השפעה אקולוגית של חתול הבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חתול הבית כטורף)
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך מוטה וכתוב בצורה לא אנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עריכה
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך מוטה וכתוב בצורה לא אנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
חתול שתפס עכבר
חתולה צדה נחש
חתול צד ציפור
חתול אוכל צפרדע

לחתול הבית השפעה אקולוגית על חיות הבר. מאז ביות חתול הבר לפני כ-9.5 אלף שנה,[1][2] השתמרו תכונותיו כטורף ללא שינויים רבים בהשוואה למין מוצאו. חוקרים ואקולוגים טוענים כי לחתולי הבית ולחתולי הרחוב השפעה רבה על אוכלוסיית חיות הבר והם אחראים לסיכונם של מינים רבים מקבוצות טקסונומיות שונות[3].

שונות חתול הבית כטורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתולי הבית נחלקים לשלוש קבוצות על פי מידת התלות שלהם בבני האדם: חתולי מחמד, חתולים משוטטים וחתולים שהתפראו. בעוד שהשניים הראשונים נסמכים על בני אדם, חתולים שהתפראו מתרבים בטבע ושורדים בעזרת ציד יונקים קטנים וציפורים. חושיהם של כל חתולי הבית חדים והם מצוידים בטפרים ובשיניים המותאמות לתפיסתו של הטרף. ההבדלים הגופניים וההתנהגותיים בין חתול הבית לבין מין מוצאו מעטים, ובפרט בהתנהגות הציד. אפשר להסביר את זה בכך שגם חתולי מחמד שימשו בתור ציידי מכרסמים במגורי אדם, ובצורך הגבוה של החתוליים בחלבון בתור אוכלי בשר. חתול הבית שונה מטורפים טבעיים בארבע דרכים:

  1. חתולי בית מוגנים על ידי בני האדם מפני אלמנטים שבדרך כלל מווסתים את גודל אוכלוסיות טורפי הבר, כגון מחלות וטריפה. חתולי רחוב חשופים למפגעים שונים ומידת הגנתם תלויה בעיקר ביחס לו הם זוכים מבני האדם בסביבתם.
  2. צפיפות אוכלוסיית הנטרפים לא משפיעה על הצפיפות של חתולי הבית, כי לרוב יש להם מקור מזון קבוע[4] בניגוד לחתולי הרחוב שאצלם צפיפות האוכלוסייה מושפעת גם מזמינות אשפה ונקודות האכלה.
  3. בשונה מטורפים טבעיים, שצפיפותם מוגבלת על ידי התנהגות טריטוריאלית, אצל נקבות חתולים תיתכן חפיפה אף של 80% מהטריטוריה עם נקבות אחרות ולכן תיתכן צפיפות אוכלוסייה גדולה. מחקר שנעשה בירושלים הראה צפיפות של 2,300 חתולי רחוב בוגרים לקמ"ר (כ-23 חתולים לדונם בממוצע), אך הבדיקה נעשתה בשכונות המגורים הצפופות שבסמוך לשוק מחנה יהודה, בהן זמינות המזון מאשפה היא מהגבוהות ביותר בעיר, צפיפות התושבים גבוהה, ישנם רחובות רבים שהם להולכי רגל בלבד ללא סכנת כבישים ומפוזרות בה נקודות האכלה רבות[5].
  4. חתולי בית פועלים בכל שעות היממה, בניגוד לחתול הבר ולטורפים נוספים שפועלים בעיקר בלילה. זה מאפשר לחתולי הבית לפרוש את חיפוש המזון על פני זמן רב יותר ובכך גדל מגוון מיני הטרף הזמינים להם בהשוואה לטורפים אחרים[6].

תזונת חתול הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים רבים טוענים כי חתול הבית יוצר לחץ סביבתי חמור על חיות בר בסביבת המרחב העירוני ובתוכו. מחקרים אלו נעשו לרוב במקומות בהם חתול הבית הוא מין פולש (אוסטרליה, ניו זילנד, בריטניה, אמריקה הדרומית והצפונית). במזרח התיכון, בו התפתח חתול הבית כמעט ולא נעשו מחקרים בנושא. במחקר יחיד שבדק את תכולת קיבתם של כ-190 חתולים משטחים חקלאיים וטבעיים בישראל שליש מהקיבות נמצאו ריקות ובקיבתם של כל החתולים העירוניים נמצאו שיירי מזון של האדם בלבד. מבין החתולים שבקיבתם נמצא טרף יונקים היוו 75% מנפח הקיבה, דו-חיים 10% (אך כולם מקיבה של חתול אחד), עופות 9% וזוחלים 6%. בסך הכל נמצאו שבעה מינים שונים של יונקים, חמישה מיני זוחלים, מין אחד של דו-חיים וזוהו שני מינים של עופות. ניכר במחקר שחתול הבית אינו בורר את טרפו וצד את בעלי החיים הזמינים לו ביותר. בהתאם, עכבר הבית וחולדות היוו כמעט מחצית מבעלי החיים שזוהו בקיבתם של חתולי הרחוב, בעוד רק כ-2% מבעלי החיים זוהו ככאלו הנמצאים בסכנת הכחדה[7].

