גלאסנוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גלאסנוסט (רוסית: Гласность, ) - "חופש הביטוי", "פתיחות", "חסר צנזורה" ,הייתה אחת מקווי המדיניות שהציג מיכאיל גורבצ'וב בברית המועצות בשנת 1985. מטרתו של גורבצ'וב במדיניות הגלאסנוסט הייתה בחלקה ללחוץ על השמרנים במפלגה שהתנגדו למדיניות ארגון הכלכלה מחדש (פרסטרויקה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד במערב המושג "גלאסנוסט" מתקשר לחופש הדיבור, המטרה העיקרית של מדיניות זו הייתה להגביר את שקיפות ניהול המדינה ולפתוח אותה לדיון, ולשנות את המצב הקודם בו החלטות פוליטיות מרכזיות התקבלו על ידי מעגל קטן של אנשי מנגנון או בתוך הפוליטבירו, מבלי שתהיה אפשרות לבקרם.

הגלסנוסט נתנה חופש חדש לאנשים: חופש דיבור רב יותר - שינוי רדיקלי, שכן השליטה על חופש הדיבור ועל הביקורת כנגד הממשלה היו חלק מרכזי מהשיטה הסובייטית. הגלאסנוסט נחשב לצעד קדימה לקראת דמוקרטיה ברוסיה. העיתונות הפכה לפחות נשלטת על ידי הממשל, עד כדי כך שהעיתון הרשמי "קומסומולסקאיה פרבדה" [דרוש מקור] נאסר להפצה בצ'כוסלובקיה בתקופת הגלאסנוסט ברוסיה.

תחת מדיניות הגלאסנוסט, האזרחים יכלו ללמוד הרבה יותר על היקף הזוועות שבוצעו על ידי הממשלה כשסטלין היה בשלטון. אף על פי שניקיטה חרושצ'וב גינה את פולחן האישיות של סטלין, המידע על הממדים האמיתיים של הזוועות עדיין הוסתר.

אלפי אסירים פוליטיים ומתנגדי משטר שוחררו ברוח הגלאסנוסט. עם זאת, המטרה המקורית של גורבצ'וב, להשתמש בגלאסנוסט ובפרסטרויקה כדי לערוך רפורמות בברית המועצות לא צלחה, וממשלת ברית המועצות קרסה בשנת 1991, לאחר נסיון הפיכה כושל של גורמים שמרניים שהתנגדו לרפורמות של גורבצ'וב.