טל אביב
 | |
| לידה |
1968 (בן 56 בערך) בַּת יָם, ישראל  |
|---|---|
| תחום יצירה |
ציור |
  | |
טל אביב (נולד בשנת 1968) הוא צייר, מאייר וקריקטוריסט ישראלי.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
טל אביב נולד בבת ים. לאחר שחרורו מצה"ל למד במחלקה לעיצוב גרפי ב"ויטל" המרכז ללימודי עיצוב ת"א[דרוש מקור].
משנת 1996 החל לעבוד כמאייר וקריקטוריסט בעיתון "תל אביב" וב"ידיעות אחרונות", עבודותיו התפרסמו מאז בעיתונים ומגזינים כגון: גלובס[1], מעריב, רייטינג, פורבס, דה מרקר ופנאי פלוס וכן באתרי אינטרנט ובספרים.
אביב מאייר לירחון "הפרקליטים" המופק על ידי לשכת עורכי הדין, בו מוצגים דיוקנאותיהם של "אנשי השנה בעולם המשפט הישראלי".
סגנונו ריאליסטי. במרבית מעבודותיו מופיעות הדמויות כקריקטורות, וניתן לראות את השילוב בין הסגנון הציורי\ צילומי, לבין הסגנון הציורי\ רישומי המשתלבים האחד בשני ומאופיינים במשיכות מכחול גסות ואף בקווי עיפרון.
אביב הציג את יצירותיו במגוון תערוכות בישראל ובעולם.
בין השנים 2002–2006 שימש כסגן יו"ר איגוד הקריקטוריסטים הישראלי, לצדו של מישל קישקה[דרוש מקור].
נשוי, אב לשתי בנות ומתגורר בעמק חפר.
תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2002: חיות יוצאות מהאגדות הגלריה העירונית רעננה
- 2003: יער סינמטק תל אביב
- 2003: "איורים חדשים לאגדות ישנות" בית אריאלה תל אביב
- 2004: "סינמה" הגלריה העירונית רעננה
- 2005: "2004 השנה שהייתה" קמפוס חנקין תיאטרון חולון
- 2005: "2005 השנה שהייתה" קמפוס חנקין תיאטרון חולון
- 2006: The Cartoonists Diagnosis" at the San Francisco Cartoon Art Museum"
- 2006: "2006 השנה שהייתה" קמפוס חנקין תיאטרון חולון
- 2006: "קומיקסראללה" סינמטק תל אביב
- 2006: "משחקים" הגלריה העירונית רעננה
- 2007: "דוש" מוזיאון ארץ ישראל
- 2007: "חיים יבין" סינמטק תל אביב
- 2008: "2008 הרצל חוזה אישי" מוזיאון הקריקטורה והקומיקס הישראלי חולון
- 2010: "אגדה של ילד" הגלריה העירונית רעננה
- 2011: "הסרט האדום" מדיטק חולון
- 2011: "2011 השנה שהייתה" מוזיאון הקריקטורה והקומיקס הישראלי חולון
- 2012: "2012 השנה שהייתה" מוזיאון הקריקטורה והקומיקס חולון
- 2015 פסטיבל אנימיקס. סינמטק תל אביב[2]
ספרים שאייר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- להזיז משאית במילים (מאת אפרת ישראלי וטל רחמני)[3]
- בילי בליינד (מאת חן פינץ)[4]
- מוציאה לשון (מאת שלומית עוזיאל)[5]
- נגד הזרם (מאת רותי יצחקי-ריכטר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מן הארכיון - הקריקטורה הפוליטית בכותרות, יורם א. שמיר והילה זהבי, אתר המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס
- ^ איגוד הקריקטוריסטים הישראלי (אק"י), ואז נפל העיפרון, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 6 באוגוסט 2015
- ^ להזיז משאית במילים באתר סימניה
- ^ בילי בליינד באתר סימניה
- ^ עם עובד - מוציאה לשון / שלומית עוזיאל, באתר עם עובד