במסגרת אותו המחקר נערך סקר, בו השתתפו בעליהם של חתולי-מחמד ואנשי רשויות שונות. נמצא שחתולים צדים מינים שונים ומגוונים מכל מחלקות החולייתנים. במחלקת העופות תועדו 26 מינים שונים משמונה סדרות. במחלקות הזוחלים תועדו 17 מינים. במחלקת היונקים תועדו 10 מינים משלוש סדרות. המינים הנפוצים ביותר מבין פרטי הציד בכל אחת מהמחלקות הם מינים מלווי אדם (קומנסליים), כמו עכבר הבית, דרור הבית ושממית הבתים. בנוסף, נמצאו מעט מינים פחות נפוצים, כמו לטאה ירוקה ונמנמן העצים בסכנת הכחדה אזורית, הנחש מחרוזן דוגוני בסיכון אזורי וגרביל החוף בסיכון עולמי[8]. גם במקרה זה ניכר שרק כ-2% מהטרף כלל בעלי חיים בסכנת הכחדה. יש לציין שסקר עקבי של ציד במחקר זה נעשה רק לגבי חתול יחיד שהיה גם החריג ביותר גם במרחק הרב שהתרחק מביתו וגם בכמות הטרף הגדולה ביותר שתועדה וכללה כ-48 בעלי חיים בשנה, מתוכם רק שני בעלי חיים היו ממינים בסכנת הכחדה. כמות טרף זו נמוכה משמעותית מההערכות המיוחסות לחתולי הבית לפי מחקרים אחרים[9].

חתול הבית והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתולי בית מסייעים לאדם בטריפה של עכברים וחולדות המשמשים פונדקאים למגוון מחלות וטפילים מדבקים לבני האדם. כמו כן החתולים מסייעים גם בצייד נחשים ארסיים, וכן בצייד חרקים מטרידים כתיקנאים. אמנם חתולי בית עשויים להדביק בני אדם במספר מחלות: טפיל הטוקסופלזמוזיס במגע עם צואת חתול, מחלת שריטת החתול (חיידק ברטונלה הנסלה), טפילי מעיים וזיהומים פטרייתיים, ואף כלבת בשריטה או נשיכה של חתול נגוע[10], אך לרוב אחוז ההדבקות נמוך מאוד[11].

חתול הבית וחיות הבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזורים בהם חתול הבית מהווה מין פולש ניכר כי צפיפות אוכלוסין של חתולים עלולה לצמצם את אוכלוסיות מיני בר ומינים נדירים, אך לא ידועה השפעתם באזור המזרח התיכון ולא מוכרים מינים שעמדו בסכנת הכחדה או שנכחדו עקב פעילות חתולי הבית. מלבד הסכנה להיטרף על ידי חתול, עלולות חיות בר להיפגע מחתולים בדרכים נוספות, בהם גם ציד לצורך משחק ולא לצורך אכילה. הכלאות של חתול הבר עם חתול הבית נחשבות לאיום העיקרי על אוכלוסיות חתולי הבר[12] וכך גם חתולי בית עלולים להתחרות עם חיות הבר על אותו הטרף, בעיקר מכרסמים[13]. עם זאת, קשה לקבוע את תפוצת חתולי הבר בישראל ואת מידת הסיכון להם[14].

ישנם שומרי טבע במדינות מערביות המבקשים לצמצם את ההשפעה השלילית המיוחסת לחתולי הבית על עולם החי על ידי המתה או עלי ידי עיקור וסירוס, אולם קיים ויכוח לגבי דרך הטיפול בבעיה[15][16]. עקב כך שבמקומות רבים בעולם, ובכללם בישראל, נאסרה המתה של חתולי רחוב, מרבית העוסקים בתחום טוענים שעל הרשויות לממן עיקור וסירוס חתולים[17]. עם זאת, כדי שעיקור או סירוס ימנעו את התרבות האוכלוסייה נדרש לעקר כמות ניכרת מהאוכלוסייה (כ-70%) באופן עקבי, בעוד כשליש מחתולי הרחוב לא ניתן לעקר (משום שהם אינם נכנסים למלכודות).[18]. בנוסף, עם התדלדלות אוכלוסיית החתולים בתא שטח מסוים, חתולים ממרחבים סמוכים מהגרים לתוכו וקצב הרבייה בו עולה עם ההאטה בפעולות העיקור והסירוס[19].

