סטראבון
ערך זה עוסק בפילוסוף היווני סטראבו או סטראבון. אם התכוונתם לקונסול הרומי סטראבו, ראו גנאיוס פומפיוס סטראבו.
| סטראבון Στράβων 63(64) לפנה"ס – 24 |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
 סטראבון - תחריט מהמאה ה-16 |
||||||
| תרומות עיקריות | ||||||
| ספרו ההיסטורי הגדול, בן ארבעים ושבעה ספרים. ספרו גאוגרפיקה (מילולית: גאוגרפיה), בן שבעה עשר ספרים, שרד כמעט בשלימותו. זו יצירה מדעית בעלת ערך רב. | ||||||
|
||||||
סְטְרָאבּוֹן (ביוונית: Στράβων), הידוע יותר בשמו הלטיני סְטְרָאבּוֹ (Strabo), היה מלומד יווני יליד פונטוס, נולד בסביבות 64 לפנה"ס ומת אחרי 21 לספירה. כתב היסטוריה וגאוגרפיה. החיבור הגאוגרפי שלו שׂרד עד ימינו, והוא אחת מהיצירות הגאוגרפיות הגדולות והחשובות של העת העתיקה בכלל.
תוכן עניינים |
חייו [עריכה]
סטראבון היה גאוגרף יווני. הוא נולד ב-64 לפנה"ס לערך למשפחה מבוססת מאמסיה שבפונטוס.[1] משפחתו של סטראבון מצד אמו השתייכה לעילית המקומית, ותפסה מקום בולט בפוליטיקה של פונטוס לפחות מימי מיתרידטס החמישי ובתקופה הסוערת של מיתירדטס אופטור השישי.[2] ילדותו ונעוריו עברו עליו במקביל למלחמת האזרחים שהביאה לסופה של הרפובליקה הרומית, וחייו הפעילים עברו תחת שלטון אוגוסטוס ובשנים הראשונות של טיבריוס.
סטראבון למד תחת כמה מורים בולטים בהתמחויות שונות. כאשר היה צעיר למד דקדוק ורטוריקה, והוא מציין בספרו כי למד בקאריה מפי אריסטודמוס, רטוריקן יווני והמייסד של שני בתי-ספר לרטוריקה ודקדוק. לאחר לימודיו חזר סטראבון לרומא שם למד מפי טירניון דקדוק וגאוגרפיה. מורו השלישי והאחרון היה אליוס גאלוס, פילוסוף רומאי. אחר כך למד פילוסופיה גם אצל קסינרכוס מסלווקיה, הפילוסוף הנודד.[3] סטראבון כתב בספרו כי למד גם את הפילוסופיה של אריסטו מפי פויתאס של צידון שאחר כך הפך לפילוסוף סטואי.[4] הוא למד גאומטריה ואסטרונומיה מתוך המחשבה ששני התחומים חיוניים לעיסוק הגאוגרפי.[5] פרט לכך היה מעריץ נלהב של שירת הומרוס.
סטראבון בילה חלק ניכר מחייו במסעות. הוא עבר בחלקים נרחבים של אסיה הקטנה, ביקר בקורינתוס (ומן הסתם באתרים אחרים ביוון) בשנת 29 לפני הספירה, וחמש שנים לאחר מכן יצא למסע במעלה הנילוס.
תאריך מותו של סטראבון אינו ידוע. בגאוגרפיה שלו הוא מזכיר את מותו של יובה השני מלך מאורטניה,[6] שאירע בשנת 23 לספירה, ולפיכך ברור שהמשיך לחיות לפחות זמן קצר לאחר מכן. מקום מותו אף הוא אינו ידוע, אך כפי הנראה הלך לעולמו בעיר מולדתו אמסיה או ברומא.[7]
מחקריו [עריכה]
מפעל חייו כלל כתיבה היסטורית וגאוגרפית. כתביו ההיסטוריים אבדו, בעוד שיצירתו הגאוגרפית שׂרדה כמעט בשלמותה. סטראבון עצמו הגדיר את יצירתו כמלאכת-ענק (קוֹלוֹסוּרגיה, κολοσσουργία),[8] בהתייחסו גם להיקפה הכמותי וגם למגוון התוכני. בעבר נטו חוקרים והיסטוריונים לראות ביצירה חיבור אנציקלופדי, ולא ייחסו חשיבות להקשר הכללי שלו. בדור האחרון חל שינוי בגישה של החוקרים וכעת בעת קריאת ספריו של סטראבון ישנה התעניינות בקשר שבין גאוגרפיה, פוליטיקה, תעמולה ועוד.
