טאראס: השיבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טאראס: השיבה
Тарас. Повернення
בימוי אולכסנדר דניסנקו עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אולכסנדר דניסנקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 24 בספטמבר 2020
משך הקרנה 120 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טאראס: השיבהאוקראינית: Тарас. Повернення; נקרא גם "טאראס: פרידה מהמדבר"[1]) הוא סרט עלילתי אוקראיני שביים וכתב אולכסנדר דניסנקו, המספר על תקופת גלותו של טאראס שבצ'נקו בקזחסטן. הסרט הופק בשיתוף פעולה בין אוקראינה וקזחסטן.

תקציר עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

1857. הסרט מספר על טאראס שבצ'נקו בגלות בשבועות האחרונים הקשים של שהותו במצודת נובופטרובסקי במנגיסטאו (שבקזחסטן), לפני הדחתו משורות הצבא. עלילת הסרט מבוססת על סיפור רדיפת שבצ'נקו על ידי סוכני המשטרה החשאית של הצאר.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בוריס אורלוב - טאראס
  • אנה טופצ'י - אגטה אוסקובה
  • יורי שולגן - אירקלי אוסקובה

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסריט של הסרט זכה בתחרות התסריטים הבינלאומית לרגל 200 שנה לשבצ'נקו במרץ 2012, אך מעולם לא הועלה לכדי הפקה. הסוכנות הממשלתית לענייני קולנוע דרשה מהתסריטאי והבמאי אולכסנדר דניסנקו לשנות את התסריט ולהסיר סצנות המכוונות נגד האימפריאליזם הרוסי והשוביניזם, אלכסנדר דניסנקו לא הסכים לכך והפרויקט נסגר.

הדיונים על החייאת הפרויקט התחדשו בשנת 2015, זמן קצר לאחר סיפוח חצי האי קרים, כאשר הגישה האוקראינית כלפי רוסיה שובה הייתה עוינת והפעם הממשל הסכים לממן את ההפקה. ביולי 2016 החלו הצילומים בקייב במצודת קוסוי קאפוניר.[2] במהלך אוגוסט וספטמבר התקיימו הצילומים במנגיסטאו (קזחסטן). בדצמבר הושלמו צילומי הפנים[3] באולפן הקולנוע של אודסה.

באפריל 2017 התקיים משלחת קולנוע נשלחה לקפשגאי (קזחסטן). בחודש מאי נערכו צילומים במבצר בלגורוד ובסביבת בלגורוד-דניסטר. ביוני צולמה הסצנה האחרונה בסרט. באופן כללי, 38 מיקומים ולמעלה ממאה ניצבים השתתפו בצילומי הסרט, מה שמהווה שיא לקולנוע האוקראיני המודרני.

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לתמיכה ממשלתית[4]: התקציב הכולל - 44.8 מיליון הריבניה, מחצית מהכספים (22.4 מיליון) סופקו על ידי הסוכנות הממלכתית לקולנוע ("גוסקינו").[5]

רומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2018 פרסמה הוצאת הספרים "מועדון החוג המשפחתי" רומן מאת אלכסנדר דניסנקו באותו שם, ("טאראס: השיבה"), שבה המחבר כלל סיפורי סיפורים, סצינות ודמויות נוספות. הרומן שפורסם הוא החלק הראשון בטרילוגיה של דניסנקו בשם "שלוש נשמות, שלושה עורבים, שלוש ליריות" ("Три душі, три ворони, три лірники") .[6][7]

שחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום חמישי, 9 במרץ 2017, ביום השנה ה-203 להולדת המשורר והסופר האוקראיני טאראס שבצ'נקו, שוחרר טיזר מהסרט "טאראס: השיבה".[4][5] עם זאת, במשך זמן רב לא הוכרז מועד הקרנת הבכורה. ב-9 במרץ 2019, נערך הקרנת טרום בכורה של הסרט במוזיאון הלאומי טאראס שבצ'נקו.[8]

ב-13 בספטמבר 2019, בכורת הסרט התקיימה בפסטיבל הבינלאומי "ברוקיבקה" בקמניץ-פודולסקי.[9]

כמו כן, לדברי המפיק ולדימיר פיליפוב, גרסת טלוויזיה בת 4 פרקים של הסרט תוצג בהמשך בערוצי הטלוויזיה האוקראינית.[10]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסטיבל ברוקיבקה הבינלאומי בספטמבר 2019 בקמניץ-פודולסקי, זכה הסרט בפרס הגבוה ביותר של הפסטיבל עבור הסרט העלילתי האוקראיני הטוב ביותר, עבודתו של במאי הצילום אלכסנדר קרישטלוביץ' הוכרה כטובה ביותר. מיטב הביצועים של התפקידים הראשיים זכו להכרה כשהוענקו פרסים לשחקנית אנה טופצ'י (תפקידה של אגטה אוסקובה) והשחקן יורי שולגן (תפקידה של אירקלי אוסקובה).[11]

בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של בוקובינה באוקטובר 2019 הצלם קרישטלוביץ' זכה בפרס עבור עבודת הצילום הטובה ביותר.[12]

בסוף אוקטובר 2019 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי Misto Mrii בריבנה, הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר.[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Таразі. Прощання з пустелею — Держкіно, 2014
  2. ^ «Прощання з пустелею» — Газета «День», 11.03.2016
  3. ^ «Прощання з пустелею». Триває робота над кінострічкою про Тараса Шевченка — Радіо Свобода, 30 грудня 2016
  4. ^ 1 2 Ко дню рождения Шевченко. Презентован тизер фильма Тарас. Возвращение — Новое время, 9 марта 2017
  5. ^ 1 2 Госкино представило тизер фильма «Тарас. Возвращение» — Укринформ, 10.03.2017
  6. ^ Олександр Денисенко. Тарас. Повернення. Харків: КСД. 224 стор. 2018. ISBN 978-617-12-4749-9
  7. ^ "В Україні зняли істерн про Тараса Шевченка". zik.ua (באוקראינית). נבדק ב-2019-03-18.
  8. ^ "«Тарас. Повернення»: у Києві відбудеться спеціальний показ фільму про Кобзаря". glavcom.ua (באוקראינית). נבדק ב-2019-03-18.
  9. ^ "Режисер фільму «Тарас. Повернення» завітає на «БРУКІВКУ» до Кам'янця-Подільського". נבדק ב-2020-01-28.
  10. ^ "Завершилася робота над істерном про Шевченка". Читомо (באוקראינית). 10 בפברואר 2018. נבדק ב-2019-03-18. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Тарас. Повернення". נבדק ב-2020-01-28.
  12. ^ "Тарас. Повернення. Фільм Олександра Денисенка". נבדק ב-2020-01-28.
  13. ^ "Фільми про Василя Стуса і Тараса Шевченка поділили перше місце на Рівненському міжнародному кінофестивалі". נבדק ב-2020-01-28.