מול התפיסה שיש לדלל את אוכלוסיית החתולים על ידי המתה או על ידי עיקור וסירוס ישנה דעת מיעוט המתנגדת גם להמתה וגם לסירוס או עיקור של חתולים. דעה זו זוכה לפרסום מועט מאוד, אך ניכר שבישראל רבים בוחרים בה, אם מסיבות מוסריות [20][16] או מסיבות דתיות [21][22]. פתרונות אחרים שהוצעו לטיפול באוכלוסיות גדולות של חתולים כללו העברתם למדינות אחרות[23], או שליטה בכמות המזון הזמינה. בשיטה האחרונה נטען שכדי לאזן את אוכלוסיית החתולים נדרש לטפל בעיקר בכמות המזון הזמינה להם על ידי טיפול ראוי בפחים ואשפה, הסברה וניטור של פינות ההאכלה הנעשית על ידי התושבים. לטענתם, בשיטה זו יורד כושר הנשיאה של תא השטח וכמות החתולים בו מצטמצמת באופן טבעי וללא התערבות פוגענית.

באוקיאניה לא היו חתולים ילידיים. באוסטרליה וניו זילנד גם היו מעט מינים ילידיים דומים (טורפי יונקים בגודל בינוני). מינים ילידיים כמו הקאקאפו והבטונג הם טרף עבור חתולי הרחוב, הם נוטים להיות יותר פגיעים אקולוגית ו"תמימים" מבחינה התנהגותית[24]. לחתולי רחוב הייתה השפעה רחבה על מינים ילידיים אלו והם שיחקו תפקיד עיקרי בסיכון ובהכחדה של חיות רבות[25].

בבריטניה, מספר החתולים גדל להרבה מעבר ליכולת כושר הנשיאה הטבעית, מכיוון שגודל האוכלוסייה של החתולים הוא עצמאי מצפיפות הטרף: כלומר, חתולים הם ציידי "פנאי", עם מקורות מזון נוספים[26]. צפיפות אוכלוסיית החתולים יכולה להגיע ל-2,000 חתולים לקמ"ר[27] וחלה עלייה של כחצי מיליון חתולים מדי שנה[28].

בדרום קוריאה נערך מבצע לחיסול כל חתולי הרחוב. הדבר הוביל לתפוצה רחבה של עכברים וחולדות שפגעו ברכוש ומזון. בעקבות זאת ייבאו מחדש חתולי רחוב כדי למגר את בעיית המזיקים[29].

