ורנר הרצוג
| ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | |||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ורנר הרצוג (נולד במינכן, כסטיפטיק ורנר הרצוג, ב-5 בספטמבר 1942) הוא מפיק, תסריטאי, שחקן ובמאי קולנוע ואופרה גרמני.
ורנר הרצוג נקשר לעתים קרובות עם תנועת ה"גל החדש" הגרמנית, יחד עם ריינר ורנר פסבינדר, מרגרטה פון טרוטה, פולקר שלונדורף, הנס יורגן סיברברג, וים ונדרס ואחרים. סרטיו לעתים קרובות מציגים גיבורים עם חלומות בלתי אפשריים, עם כישרונות ייחודיים בתחומים מעורפלים, או אנשים אשר מוצאים את עצמם בקונפליקט עם הטבע. כנושא חוזר, הסרטים שלו בדרך כלל עוסקים בסתירות ובמגבלות של החברה המערבית.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו הפרטיים
לקראת סוף מלחמת העולם השנייה עברה משפחתו, מאימת הפצצות בנות הברית על מינכן, לכפר טשרנג שבאלפים הבווארייים. כשהיה בן 12 שנים, חזר עם משפחתו למינכן. באותה שנה, אמור היה הרצוג לשיר מול הכיתה שלו בבית הספר והוא סירב בתוקף. הוא כמעט גורש על זה ועד גיל 18 לא האזין למוזיקה, לא שר או למד לנגן על כלי כלשהו[דרוש מקור]. מאוחר יותר הוא אמר שהוא היה נותן בשמחה 10 שנים מחייו למען היכולת לנגן. בגיל 14, כשקרא ערך באנציקלופדיה על עשיית סרטים, אמר כי זה כל מה שהצטרך כדי להתחיל ולעשות אותם. זה, ואת מצלמת ה-35 מ"מ שהרצוג הצעיר גנב מבית הספר לקולנוע. בפרשנות על "אגווירה, זעמו של אלוהים", הוא מצהיר, "אני לא רואה בזה גניבה, זה היה צורך, הייתה לי איזו זכות טבעית למצלמה, כלי לעבוד איתו" הוא למד באוניברסיטת מינכן למרות שקיבל מלגה לאוניברסיטת דוקסני בפיטסבורג שבפנסילבניה.
בשנות ה-60 המוקדמות, עבד כרתך במפעל ברזל כדי לממן את סרטיו הראשונים.
הרצוג היה נשוי שלוש פעמים ויש לו שלושה ילדים. כעת נשוי ללנה וחי בלוס אנג'לס.
בחודש ינואר 2006 השחקן חואקין פיניקס התהפך במכוניתו בכביש שמעל שדרות סאנסט. הרצוג, שגר בקרבת מקום, עזר לו לצאת ממנה. כעבור כמה ימים, תוך מתן ראיון של ה-BBC, הרצוג נורה על הסט עם רובה אוויר על ידי אדם בלתי ידוע. הרצוג המשיך את הראיון ואף הראה הפצע למצלמה, התנהג כאילו שום דבר יוצא דופן קרה והעיר "זה לא כדור משמעותי".
הרצוג הוא גם חבר בחבר המושבעים ב"סטודיו הדיגיטלי" Filmaka , פלטפורמה לקולנוענים צעירים המקלה עליהם להציג את עבודותיהם לאנשי מקצוע בענף.
[עריכה] קריירה
מלבד כוכבי קולנוע גרמנים או אמריקאים הרצוג ידוע בליהוק אנשים מן המקום בו הוא מצלם. בעיקר בתיעודיים שלו, הוא משתמש לטובתו במקומיים , כפי שהוא מכנה זאת, "אמת מלהיבה", באמצעות צילומים שלהם משחקים וגם כשהם עצמם. הוא וסרטיו זכו והיו מועמדים לפרסים רבים. הפרס הגדול הראשון היה דוב כסף עבור "סימנים של חיים" סרטו הראשון, (Nosferatu Vampyre היה מועמד גם לדוב הזהב ב -1979). בעיקר, הרצוג זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר עבור Fitzcarraldo ב 1982 בפסטיבל קאן. באותו הפסטיבל, אבל כמה שנים קודם לכן (בשנת 1975) הסרט "האניגמה של קספר האוזר" זכה בפרס השופטים המיוחד (הידוע גם בשם "כסף פאלם"). סרטים נוספים בבימויו ה שהיו מועמדים לפרס דקל הזהב הם: "וויצק" ו-"איפה חולמות הנמלית הירוקות". סרטיו היו מועמדים גם בפסטיבלים רבים אחרים חשובים מאוד בכל רחבי העולם: פרסי סזאר (אגווירה, זעם האל), פרס אמי (Little Dieter Needs to Fly), European Film Awards (Best שד) ואת פסטיבל הסרטים של ונציה ( הצעקה של האבן Wild Blue Yonder).
