בת ים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בת ים
סמל העיר

סמל העיר

דגל העיר
Bat Yam Aerial View.jpg
מראה כללי מהאוויר
מחוז תל אביב
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יוסי בכר (ממלא מקום ראש העיר)
גובה ממוצע ‎20‏ מטר
תאריך ייסוד 1926
סוג יישוב עיר בעלת 100 - 200 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 129,436 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.2%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 15,849 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 8,167 דונם
מיקום בת ים
בת ים
בת ים
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3710
פרופיל בת ים נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.bat-yam.muni.il
עמדת "מדר" בבת ים
בת ים - מראה מכיוון יפו

בת ים היא עיר במחוז תל אביב. היא הוכרזה כעיר בשנת 1958. שטח השיפוט שלה הוא 8,280 דונם, ומתגוררים בה כ-130,000 תושבים‏[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת בת ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקימי בת ים היו מקבוצת "בית וגן" מתל אביב אשר קראו ליישוב תחילה כשם התנועה שאליה השתייכו. 13 המשפחות הראשונות התיישבו במקום בשנת 1926. במאורעות תרפ"ט פונו התושבים על ידי הצבא הבריטי‏[2]. בחלק מהבתים השתכנו חיילים בריטים.

בשנת 1932 חזרו התושבים לבית וגן. העלייה מגרמניה הביאה להתפתחות התעשייה בבית וגן ומספר תושביה גדל. בשנות ה-30 הוקמו חמישה מפעלי תעשייה שסיפקו תעסוקה לתושבים: "פאקא" - לייצור אלכוהול, פחמן דו-חמצני ושמרי אפייה, "דפוס לוין-אפשטיין", "שמנון" - לייצור סבון ושמן, "השריון" - מפעל מתכת לייצור תבניות ברזל לבניין, מסמרים וחוטי מתכת, ו"כביר" - לייצור בירה.

בשנת 1936 הוכרזה בית וגן כמועצה מקומית. במאי 1937 החליטה המועצה המקומית לשנות את שם המקום לבת ים, בעקבות זהצעתו של הסופר אהרן זאב בן-ישי. בין הסיבות לבחירת שם זה היו:

  • השם מתאים למיקומה הגאוגרפי של השכונה, המשתרעת לחוף הים וגבוהה הרבה מהחוף ובמקומות שונים דומה לשרטון העולה מהים.
  • השם קצר ואינו מכיל את האותיות הגרוניות א' ה' ח' ע' שמבוטאות באופן שונה אצל יוצאי ארצות שונות.
  • השם דומה לשם הקודם שהתרגלו אליו התושבים.
  • יש בשם זה נטיית-מה מהמקובל בקביעת שם יישוב והוא קשור בהדר הטבע ובאופיו הגאוגרפי, לאחר שהרבו יותר מדי לקבוע ליישובים שמות זיכרון הקשורים באנשים.

השינוי אושר ופורסם רשמית ב-10 בדצמבר 1937[3].

באותן שנים היה בבת ים רק קולנוע אחד, "אורן", ומלון אחד, "לידו". בית הספר היסודי הראשון היה "תחכמוני", שהוקם ב-1936. ב-1950 הוקם בית הספר "ראשונים ממלכתי א'".

בת ים בתקופת קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאורעות 1939-1936 נותקה בת ים מתל אביב שכן הדרך עברה ביפו. בתגובה לכך נסלל על חשבון התושבים כביש מחולון. הכביש היה מתכסה לעתים קרובות בחול ועם הירגעות המצב הפוליטי הוא נזנח והקשר חודש דרך יפו. עם פרוץ מלחמת העצמאות נפתח הכביש מחדש והונחו עליו רשתות ברזל למניעת כיסויו בחולות. הנסיעה עליו נעשתה באוטובוסים ממוגנים עם שמירה היקפית. כביש זה נסלל בתוואי הנוכחי של הרחובות דב הוז וקרן קיימת לישראל והוא הציל את בת ים מניתוק בחודשים הראשונים למלחמת העצמאות.