היסטוריה [עריכה]
בחיבורו ההיסטורי עסק סטראבון בהיסטוריה של רומא משנת 144 לפני הספירה ועד ראשית הפרינקיפאט. כנראה שבזמן הכתיבה שהה בעיקר ברומא, לפחות עד שנת 31 לפני הספירה. החיבור ההיסטורי התפרסם ב-20 לפני הספירה לערך. מתוך חיבור זה שׂרדו רק ציטוטים ספורים.
על אף מוצאו היווני, גישתו ההיסטורית של סטראבון לרומא אוהדת ביותר. בכתביו הביע הערכה לשיטת השלטון האימפריאלית וליעילות של שלטון יחיד. כאשר הוא מתאר את השיעבוד של מולדתו פונטוס הוא אינו מראה רגשות. לטעמו, איבוד העצמאות הוא מחיר שכדאי לשלם עבור סדר וממשלה טובה.[9] בסקירת המצב בפונטוס מציג סטראבון את המורכבות של המצב הפוליטי באזור תחת שלטון רומא. המושלים הרומים לאחר פומפיוס יצרו חטיבות חדשות, במקרים מסוימים תוך מינוי שליטים ומלכים, נתנו אוטונומיה או חירות מלאה לאחדים ושמרו מקומות אחרים תחת שלטון רומי ישיר. שינויי השלטון בערים שונות משקפים גם את גורלה הכללי של פונטוס.
גאוגרפיה [עריכה]
החיבור הגאוגרפי של סטראבון שׂרד כמעט בשלמותו, ולכן הוא מוכר היום בעיקר כגאוגרף. עם זאת, גם הגאוגרפיה שלו משמרת פרטים רבים המשמשים את המחקר ההיסטורי. הגאוגרפיה מחולקת לשבעה עשר ספרים לפי חלוקה אזורית. סטראבון התבסס בכתיבתו על התרשמות אישית במהלך מסעותיו וטיוליו הנרחבים, ובמקרים אחרים התבסס על מקורות כתובים. במקומות שונים מצטט סטראבון מגוון רחב של משוררים ומחזאים, ובייחוד את אוריפידס.[10]
מתוך שבעה-עשׂר הספרים של הגאוגרפיה שׂרדו ששה-עשׂר בשלמותם, והספר השביעי באופן חלקי. שני הספרים הראשונים היוו מבוא מתודולוגי, ועסקו בגישות שונות לגאוגרפיה, ובייחוד בביקורת חריפה על הגאוגרף בן המאה השלישית לפני הספירה ארטוסתנס.[11] הספר השלישי מתאר את חצי-האי האיברי והאיים הבלאריים. הספר הרביעי מתאר את גאליה. ספרים 5-6 עוסקים באיטליה ובסיציליה. ספר 7 עוסק בעמים הברבריים של אירופה (גרמנים, סקיתים ואחרים). ספרים 8-10 מתארים את יוון האירופית. ספר 11 מוקדש לאסיה "הגדולה" (מהרי הטאורוס מזרחה) וספרים 12-14 לאסיה הקטנה. ספר 15 מוקדש להודו, וספרים 16-17 ללבנט, מצרים וצפון-אפריקה.