בשנת 1987 הוא ואחיו למחצה לאקי סטיפטיק זכו בבוואריה בפרס הקולנוע הטוב ביותר עבור הפקת הסרט "קוברה ורדה". בשנת 2002 זכה בפרס "הדרקון של הדרקונים" פרס כבוד במהלך פסטיבל הסרטים בקרקוב.
הרצוג זכה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-49 של סן פרנסיסקו, בפרס כבוד על בימוי. ארבעה סרטים שלו הוקרנו בפסטיבל הסרטים הבינלאומי. גריזלי מן Grizzly Man, בבימויו של הרצוג, זכה בפרס אלפרד סלואן ב -2005 פסטיבל סאנדנס. "מפגשים בקצה העולם" זכתה בפרס הדוקומנטרי הטוב ביותר ב-2008 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של אדינבורו והיה מועמד לפרס בקטגוריה תיעודית לראשונה בחייו.
הרצוג הבטיח פעם לאכול הנעל שלו אם ארול מוריס ישלים את פרויקט "בתי הקברות לחיות מחמד" שהוא עבד עליו, כדי לאתגר ולהניע את מוריס. בשנת 1978 כאשר הסרט "שערי שמים" הציג בבכורה, ורנר הרצוג בישל ואכל בפומבי את הנעל שלו, ומאוחר יותר נערך תיעודי קצר בשם "ורנר הרצוג אוכל את הנעל שלו" על ידי לס ריק. באירוע, הרצוג הציע כי הוא מקווה לפעול ישרות לעודד מישהו מתקשה להוציא פרויקט לפועל.
בשנת 2009, הפך הרצוג לבמאי היחיד בהיסטוריה של העת האחרונה להיות מועמד עם שני סרטים בתחרות באותה שנה בפסטיבל הסרטים היוקרתי של ונציה.
הרצוג יהיה גם הנשיא של חבר המושבעים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-60 שיתקיים בברלין.
[עריכה] פילמוגרפיה
[עריכה] פיצ'רים
- Signs of Life (1968)
- Even Dwarfs Started Small (1970)
- Fata Morgana (1971)
- Aguirre, the Wrath of God (1972)
- The Enigma of Kaspar Hauser (1974)
- Heart of Glass (1976)
- Stroszek (1977)
- Nosferatu the Vampyre (1979)
- Woyzeck (1979)
- Fitzcarraldo (1982)
- Where the Green Ants Dream (1984)
- Cobra Verde (1987)
- Scream of Stone (1991)
- Invincible (2001)
- The Wild Blue Yonder (2005)
- Rescue Dawn (2007)
- Bad Lieutenant: Port of Call New Orleans (2009)
- My Son, My Son, What Have Ye Done (2009)
[עריכה] סרטים קצרים
- Herakles (1962)
- The Unprecedented Defence of the Fortress Deutschkreuz (1966)
- Last Words (1967)
- Precautions Against Fanatics (1969)
- No One Will Play With Me (1976)
- Lessons of Darkness (1992)
- La bohème (2009)
[עריכה] דוקומנטריים
- Land of Silence and Darkness (1971)
- The Great Ecstasy of Woodcarver Steiner (סרט) (1974)
- La Soufrière (1977)
- Echoes From a Somber Empire (1990)
- Bells from the Deep (1993)
- death for five voices (1995)
- Little Dieter Needs to Fly (1997)
- My Best Fiend (1999)
- Wheel of Time (2003)
- The White Diamond (2004)
- Grizzly Man (2005)
- Encounters at the End of the World (2007)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי
- ורנר הרצוג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- דבר אינו חי בי מלבד חיי - יונתן אמיר על סרטו של ורנר הרצוג "המסתורין של קספר האוזר"
- האדלי פרימן, גרדיאן, הבמאי הגרמני ורנר הרצוג מסביר למה אין סקס בסרטיו, באתר הארץ, 7 ביולי 2011