מלחמת העצמאות בבת ים הייתה למעשה מלחמת עמדות, הפגזות וצליפות. הערבים הקימו בגבול בת ים כ-70 עמדות ופילבוקסים. בתוכם ישבו צלפים שצלפו על רחובות בת ים. ליישוב הערבי השכן ג'בליה היה יתרון טופוגרפי על בת ים. 11 מתושבי העיר נהרגו מצליפות אלה. הקרבן הראשון היה ילד בן 9, עמוס רוזנצווייג, שנפצע קשה מיריות ב-22 בדצמבר 1947 ונפטר על שולחן הניתוחים בבית החולים "הדסה" בתל אביב. פינה לזכרו נמצאת במוזיאון מורשת בת ים. מתרסים הוקמו לרוחב הרחובות וכל בית בוצר בשקי חול. חלק מהתושבים, בעיקר אלה שגרו סמוך לג'בליה, עזבו את בתיהם ואלה הפכו לעמדות מבוצרות. מדי פעם ביצעו הערבים חדירות לבת ים; פעם הצליחו לחדור ולהניח חומר נפץ בבית המועצה המקומית במרכז היישוב ובפעם אחרת הצליחו לחדור לעמדת "קינג ג'ורג'" (כיום כיכר המגינים) ולהרוג שני לוחמי הגנה. במאמץ רב תחת אש, בוצר קו החזית על ידי גדר תיל ומיקוש. לעמדות הובאו צלפים מיומנים שחיסלו את צלפי האויב הערבי בג'בליה.

לוחמי חטיבת גבעתי ביצעו שתי פעולות התקפיות נגד ג'בליה:

במבצעים אלה נהרסו בתים שהיו עמדות ערביות בולטות ונגרמו להם אבידות בהרוגים ופצועים.

הערבים הפעילו נגד בת ים מלחמת התשה בתקווה שעם הפלישה של מדינות ערב הם ייכנסו לבת ים. אולם מבצע חמץ של ההגנה והתקפת האצ"ל על יפו גרמו למנוסה כללית מיפו. כוחות ההגנה נכנסו לג'בליה ללא קרב.

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50 של המאה ה-20 הגיעו לבת ים גלי עלייה גדולים ושטחי המועצה המקומית גדלו. בשנת 1958 היא הוכרזה כעיר. סופר היידיש שלום אש התיישב בעיר בשנותיו האחרונות. לאחר פטירתו בשנת 1957 שימרה עיריית בת ים את ביתו. אחד הרחובות החשובים בעיר נקרא על שמו של אלי כהן, המרגל הישראלי שהוצא להורג בסוריה בשנת 1965 והיה תושב בת-ים.

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 התיישבו בעיר עשרות אלפי עולים חדשים מברית המועצות, המהווים כיום כ-30% מכלל תושבי העיר‏[4].

החל משנת 1995 מתקיימים בבת ים פסטיבלים לתיאטרון רחוב. כמו כן, החל משנת 2008 מתקיימת בבת ים הביאנלה הבינלאומית לאדריכלות הנוף העירוני. מטרתה העיקרית של הביאנלה לעורר שיח ציבורי רחב בשאלת הפעולות העירוניות המשפיעות על איכות החיים בעיר. הביאנלה עוסקת בחוויה העירונית ובפעולות אשר בכוחן להפוך את העיר למקום איכותי, אופטימי, חי ותוסס. התערוכה, שנערכת אחת לשנתיים ברחבי בת ים, מציעה תשובות לסוגיות בתחום הנוף העירוני. בתערוכה מוצגות גישות אורבניות חדשניות, המבוססות על תרבות עירונית בת-קיימא ועל שיתוף פעולה בין מתכננים, אמנים, תושבים ואנשי העירייה.

בסוף 2010 וראשית 2011 סערה בת-ים כשבהפגנות שנערכו בה נשמעו קריאות נגד התיישבות ערבים בעיר, כשהדגש הוא החשש מפני התבוללות של נערות יהודיות‏[5].

בספטמבר 2011 התגלו עוגנים עתיקים מהתקופה הביזנטית בחוף ימה של בת ים.‏[6]

באוקטובר 2012, נהרס כליל, בפיצוץ מבוקר, בית המלון שעל שפת ימה של בת ים, מלון סאן. המלון החל את ראשיתו כמלון מרינה. על אף התנגדותם הנחרצת של תושבי האזור, ייבנה במקום בית מלון בן ארבעים קומות.

באוגוסט 2014 הוקמה ועדה לבחינת איחוד העיר בת-ים עם תל אביב-יפו[7].

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בבת ים 129,436 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 63.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 6,225 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[8]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

בעיר חיה קהילה גדולה של עולי טורקיה, ולכן בת ים ארחה ביקורים של מנהיגים מטורקיה ובהם הנשיא סוליימאן דמירל וראש הממשלה טנסו צ'ילר.

