חומת הקרמלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
החומה לאורך נהר מוסקבה.
מפת אילוסטרציה של הקרמלין
חומת הקרמלין מכיוון נהר מוסקבה בחורף.

חומת הקרמלין היא חומה הגנתית, מרובת מגדלים, שנבנתה על מנת להגן על הקרמלין במוסקבה, בירת רוסיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מוסקבה נוסדה בשנת 1147. זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1156, נבנתה החומה הראשונה של העיר - ככל הנראה חומה עשויה עץ ולה מספר מגדלי שמירה. חומה זו נהרסה בשנת 1238 בעת הפלישה המונגולית לרוסיה. לאחר בניית הקרמלין מחדש על ידי איוון הראשון, הקים אייון מצודה חדשה בין השנים 1339 - 1340. חומה זו הייתה בנויה ככל הנראה מקירות עץ אלון עבות. חומה זו נשרפה בשריפה הגדולה של שנת 1365. הנסיך דמיטרי דונסקוי החל בשנת 1367 בבניית החומה - והפעם חומת אבן גיר. חומה זו עצרה את הפלישה של הטטרים בשנת 1382 ומנעה את כיבוש העיר.

בסוף המאה ה-15 החליט הנסיך איוואן הגדול להקים חומה חדשה לעיר. זו נבנתה בין השנים 1485 - 1495 על ידי האדריכלים האיטלקים: אנטוניו גילארדי (המכונה אנטוניו פרייאזין), מארקו רופו (המכונה מארקו פרייאזין), פייטרו אנטוניו סולארי (המכונה פיוטר פרייאזן) ואלואיסיו דה מילאנו (המכונה אלקסי פרייאזין)‏‏[1]. החומה החדשה נבנתה על בסיס החומה הישנה (ובמספר אתרים עדיין ניתן לראות את החומה התחתונה).

במהלך השנים גדלה העיר אל מחוץ לחומות, ובסוף המאה ה-17 נבנתה חומה חדשה סביב העיר. במהלך שלטונו של הצאר אלכסיי רומאנוב נבנו בחומת הקרמלין מגדלים דקורטיביים - מגדלים אלה נבנו לבנים ולא אבן. החומה שופצה במהלך שלטונם של הצארינה יליזבטה והצאר אלכסנדר הראשון וכן שופצו בתקופת השלטון הסובייטי.

תיאור החומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה של החומה 2,235 מטרים, והיא מקיפה שטח משולש. גובה החומה נע בין 5 מטרים ל-19 מטרים בהתאם לפני השטח. עובי החומה נע בין 3.5 ל-6.5 מטרים. זיזים הגנתיים נבנו בראש החומה לאורך המעבר וגובהם נע בין 2 - 2.5 מטרים, ועוביים נע בין 65 - 75 ס"מ. בראש החומות ישנו מעבר הגנתי שעוביו נע בין 2 ל- 4.5 מטרים (בהתאם לעובי החומה).

20 מגדלי שמירה שרדו עד ימינו. העתיק שבמגדלים - מגדל טיינטיסקאיה נבנה בשנת 1485, והחדש שבהם - מגדל צאסקאיה נבנה בשנת 1680. בחומה ארבעה מגדלי שערים: ספאסקאיה, סורויצקאיה, טרויצקאיה וניקולסקאיה. כל המגדלים עוטרו בכוכבים אדומים בתקופת השלטון הסובייטי. שער ספאסקאיה משמש כיום לבעלי תפקידים רשמיים ולטקסים דתיים וסגור לציבור. שער מגדל ניקולסקאיה משמש את עובדי הקרמלין, שער טרויטצקאיה משמש את התיירים המבקרים באתר (למעט המבקרים בנשקיית הקרמלין הנכנסים לאתר דרך מגדל סורויצקאיה).

חלקה הדרומי של החומה פונה לנהר מוסקבה, חלקה המזרחי לכיכר האדומה, חלקה המערבי פונה לנתיב בו עבר נהר נגלינאיה (כיום נמצא במקום גן אלכסנדר ובו קבר החייל האלמוני).

מעברים תת-קרקעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת החומה מצויים מעברים וחללים תת-קרקעיים רבים, המחייבים תחזוקה שוטפת עקב שקיעת הקרקע. מקובל שהמעברים נוצרו סמוך לבניית החומה, ושמשו כדרכי מילוט וכמחסנים. רוב המעברים סגורים כיום לקהל, דבר הגורר היווצרות אגדות אורבניות בדבר שימושן כיום, ויש הסוברים ששוכנת בהם ובמעברים הפזורים תחת כל הקרמלין עיר תת-קרקעית נרחבת מהתקופה הסובייטית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏המונח "פרייאזין" היה כינוי לאדם ממוצא איטלקי.‏


הכיכר האדומה
כנסיית וסילי הקדוש · בית הקברות של חומת הקרמלין · המוזיאון ההיסטורי הממשלתי · שער התחייה · קתדרלת קאזאן
גום · המאוזוליאום של לנין · אנדרטת מינין ופוז'ארסקי · לובנויה מייסטו · חומת הקרמלין
הכיכר