חומת סרוויוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חומת סרביוס)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חומת סרוויוס בסמוך לתחנת הרכבת טרמיני.
קשת גליאנוס, שבעבר הייתה פורטה אסקווילינה, אחד משערי העיר, ונקודת המוצא של הויה לאביקנה והויה טיבורטינה.
מפת רומא העתיקה עליה מסומנים החומה (באדום) ומיקום שעריה

חומת סרוויוסלטינית: Murus Servii Tullii) הייתה חומה הגנתית שנבנתה סביב העיר רומא בראשית המאה הרביעית לפנה"ס. עובייה של החומה היה כ-3.6 מטרים ואורכה כ-11 ק"מ. בחומה היו כ-12 שערים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומה נקראת על שמו של השישי מבין מלכי רומא סרוויוס טוליוס, אולם ייתכן שחלקים ממנה הוקמו במאה השישית לפנה"ס, קודם למלכותו, וחלקים ממנה הוקמו בתקופת הרפובליקה הרומית, לאחר קרב אליה.

החומה נבנתה מאבני טוף שנכרו בסמוך לרומא, וכן בחלקים מהחומה נבנה חפיר לפני החומה. על החומה הוצבו בליסטראות. אבני החומה היו לרוב במידות של 20 - 30 ס"מ בגובהן, 55 - 65 ס"מ ברוחבן, ו-75 - 90 ס"מ באורכן. החומה החלה בנהר הטיבר, דרומית לגבעת הקפיטוליום, עברה מערבית לגבעת הקפיטוליום ולגבעת הקווירינליס, ומשם דרך העמק שמזרחית לגבעת אסקווילינו נעה דרומה לעבר גבעת האוונטין ודרומית לפורום בואריום התחברה אל נהר הטיבר.

החומה הצליחה להדוף את התקפתו של חניבעל במהלך המלחמה הפונית השנייה.

החומה ניצבה ותוחזקה עד סוף תקופת הרפובליקה, אולם העיר גדלה אל מחוץ לחומות, ובעת שהקיסר אוגוסטוס אירגן את רומא מבחינה מנהלתית, היו הרבעים II, III, VI, VIII, X, ו- XI מחוץ לחומות. בראשיתה הייתה האימפריה הרומית חזקה דיה שלא נצרכה הגנה של רבעים אלה, אולם במהלך המאה השלישית לאחר התקפות השבטים הברברים, נאלץ הקיסר מרקוס אורליוס לבנות את חומת אורליוס על מנת להגן על רבעים אלה, והחומה שהתייתרה, נזנחה.

חלקים מהחומה נותרו לעמוד עד ימינו.

שערי החומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שערי חומת סרביוס, עם כיוון השעון:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]