ליובל 50 לתוכנית, הצצה מאחורי הקלעים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Soviet television: a new asset for Kremlin watchers p. 48; 7days.ru Interview with Ekatherina Andreeva
^ "Soviet news program comes to public TV". Gainesville Sun. 20 בפברואר 1990. p. 6A. {{cite news}}: (עזרה)
^ New York Media, LLC (3 באפריל 1989). Lenin Meets Letterman. New York Magazine. New York Media, LLC. p. 19. ISSN 0028-7369. {{cite book}}: (עזרה)
^ Dobbs, Michael (16 במרץ 1989). "GORBACHEV SETS SWEEPING AGRICULTURAL REFORMS". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
^ New York Media, LLC (3 באפריל 1989). Lenin Meets Letterman. New York Magazine. New York Media, LLC. p. 19. ISSN 0028-7369. {{cite book}}: (עזרה)
^ Первый канал. Официальный сайт. Лица

[1] Soviet television: a new asset for Kremlin watchers p. 48; 7days.ru Interview with Ekatherina Andreeva

[2] "Soviet news program comes to public TV". Gainesville Sun. 20 בפברואר 1990. p. 6A. {{cite news}}: (עזרה)

[3] New York Media, LLC (3 באפריל 1989). Lenin Meets Letterman. New York Magazine. New York Media, LLC. p. 19. ISSN 0028-7369. {{cite book}}: (עזרה)

[4] Dobbs, Michael (16 במרץ 1989). "GORBACHEV SETS SWEEPING AGRICULTURAL REFORMS". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)

[LLC1989-5] New York Media, LLC (3 באפריל 1989). Lenin Meets Letterman. New York Magazine. New York Media, LLC. p. 19. ISSN 0028-7369. {{cite book}}: (עזרה)

[6] Первый канал. Официальный сайт. Лица

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]