חוק גרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק גרים (ידוע גם כמעתק ההגאים הגרמאני הראשון) הוא מעתק ההגאים השיטתי הראשון שנתגלה. ניסוחו היווה נקודת מפנה בהתפתחות הבלשנות ואִפשר את יצירתן של שיטות מתודולוגיות קפדניות במחקר ההיסטורי של הבלשנות. החוק התגלה על ידי פרידריך פון שלגל ב-1806 וראסמוס כריסטיאן ראסק ב-1818. ב-1822 הרחיב יעקוב גרים את החוקים האלה ויישם אותם על השפה הגרמנית בספרו Deutsche Grammatik ("דקדוק גרמני"). חוק גרים, או חוק ראסק-גרים, כפי שהוא מכונה לעתים, קובע סדרה של התאמות בין עיצורים סותמים וחוככים בשפות גרמאניות מוקדמות לבין העיצורים הסותמים בשפות הודו-אירופיות אחרות. גרים השתמש בדוגמאותיו בעיקר בלטינית וביוונית.

חוק גרים, באופן בו הוא מנוסח כיום מתאר את התפתחות העיצורים מהשפה הפרוטו-הודו-אירופית (השפה ההיפותטית אשר ממנה התפתחו כל השפות ההודו-אירופיות) לפרוטו-גרמאנית (השפה ההיפותטית אשר ממנה התפתחו כל השפות הגרמאניות). הוא מורכב משלושה חלקים שמהווים שלושה שלבים עוקבים ב"מעתק שרשרת":

  1. עיצורים סותמים בלתי-קוליים (אטומים) בפרוטו-הודו-אירופית משתנים לעיצורים חוככים בלתי-קוליים.
  2. עיצורים סותמים קוליים בפרוטו-הודו-אירופית משתנים לעיצורים סותמים בלתי-קוליים.
  3. עיצורים סותמים קוליים מנושפים בפרוטו-הודו-אירופית הופכים לעיצורים חוככים קוליים; בסופו של דבר, ברוב השפות הגרמאניות העיצורים החוככים הקוליים הללו הופכים לעיצורים סותמים קוליים.

פירוט החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויים המתרחשים בעקבות חוק גרים מסתירים לפעמים את השפעת החוק עצמו. להלן מספר דוגמאות שממחישות את החוק:[1]

שלב שינוי דוגמאות גרמאניות (לאחר השפעת המעתק) דוגמאות לא-גרמאניות (ללא השפעת המעתק)
1 ‎*p→f אנגלית: foot; הולנדית: voet; גרמנית: Fuß; גותית: fōtus; איסלנדית: fótur; דנית: fod; נורבגית, שבדית: fot יוונית עתיקה: πούς‏ (pūs); לטינית: pēs; סנסקריט: पाद‏ (pāda); ליטאית: pėda
‎*t→þ אנגלית: third; גרמנית עילית עתיקה: thritto; גותית: þridja; איסלנדית: þriðji יוונית עתיקה: τρίτος‏ (tritos); לטינית: tertius; גאלית treas; ליטאית: trys
‎*k→h אנגלית: hound; הולנדית: hond; גרמנית: Hund; גותית: hunds; איסלנדית, פארואזית: hundur; דנית, נורבגית, שבדית: hund יוונית עתיקה: κύων‏ (kýōn); לטינית: canis; גאלית:
‎*kʷ→hw אנגלית: what; גותית: ƕa';' הולנדית: wat; איסלנדית hvað; דנית hvad לטינית: quod; גאלית ciod
2 ‎*b→p אנגלית: peg לטינית: baculum
‎*d→t אנגלית: ten; הולנדית: tien; גותית: taíhun; איסלנדית: tíu; דנית, נורבגית: ti; שבדית: tio לטינית: decem; גאלית deich; ליטאית: dešim
‎*g→k אנגלית: cold; הולנדית: koud; גרמנית: kalt; איסלנדית: kaldur; דנית: kold; שבדית: kall לטינית: gelū
‎*gʷ→kw אנגלית: quick; גותית: qius; איסלנדית: kvikur לטינית: vivus 'חי'; יוונית: βίος‏ (bios) 'חיים'; גאלית beò 'חי'; ליטאית: gyvas, guvus
3 ‎*bʰ→b אנגלית: brother; הולנדית: broeder; גרמנית: Bruder; גותית: broþar; איסלנדית: bróðir; דנית, שבדית: broder יוונית עתיקה: φρατήρ‏ (phrātēr); סנסקריט: भ्राता‏ (bhrātā); ליטאית: brolis
‎*dʰ→d אנגלית: door; פריזית: doar; הולנדית: deur; גותית: daúr; איסלנדית: dyr; דנית, נורבגית: dør; שבדית: dörr יוונית עתיקה: θύρα‏ (thýra)
‎*gʰ→g אנגלית: goose; פריזית: goes; הולנדית: gans; גרמנית: Gans; איסלנדית: gæs; פארואזית: gás; דנית, נורבגית, שבדית: gås יוונית עתיקה: χήν‏ (khēn)
‎*gʷʰ→gw