בין הקהילות הדתיות בעיר יש נציגות של חסידי חב"ד, כולל הענף המשיחי שלו; וקהילה של חסידות באבוב.

ערבים מעטים ישבו בבת-ים בסוף המאה ה-20. בראשית המאה ה-21 ניכרה מגמת מעבר ערבים ישראלים לעיר, בדרך כלל מיפו; כחלק משיפור איכות החיים.

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית עיריית בת ים בתכנון האדריכל צבי הקר

בבת ים מספר שכונות, ביניהן:

  • רמת יוסף - השכונה קרויה על שם יוסף שפרינצק, ממוקמת ברמה הגבוהה ביותר בבת ים. היא תחומה בצפון על ידי שכונת עמידר, בדרום על ידי רמת הנשיא, במזרח על ידי נתיבי איילון ובמערב על ידי שיכון ותיקים. השכונה היא אחת הוותיקות בבת ים, כאשר רוב בתיה נבנו בשנות החמישים והשישים. בשכונה ממוקמים היכל התרבות של בת ים - מבנה מודרני בן 570 מקומות ישיבה, האודיטוריום העירוני, מוזיאון בת-ים לאמנות עכשווית, ובית הספר אורט (לשעבר "רמות").
  • רמת הנשיא - שכונה חדשה יחסית, בחלקה הדרום-מזרחי של העיר.
  • בית וגן - שכונה שקטה במרכזה של בת ים.
  • שיכון עמידר - השכונה תחומה במערב על ידי שדרות העצמאות (כיכר המגינים), במזרח על ידי נתיבי איילון, בדרום על ידי שכונת "עולה חדש" (ניצנה) ובית החולים אברבנאל, ובצפון על ידי שכונת יפו ד'. בדרום מערב השכונה, נמצאת כיכר המגינים, שהוא המרכז המסחרי והתעבורתי של השכונה ושל כל העיר בת ים. ברחוב ויצמן קיים מבנה המשמש מרכז של בני עקיבא, של משרד הרווחה ושל טיפת חלב. במזרח השכונה, בגבול יפו, ניצבת בריכת עמידר. בשכונה גם מתנ"ס גאולים, הממוקם בסמיכות לבית ספר (אורט ניצנה). המתנ"ס משמש כקלפי בבחירות וגם כמגרש משחקים וחוגים בשעות הצהריים. שיכון עמידר נודע בעבר בעיקר בשל מאכל הבוריק שנמכר בו במספר נקודות.
  • קריית באבוב - השכונה נקראת על שם חסידות באבוב, שרוב תושבי השכונה משתייכים אליה. השכונה ידועה בזכות מדורת הענק שמתנשאת בה בכל ל"ג בעומר לגובה של מספר קומות, לפי אגדה אורבנית כל שנה המדורה נעשית גבוהה יותר. בשכונה ישנם בית כנסת, בית מדרש תלמוד תורה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה - כולם בתוך בניין אחד; וכן המקווה הרחב ביותר בבת ים, ששוכן ממול לתלמוד התורה.
  • קהילת אורות התורה - קהילה ציונית דתית בהנהגת הרב דוד חי הכהן, שנשלח על ידי רבו, הרב צבי יהודה הכהן קוק להקים אותה. בין מוסדות הקהילה אורות התורה נמנים: בית הכנסת, הישיבה הגבוהה "לנתיבות ישראל", תלמוד תורה אורות התורה ועוד.

