חדשות (תקשורת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה חובב קריין בקול ישראל, מקריא את החדשות (1959)

חדשות הן רכיב ענייני השעה של מערכות התקשורת המופצת והמשודרת: בעיתונות הכתובה, ברדיו, בטלוויזיה ובמרשתת. בעבר חדשות הופצו "מפה לפה" - מפי השמועה, וכיום לעתים בתפוצה בינאישית, דרך דואר אלקטרוני או פרסום ברשתות חברתיות ובלוגים.

תולדות המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממלכות קדומות, הייתה הפצת כרוזים, ומהם נודע לעמים השונים על חוקים וכן על אירועים שונים. כמו כן סיפורי תולדות הזמן הונחלו בכתב ובעיקר על פה. על שימוש בהפצת חדשות בכתב, ידוע כבר בממלכה המצרית בידי פרעונים עוד משנת 2400 לפנה"ס.‏[1]

בממלכה הפרסית, עוד מימי כורש הראשון, הכרזות המלוכה נקראו פצ'גן, ונשלחו באמצעות שליחים רכובים "חצ'רנים", בדרכים שנוצרו במיוחד לשם כך.‏[2] בממלכה הרומית לפחות מימי יוליוס קיסר, הועברו רשומות יומיות (אקטא דיורנא) שנחקקו באבן או בלוח מתחת, ונתלו במקום בולט בכל ערי הממלכה.

בממלכה הסינית הקדומה, שושלת האן, שהתקיימה בתקופת חורבן בית שני ומרד בר כוכבא, העבירה דפי מידע חדשותי על נייר אורז לפקידי הממשל. דפי המידע נקראו 'דּיבאוֹ' (בסינית 邸報) ונועדו לעיני קבוצת מורשים בלבד. אלו יכלו להשתמש במידע ולהעבירו בכתב או על פה לשאר אוכלוסיית העיר או המחוז.‏[3]

בימי הביניים באירופה החלה תנועת סחר נרחבת ביבשת, ובשנת ה'שט"ו (1556) ידוע דפי הכרזה קבועים שיצאו לאור בידי ממשלת ונציה בשם נוטיצי סקריטה (דף חדשות), אשר עלה מטבע 'גאזט' ונציאני אחד. בהמשך עיתונים רבים נקראו גאזט על שם מטבע זו. באותה עת, נמצא בממלכת סין תחת שושלת מינג אזכור להפצת הודעות פרטית בשנת 1582 בפקינג. אולם העיתון הראשון בעולם נחשב העיתון הגרמני Relation aller Fürnemmen und gedenckwürdigen Historien - קורות העיתים המיוחדים והחשובים, בידי יוהאן קארלוס, בעיר העצמאית שטרסבורג, בממלכה הרומית, החל משנת 1605 כפי שהוכח בשנת 2005 לאחר ויכוחים רבים. עיתונים אחרים החרו החזיקו אחריו. עיתונים אלו הודפסו כספרים, אחת לשבוע. רק בשנת 1618 (ה'שע"ח) החלו להופיע עיתונים בתבנית של דף בודד או דפים אחדים, והראשון מביניהם Courante uyt Italien, Duytslandt, &c ההולנדי, באמסטרדם.‏[4]

סוכנות החדשות העתיקה ביותר היא AFP (אגנס פרנס פְּרֶס - סוכנות החדשות של צרפת) שנוסדה בשנת 1835 בידי המתרגם שארל לואי הבס.

בעת החדשה החדשות הובאו בידי עיתונאי ל'חדר החדשות' או שהם נמסרו בהודעה טלפונית, שם שודרו בשירות טלגרפי או נערכו ונמסרו לסדר הדפוס, יחד עם סיפורי חדשות אחרים.

בישראל מהדורות חדשות שודרו ברדיו אחת לשעה, ובערוצים מסוימים גם כל חצי שעה. בטלוויזיה החדשות שודרו בשעת הערב, תחילה בערוץ היחיד בתוכנית שנקראה מבט לחדשות. כיום חדשות ומבזקי חדשות מגיעים דרך המרשתת, בשפות רבות ובתבניות רבות. כיום יש גם ערוצים רבים, ברדיו, בטלוויזיה במרשתת ואף בעיתונות מודפסת, מקומית‏[5], כלל ארצית וגם עולמית, ביניהם המוקדשים לחדשות בלבד או כמעט רק להן, בעוד אחרים מתעלמים מן החדשות לחלוטין. לאורך השנים התקיימו תוכניות הלועגות למהדורות החדשות, או מחקות אותן. ישנם רשתות חברתיות ואתרי ויקי עם עריכה פתוחה, וכן רשימות מרשתת המוקדשים לחדשות.