השינויים הללו סדירים להפליא. כל שלב כולל שינוי בודד ויחיד, אשר חל באופן שווה על העיצורים השפתיים p, b, bʰ, f ומקביליהם השיניים t, d, dʰ, þ, הווילוניים k, g, gʰ, h והווילוניים המעוגלים kʷ, gʷ, gʷʰ, hw.

השלב הראשון השאיר את מאגר הפונמות של השפה ללא עיצורים סותמים לא-קוליים, השלב השני מילא את הפער הזה אך יצר אחד חדש, וכך הלאה עד לסוף השרשרת.

יוצאי דופן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסותמים הלא-קוליים לא הפכו לחוככים אם הם באו לאחר s*. להלן מספר דוגמאות לכך:

שינוי דוגמאות גרמאניות דוגמאות לא-גרמאניות
‎*sp אנגלית: spew; גותית: speiwan; הולנדית: spuien לטינית: spuere
‎*st אנגלית: stand; הולנדית: staan; גרמנית: stehen; איסלנדית: standa; נורבגית: stå לטינית: stāre
‎*sk
‎*skʷ

באופן דומה, t* לא הפך לחוכך אם לפניו היו p, *k*, או kʷ*. הסותם שקדם לו אכן הפך לחוכך, לפי הכללים. לפעמים נושא זה מנותח בנפרד במסגרת מה שלעתים מכונה חוק הנישוף הגרמאני.

שינוי דוגמאות גרמאניות דוגמאות לא-גרמאניות
‎*pt→ft גותית: hliftus "גנב" יוונית עתיקה: κλέπτης‏ (kleptēs)
‎*kt→ht אנגלית: eight; הולנדית: acht; פריזית: acht; גרמנית: acht; גותית: ahtáu יוונית עתיקה: οκτώ‏ (oktō); לטינית: octō
‎*kʷt→h(w)t

חוק גרים יוצא-דופן בכך שהוא מתקיים כמעט בכל המקרים. עם זאת, קבוצת יוצאי-דופן שלא עמדה בתנאיו של חוק גרים התריסה בפני הבלשנים במשך עשרות שנים. היא הוסברה באופן משביע-רצון על ידי הבלשן הדני קארל ורנר (ראו: חוק ורנר).

גרים גילה מאוחר יותר מעתק הגאים נוסף ("מעתק ההגאים הגרמאני השני", או מעתק ההגאים של הגרמאנית העילית), העוסק במערכת העיצורים של הגרמאנית העילית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הכוכביות פירושן צורה משוחזרת / צורה לא תקנית. מאחר שאין עדויות כתובות של השפה הפרוטו-גרמאנית, לא יודעים איך היא נהגתה ובלשנים שיחזרו אותה על ידי השוואה בין השפות הגרמאניות לשאר השפות ההודו-אירופיות. מכיוון שזו רק צורה משוחזרת ואין ודאות שהיא אכן הצורה המקורית, היא מסומנת בכוכבית.