אתרים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר המגינים
עמדת "פאקא"
  • ככר המגינים, המכונה "המצבה", אנדרטה לזכר מגיני העיר בת ים שנפלו בקרב, נמצאת בכניסה לבת ים מכיוון תל אביב. במלחמת העצמאות הייתה במקום זה עמדת הגנה שכונתה "השדרה" או "עמדת המלך ג'ורג'" (השם הקודם של שדרות העצמאות). ב-2 בפברואר 1948 הצליחו הערבים לחדור לעמדה בלילה חשוך וגשום ולהרוג שני מגינים. ב 18 בפברואר נהרג בעמדה זו לוחם נוסף על ידי צלף ערבי. מאז כונתה עמדה זו בשם "עמדת המוות". בשנות ה-60 הוקם בכיכר קומפלקס מגורים ומסחר בשם "מגדל נחום", אשר הורחב בשנת 2000. כיום זהו צומת מרכזי בעיר המהווה את שער הכניסה מכיוון תל אביב-יפו.
  • היכל התרבות - בהיכל התרבות של בת ים, המכיל 570 מקומות ישיבה, מתקיימות הרצאות, הצגות, מופעים וטקסים.
  • אמפיתיאטרון, אחד הסמלים המוכרים ביותר של בת ים. הוקם בתחילת שנות ה-60 בקצה שדרות העצמאות, סמוך לים, כאמפיתיאטרון פתוח, ושימש למופעים עירוניים. בהמשך הפך לאמפיתיאטרון מקורה, עם גג מטאלי זוהר.
  • חוף הסלע (א'+ב'), בחוף שובר גלים שבמרכזו סלע ענק ("הסלע", שידוע גם כ"סלע אדם") שעליו מתנוסס דגל ישראל היוצר בריכה גדולה המתאימה לכל הגילים. החוף פעיל מאוד – בשעות הבוקר המוקדמות נערכות בו פעילויות ספורט על ידי מדריכי ספורט. בעונת הקיץ יש אירועי קיץ כגון דוכני רחוב, ליצנים ומופעים. בחוף סוכות הצלה, עזרה ראשונה ושירותים שונים, והוא נחשב אחד מהחופים היפים בארץ.
  • מצפה גלים, מין רמפה מבטון, שמתחתיה עוברת תעלת ניקוז מים מרחוב יוספטל. התעלה כוסתה בגג מבטון, וכיוון שכך, הוסיפו לה רמפה עגולה, וניתן להישען על המעקה ולהביט על הים.
  • בית עיריית בת ים, בתכנון האדריכלים אלפרד נוימן, צבי הקר ואלדר שרון, הוקם בשנת 1963 ובולט בצורתו הייחודית, צורת פירמידה הפוכה.
  • אנדרטה לנופלים במערכות ישראל, נמצאת בגן על שם יצחק רבין.
  • המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל.
  • עמדות ממלחמת העצמאות, נשארו שתי עמדות: עמדת מדר ברחוב רמב"ם ועמדת "פאקא" בפינת הרחובות ז'בוטינסקי ובן-גוריון. במרחק של כ-200 מטר מעמדת מדר, ברחוב העמדות פינת הראשונים, נשארו שתי עמדות ערביות מבוצרות.
  • מוזיאון מורשת בת ים, נמצא בבניין הספרייה העירונית. במוזיאון יש צילומים, תעודות ומוצגים שונים על תולדות בת ים בשנים 19261948 כולל תיאור מפורט על עמידתה של העיר במלחמת העצמאות.

