טבק השיח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgטבק השיח
Nicotiana-glauca-20080330.JPG
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
סוג: טבק
מין: טבק השיח
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Nicotiana glauca

טבק השיח (שם מדעי: Nicotiana glauca) הוא בן-סוגם של מיני הטבק שמגדלים לייצור סיגריות, עליו ניתנים לעישון אולם אין זה הסוג המשמש לייצור סיגריות.

זהו שיח זקוף, גבוה וצר, עם גזעים מעוצים דקים וענפים ירוקים מכחילים, העשוי להגיע לגובה של 4 מ'. מדיף ריח לא נעים. העלים מסורגים, פשוטים, תמימים, גדולים, ביציים ונישאים על פטוטרת ארוכה. הם מכוסים בשכבה של אבקה לבנה מעין דונג, וגונם ירוק מכחיל.

בארץ ישראל, טבק השיח פורח במשך עונה ארוכה, ממרץ עד אוקטובר. כל הצמח, כולל העלים, הוא קרח. מספר הענפים בו מועט. הפרחים ערוכים בתפרחת ארוכת-עוקצים. הפרח צהוב נוטה מעט לירוק, מסמרי, צינורו ארוך (כ-3 ס"מ), האוגן פרוש ושעיר מלמטה. הגביע צינורי ובו 5 עלים. 5 אונות הכותרת לא לגמרי סימטריות. לוע הכותרת משונץ. 5 האבקנים ארוכים, אחד מהם קצר מן האחרים. 2 עלי שחלה. ההאבקה בארץ ישראל היא כנראה האבקה עצמית. במולדתו הוא מואבק על ידי ציפורים ופרפרים.

בישראל הוא צמח פולש, שמוצאו מדרום אמריקה. הוא גדל במגרשים ריקים בעיר ובאתרי-בניה, במחצבות, באשפתות, בתעלות-ביוב פתוחות, ביישובים נטושים ובקירות עתיקים. הוא נפוץ מאוד במדבר יהודה, באזור מפעלי ים המלח, במישור רותם ובסביבות העיר באר שבע. נפוץ כמעט בכל אזורי הארץ.

השיח צומח צמיחה מהירה לגובה רב. הצמח הינו רעיל לאדם ולמקנה. אכילתו עלולה לגרום למוות. ידוע על פועלים תאילנדיים שהורעלו מאכילת עלי השיח. [1] משמש ברפואה העממית לטיפול חיצוני בלבד. הוא משמש לטיפול בפצעים, בדלקות עור, בכינים ובפרעושים[2]. לעיסה של עליו גורמת להקאה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טבק השיח בוויקישיתוף