בישראל רבים מגדלים חתול בביתם ושכיחה האכלת חתולי רחוב. מספר החתולים המשוטטים בישראל מוערך במאות אלפים. יש חוקרים הקוראים לסילוק של חתולי בית משמורות טבע, להפחתת מספר החתולים באזורי מגורים ולחקיקה להגבלת האכלת חתולי רחוב. אך מולם עומדים אלו המטפחים את אוכלוסיית החתולים ועמותות שונות[30][31]. במחקר שנעשה בישראל ניכר כי רובם המכריע של חתולי הרחוב פועלים ברדיוס של עד 300 מ' מביתם ואינם מתרחקים מעל ל-200 מ' מגבול היישוב[32], כך שהשפעתם על הסביבה הטבעית ככל הנראה מוגבלת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא השפעה אקולוגית של חתול הבית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "החתול בוית כבר לפני 9,500 שנה בקפריסין | הידען". הידען. 2004-04-13. נבדק ב-2016-12-12.
  2. ^ ביות החתול - מתי ואיך הוא התרחש?, באתר הידען, ‏2009-12-18
  3. ^ ענבל בריקנר בראון, השפעת חתולי-בית על חיות-בר ושמירת טבע, אקולוגיה וסביבה, 2 במאי 2010
  4. ^ Crook KR and Soule ME. 1999. Mesopredator release and avifaunal extinctions in a fragmented system. Nature 400: 563-566.
  5. ^ Mirmovitch V. 1995. Spatial organization of urban feral cats (Felis catus) in Jerusalem. Wildlife Res 22: 299-310.
  6. ^ Fitzgerald MB and Turner DC. 2000. Hunting behaviour of the domestic cats and their impact on prey populations. In Turner DC and Bateson P (Eds). The Domestic Cat: The Biology of its Behaviour. Cambridge: Cambridge University Press.
  7. ^ Brickner-Braun I, Geffen E, and Yom-Tov Y. 2007. The domestic cat as a predator of Israeli wildlife. Isr J Ecol Evol 53: 129-142.
  8. ^ על פי הספר האדום של החולייתנים בישראל
  9. ^ Brickner-Braun I, Geffen E, and Yom-Tov Y. 2007. The domestic cat as a predator of Israeli wildlife. Isr J Ecol Evol 53: 129-142.
  10. ^ לדוגמה, בשנת 2003 נפטרה בבית החולים סורוקה בבאר שבע אישה מיישוב בדואי בנגב כתוצאה ממחלת הכלבת שהועברה אליה בנשיכת או שריטת חתול שנכנס לביתה לוביץ' ו. וארצי ח. 2003. משרד הבריאות יחקור מות תושבת הנגב מכלבת. ynet.
  11. ^ ד"ר סילביו פיטליק, מחלות המועברות על ידי חיות מחמד, אתר פארמאליין
  12. ^ Garman A. 2000. Big Cats Online. Wild Cat Species and Distribution.
  13. ^ George WG. 1974. Domestic cats as predators and factors in winter shortages of raptor prey. Wilson Bull 86: 384-396.
  14. ^ החברה להגנת הטבע - חֲתוּל בָּר, באתר www.teva.org.il
  15. ^ בריקנר בראון, ע' (2010). השפעת חתולי-בית על חיות-בר ועל שמירת טבע. אקולוגיה וסביבה 2: 57-64.
  16. ^ 1 2 תשע נשמות והמון בעיות | זווית
  17. ^ "מאכילי חתולי הרחוב לא מוכנים להפסיק. לאנשי הרשויות כבר נמאס מזמן". הארץ. 2010-12-10. נבדק ב-2020-10-25.
  18. ^ http://www.tau.ac.il/lifesci/zoology/members/yom-tov/inbal/cats_heb.pdf
  19. ^ Longcore T, Rich C, and Sullivan LM. 2009. Critical assessment of claims regarding management of feral Cats by trap-neuterreturn. Conserv Biol 23: 887-894.
  20. ^ ראו הערות על הפוסט, אנשי החתולים נגד אנשי הציפורים, באתר מדע גדול בקטנה, ‏2016
  21. ^ עיקור וסירוס של חתולי רחוב | שאל את הרב, באתר כיפה
  22. ^ השר אריאל העביר את תקציב הסירוס של חתולי רחוב למחקר: "נוגד אמונות דתיות", באתר Haaretz הארץ
  23. ^ שר החקלאות: לעשות טרנספר לחתולים, סירוס מנוגד להלכה, באתר ynet, 2 בנובמבר 2015
  24. ^ Chris R. Dickman (1996). "Overview of the Impacts of Feral Cats on Australian Native Fauna" (PDF). Australian Department of the Environment, Water, Heritage and the Arts. אורכב מ-המקור (PDF) ב-13 בספטמבר 2007. נבדק ב-28 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ James H, Acharya AB, Taylor JA, Freak MJ (2002). "A case of bitten Bettongs". J Forensic Odontostomatol. 20 (1): 10–2. PMID 12085522.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  26. ^ Glen AS, Dickman CR (2005). "Complex interactions among mammalian carnivores in Australia, and their implications for wildlife management". Biol Rev Camb Philos Soc. 80 (3): 387–401. doi:10.1017/S1464793105006718. PMID 16094805.
  27. ^ May, R. (1988). "Control of Feline Delinquency". Nature. 332 (6163): 392–393. Bibcode:1988Natur.332..392M. doi:10.1038/332392a0.
  28. ^ Liberg, O. (1982). "Food Habits and Prey Impact by Feral and House-based Domestic Cats in a Rural Area in Southern Sweden". Journal of Mammalogy. 65 (3): 424–432. doi:10.2307/1381089. JSTOR 1381089.
  29. ^ "חתולים חסרי בית": האם סירוס הוא הפתרון למכת המדינה?, באתר www.maariv.co.il
  30. ^ ארליכמן א. 2011. מחאה: חוקרים ואנשי טבע נגד אתי אלטמן. ynet.
  31. ^ סגל ר. 2010. מאכילי חתולי הרחוב לא מוכנים להפסיק. לאנשי הרשויות כבר נמאס מזמן. הארץ.
  32. ^ Inbal Brickner-Braun, Eli Geffen, Yoram Yom-Tov, The Domestic Cat as a Predator of Israeli Wildlife, Israel Journal of Ecology & Evolution 53, 2007-01-01, עמ' 129–142 doi: 10.1560/IJEE.53.2.129
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=השפעה_אקולוגית_של_חתול_הבית&oldid=37981642"