קמניץ-פודולסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קמניץ פודולסקי
Кам’янець-Подільський
Kampod gerb.png
סמל העיר
Kamjantec-Podilsky flag.svg
דגל העיר
Kamianets-Podilskyi Castle (2007)-2.JPG
מבט כללי על מבצר העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Ukraine.svg אוקראינה
מחוז חמלניצקי
ראש העיר אלכסנדר מזורצ'ק

(Oleksandr Mazurchak)

שטח 27.8 קמ"ר
תאריך ייסוד 1062, עיר משנת 1795
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

101,978‏  (נכון ל-2012)
3,668 נפש לקמ"ר (נכון ל-2012)
קואורדינטות 48°41′N 26°35′E
אזור זמן UTC +2

קמניץ-פודולסקייידיש קאַמענעץ; באוקראינית: Кам’янець-Подільський; בפולנית: Kamieniec Podolski; ברוסית: Каменец-Подольский) היא עיר בדרום-מערב אוקראינה. העיר שימשה כמרכז מנהלי של המחוז הקרוי על שמה, אך בשנת 1941 עבר המרכז המנהלי לעיר חמלניצקי וקמניץ-פודולסקי נהפכה לבירת אזור בתוך מחוז חמלניצקי. ב-2012 התגוררו בה כמאה אלף תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמניץ-פודולסקי מוזכרת בכתובים לראשונה בשנת 1062 כחלק מרוס של קייב. ב-1352 נהרסה במהלך הכיבוש המונגולי. ב-1362 (אולי ב-1363), בעקבות ניצחון אלגירדאס שליט הדוכסות הגדולה של ליטא על הטטרים בקרב המים הכחולים, העיר עברה לשליטת הדוכסות הליטאית, ונקבעה להיות בירת מחוז פודוליה. מעמד שנשאר לה כ-600 שנה, בכל חילופי השליטים, עד הכיבוש הגרמני ב-1941. ב-1430 העיר עברה לשליטת ממלכת פולין. בשנים 1672 עד 1699 נשלטה על ידי העות'מאנים, ושימשה כבירת האיילט של פודוליה. בסוף השלטון העות'מאני חזרה העיר לשלטון ממלכת פולין. ב-1793, בעקבות החלוקה השנייה של פולין, העיר סופחה לאימפריה הרוסית. ב-1922 העיר הפכה חלק מאוקראינה הסובייטית.

ב-1941 נכבשה על ידי גרמניה הנאצית והיא שוחררה ב-1944 על ידי הצבא האדום.

החל מ-1991 העיר היא חלק מאוקראינה העצמאית.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוויכוח עם הפרנקיסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך באמצע המאה ה-18, נתפרסמה העיר כמרכז העימות בין היהדות הרבנית לבין הפרנקיסטים. הפרנקיסטים הגיעו אל העיר בבורחם מפני החרם שנגזר עליהם בעיר ברודי על ידי הרבנים, והגיעו לקמניץ פודולסקי, בה קיבלו את חסותו של הבישוף ניקולאוס דמבובסקי (Dembowski), שהיה ידוע כשונא יהודים מובהק. הבישוף הורה לקיים ויכוח בין הפרנקיסטים לרבני היהודים. הוויכוח החל בב' בתמוז תקי"ז, ונמשך כשמונה ימים. על אף שהיהודים טענו כי ניצחו את הפרנקיסטים בוויכוח, בל' בתשרי תקי"ח פסק הבישוף כי דתם של הפרנקיסטים נוטה לעיקרי הנצרות, ולכן יש להלקות את המתנפלים על הפרנקיסטים בלנצקורון, לקנוס את הקהילה, ולשרוף את ספרי התלמוד בפודוליה. צו זה הוצא אל הפועל ברחובות הראשיים של העיר בשנת 1757. לפי המסורת, שלושה חודשים לאחר השריפה חלה הבישוף ומת כעבור שלושה ימים.

במשך תקופה ארוכה נאסר על יהודים להתגורר בקמיניץ והותר להם להיכנס אליה במהלך היום לצורכי מסחר בלבד. באחת ממסעותיו של רבי נחמן מברסלב הוא נכנס לעיר קמיניץ והורה למלוויו לחכות לו מחוץ לעיר. לאחר ששהה בה לילה, יצא ממנה והצטרף למלוויו. כעבור תקופה קצרה מאוד מאירוע זה בוטלה הגזרה ויהודים יכלו להתגורר שוב בקמיניץ. לא ברור מה היו מעשיו של רבי נחמן מברסלב בקמיניץ, והוא התייחס בביטול לכל ההסברים שניסו חסידיו לספק למסע זה.

יהודים בקמניץ פודולסקי בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הטבח בקמניץ-פודולסקי

באוגוסט 1941 הובאו למקום יותר מ-10,000 יהודים שגורשו מהונגריה ומקרפטורוס; כ-8,000 מהם הוכנסו לגטו, והשאר פוזרו בעיר. בהוראת מפקד האס אס והמשטרה באזור פרידריך יקלן רצחו בסוף אוגוסט אנשי גדוד 320 של אורפ"ו ויחידה של איינזצגרופה D, בסיוע שוטרים אוקראינים, כ-23,600 יהודים בעיר.

בהמשך הובאו לעיר יהודים מאיזה וגם הם נרצחו תוך זמן קצר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of Ukraine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אוקראינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.