אופי החדשות ואופן הצגתן השתנה עם השנים, והרצינות האופפת אותן הלכה ונשחקה.‏[6]

ברבות השנים, חלו שינויים באופיים של שידורי החדשות. אם בעבר מגיש החדשות היה בדרך כלל גבר, או זוג מגישים של גבר ואישה, ניתן לראות בחלוף השנים יותר ויותר נושאות בתפקיד זה באופן יחידני.‏[7]

חדשות מקיימות וסביבתנות החדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור עידן המידע והנגישות למידע ולפרשנות בערוצים רבים ובכמות עצומה, הציע פרופ' מיכאל שודסון, מבית הספר לעיתונות באוניברסיטת קולומביה לחשוב מחדש על כל הידוע לנו בעניין עיתונות. עיתונאי יכול להיות כל אדם בעל מחשב ומקלדת (הדברים נכתבו לפני הפצת הטלפונים החכמים) בכל מקום, ובכל רגע נתון, והוא עצמאי וחופשי יותר, ופחות תלוי בממסד. האם המדווח חייב להיות עיתונאי מומחה? האם כל אחד יכול לעסוק בעיתונאות? לדעת שודסון, שאלות אלו מגדירות מחדש את מושג החדשות בפרט והעיתונאות בכלל. הוא זיהה שישה תחומים בהן השתנתה "סביבת החדשות":

א. הקו המפריד בין הקורא לכותב טושטש.
ב. ההבחנה בין ציוץ, הודעה בקבוצת דיון, פרסום באתר חברתי, סיפור עיתונאי, מאמר בירחון, ואפילו כתיבת ספר - טושטשה.
ג. ההבחנה בין מקצוענים לחובבים טושטש, ונוצרו הרבה מצבי ביניים של חובב-מקצוען.
ד. הגבולות בין ארגונים פרטיים עם מטרות רווח, ארגונים ציבוריים, ומוסדות ללא כוונת רווח, מיטשטשים והולכים, ואילו שיתוף הפעולה בין סוגי מוסדות אלו הלך והתפתח.
ה. בסוכנויות החדשות, ניטשטש הקו בין חדר החדשות, והמשרד העסקי.
ו. ההפרדה בין התקשורת הישנה (הרדיו, הטלוויזיה והעיתונות הכתובה) לתקשורת החדשה (תקשורת במרשתת) ניטשטשה עד שכיום אינה ניכרת כלל.

לדבריו, שינויים אלו, שלא ניתן להתעלם מהם, מובילים לסוג חדש של עיתונאות, שיש בה חסרונות ויתרונות, אך יש להכיר בקיומה, כעתיד.‏[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי אתר הדואר האמריקני US Couriers. קיום פפירוסים מתקופה זו אושש בשנת ה'תשס"ה (2005) כשנמצאו עיר נמל ובה ספריה עשירה, לחוף ים סוף, בפתחת מפרץ סואץ.
  2. ^ "פתשגן הכתב להינתן דת בכל מדינה ומדינה... ביד הרצים... בסוסים... האחשתרנים" (מגילת אסתר פרשיה ראשונה, שלישית ורביעית. )
  3. ^ תולדות העיתונים מאת פרופסור מיטשל סטפנס, אתר אוניברסיטת ניו יורק, (אנגלית)
  4. ^ הוויכוח על הגדרת העיתון הראשון לפי התוכן או המבנה ניטש מול ההיסטוריון האנגלי סטנלי מוריסון, וברבות הימים התבררה גם סוגיית הבכורה בין עיתונו של יוהאן קארלוס ובין עיתון גרמני אחר שיצא בשנת 1609 בגרמניה.
  5. ^ כמו עלוני שבת, ערוצים מקומיים, ועיתוני ערים או עיתונים פרטיים לקבוצות
  6. ^ בתוך הקופסה מיתוג סמוי בטלוויזיה הישראלית.
  7. ^ חזרתה של יונית לוי למהדורת החדשות לאחר חופשת לידה (אתר ויי נט)
  8. ^ חקר החברה של החדשות (מהדורה שנייה) שודסון מיכאל, 2011, עמודים 207-216