בגאוגרפיה שלו התייחס סטראבון לגבולות בין מדינות או מחוזות, למרחקים בין עיר לעיר, ופירט גם את הפעילות החקלאית והתעשייתית העיקרית בכל מקום, את החוקים הפוליטיים, מאפיינים תרבותיים כאלה ואחרים ומנהגים דתיים. בנוסף כלל פרקים שעסקו בהיסטוריה של מדינות וערים, הנסיבות בהן הוקמו, מיתוסים ואגדות שנקשרו בהן, מלחמות שניהלו ואישים מפורסמים שחיו בהן. כמו כן כוללים הספרים מידע בוטני וזואולוגי רב.
על אף שהרבה מהמידע המובא בגאוגרפיה מתייחס לתקופות מוקדמות יותר, ניכרות גם התייחסויות רבות למצב בהווה, תחת שלטונם של אוגוסטוס וטיבריוס. דגש מיוחד מושׂם על תקופת טיבריוס, ומכאן ניתן להסיק שהגאוגרפיה נכתבה בתקופה זו, או לפחות עברה עריכה מקיפה.[12]
מהדורות ותרגומים של ספרו [עריכה]
- Strabo, Geography. Edited and translated by Horace L. Jones. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press and London, William Heinemann, 1917-32. Digitized copy in: LacusCurtiius.
- The Geography of Strabo. Literally translated, with notes, in three volumes by H. C. Hamilton and W. Falconer. London. George Bell & Sons. 1903. Digitized copy in: Perseus.
לקריאה נוספת [עריכה]
- Dueck, Daniela. Strabo of Amasia: a Greek Man of Letters in Augustan Rome London, Routledge, 2000.
- "Strabo" in: Hornblower, Simon, and Antony Spawforth. The Oxford classical dictionary. Oxford and New York, Oxford University Press, 1996 (3rd edition).
- Pothecary, Sarah. "Strabo, the Tiberian Author: Past, Present and Silence in Strabo's 'Geography'." Mnemosyne 55 (2002), pp. 387-438.
- Pothecary, Sarah. "The Chambers of the Dead and the Gates of Darkness: A Glimmer of Political Criticism in Strabo’s Geography." .Mnemosyne 62 (2009), pp. 206-220.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- ספרים 1-7, 15-17 אונליין, בתרגום לאנגלית (Jones, Loeb) משנת 1924
- ספרים 6-14 אונליין, בתרגום לאנגלית משנת 1924
- ביוגרפיה של סטראבון
- באנציקלופדיה בריטניקה
- אתר של Sarah Pothecary המוקדש לסטראבון ולמחקרים עליו
הערות [עריכה]
- ^ מהתיאור בספרו (Strabo, 12.3.39) ומן הממצאים הארכאולוגיים עולה שאמסיה הייתה עיר גדולה וחשובה בתקופה ההלניסטית; Dueck (2000), p. 4.
- ^ מעמדה הרם של המשפחה, ואולי גם קשר ממשי לשושלת מלכי פונטוס, משתקפים בסקירתו הנרחבת של סטראבון על הפעולות הצבאיות והפוליטיות של מיתירדטס אופטור. Strabo, 12.3.28, 12.3.2, 12.3.40.
- ^ Strabo, 14.5.4.
- ^ Strabo, 16.2.24.
- ^ Strabo, 1.1.20.
- ^ Strabo, 17.3.3.
- ^ Dueck (2000), p. 2.
- ^ Strabo, 1.1.23.
- ^ Strabo, 6.4.2 .
- ^ Pothecary (2009),p. 207 .
- ^ למשל, על כך שארטוסתנס לא התייחס למידע הגאוגרפי שנמצא ביצירותיו של הומרוס וביטל אותו כלא רלוונטי. סטראבון מצדו ראה בהומורוס סמכות עליה לא ניתן לערער וכי חוכמתו וראיית עולמו של הומורוס עולים על אלו של כותבים אחרים; Strabo, 1.1.3.
- ^ Pothecary (2002), p. 388. התאריך שהוצע במחקר למהדורה המוקדמת (אם הייתה כזו) הוא סביב 7 לספירה (Pothecary, pp. 390-391)