רחובות מרכזיים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניון בת ימון ברח' ניסנבאום
אנדרטה לתושבי בת ים, חללי פעולות האיבה
  • רח' בלפור : בלפור הוא הרחוב המרכזי של בת ים והוא חוצה אותה לאורכה. הוא מתחיל מגבול בת ים יפו בצפון, ונמשך עד רח' יצחק שדה, בדרומה של העיר. ברחוב זה פועלים עסקים רבים- בנקים, חנויות, מסעדות. ברחוב זה עוברים מרבית קווי האוטובוס בעיר, ומצוי בו נתיב לתחבורה ציבורית, המשמש בין היתר את הקו המקדים לקו האדום ברכבת הקלה.
  • רח' יוספטל : רח' יוספטל הוא אחד מצירי התחבורה הארוכים בחולון-בת ים. גאוגרפית, בקצהו המזרחי הוא מתחיל בגבול חולון-אזור, כצומת עם כביש 44, בקצהו המערבי הוא מסתיים בים. שם הרחוב "יוספטל" הוא רק בקטע שבין מערב חולון לטיילת בת ים. בבת ים, מצויים ברחוב זה קניון בת ים, המהווה את אחד המרכזים המסחריים הראשיים של העיר, תחנת הרכבת בת ים - יוספטל, קופת חולים ומספר חנויות.
  • דרך בן-גוריון : זהו הרחוב המערבי ביותר בבת ים והוא עובר בקו חוף הים של העיר. הרחוב מכונה ברובו גם "הטיילת", מכיוון שברחוב זה מצויה הטיילת של העיר. בטיילת יש מסעדות רבות לכל אורכה, בתי מלון ואמפיתיאטרון, בו מתקיימות הופעות רבות. בחודשי הקיץ הטיילת היא האתר הפופולרי ביותר לבילוי.
  • שד' העצמאות: במרכזו של רחוב זה קיימת שדרה עם גני שעשועים, עצים וקיוסקים. שד' העצמאות מתחיל בטיילת בת ים, עם מבנה האמפיתיאטרון, ומסתיים בהמשך הציר בשד' ירושלים ביפו. בחלקו הצפוני של הרחוב ממוקם מרכז סחר מרכזי ביותר, הכולל בין השאר בנקים, חנויות רבות, מסעדות ואולמות אירועים. אזור הסחר מכונה בפי רבים "המצבה", עקב המצבה המצוייה בו בכיכר המגינים.
  • רח' הרצל : רחוב זה מקביל ברובו לרח' בלפור. הוא מתחבר בשני קצותיו לבלפור, ברחוב זה מצויים בעיקר בחלקו הדרומי מספר חנויות ומסעדות. הרחוב מצוי נתיב תחבורה ציבורית בין רח' בלפור לרח' רוטשילד, המשמש בין היתר את הקו המקדים לקו האדום ברכבת הקלה.
  • רח' ניסנבאום: רחוב זה מתחיל מצומת עם רח' הקוממיות, ונגמר בצומת עם רח' יוספטל. חלקו המערבי של רחוב זה כולל בעיקר את אזור התעשייה של העיר ומפעלים רבים, וכן את המרכז המסחרי "קניון בת ימון", שקומת הכניסה שלו היא למסחר ובשאר הקומות יש מרכז גדול לרפואה יועצת של קופת חולים כללית. מצידו המזרחי של הרחוב מצויה שכונת רמת הנשיא ושכונת קריית באבוב. בעתיד, יעבור ברחוב זה הקו האדום של הרכבת הקלה. בקצה הדרומי של רחוב זה מצוי מסוף אוטובוסים הקרוי על שמו.
  • רח' מבצע סיני: רחוב זה מהווה את מרכזה של שכונת רמת יוסף. ברחוב זה מצוי בית ספר תיכון וכן מרכז מסחרי גדול הכולל בין השאר את היכל התרבות של העיר.
  • רח' אנה פרנק: רחוב זה מהווה את מרכזו של חלקה הדרומי של שכונת רמת הנשיא. באמצע רחוב זה מצוי מרכז מסחרי בו מספר חנויות ובנק. בקרבת רחוב זה מספר בתי ספר תיכון. בקצהו הדרומי של הרחוב מצוי מסוף אוטובוסים ובית העלמין הדרום. ברחוב זה יש כניסה ל"גן הלנה" על שם הלנה ראפ ו-48 חללי פעולות האיבה, תושבי בת ים.
  • רח' רוטשילד : רחוב זה ממוקם בחלקה הצפוני של העיר, רוב שעות היום הוא סואן יחסית, לכל אורך הרחוב מצויות חנויות רבות ומסחר רב. בקצה הרחוב ממוקמת "המצבה".
  • רח' הקוממיות: רחוב זה ממוקם בחלקה הדרומי של העיר, קצה אחד של הרחוב מתחיל במחלף קוממיות על כביש 20 וקצהו השני נפגש עם רח' דרך בן-גוריון. רחוב זה הוא הרחוב הדרומי הגדול ביותר בבת ים כיום.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לנופלים במערכות ישראל
  • כבישי גישה: נתיבי איילון עוברים לאורך גבולה המזרחי של בת ים, ומהווים נתיב עיקרי המחבר את העיר לכבישים ארציים. כבישים מקומיים נוספים מחברים את בת ים עם הערים הגובלות בה.
  • אוטובוסים: בעיר פועלים כ-13 קווים של אגד, אשר רובם מקומיים ומקשרים את בת ים עם חולון וראשון לציון. שניים מקווים אלה, 404 ו-406 נוסעים לירושלים. בנוסף, פועלים בעיר כ-15 קווים של דן. רוב קווי דן מבת ים, נוסעים לתל אביב יפו, קווים אלו נוסעים בתדירות גבוהה יחסית וברוב הזמן מלאים. השימוש באוטובוסים בבת ים פופולרי יחסית, ומרבית האוטובוסים בעיר הם מסוג אוטובוס ארוך.
החל משנת 2009 פועלים בעיר קווי לילה בלילות חמישי ומוצאי שבת. במהלך חופשת הקיץ פועלים קווי הלילה במשך כל השבוע, למעט ערב שבת.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר בת ים מתקיימת פעילות ספורט מוסדרת במספר ענפים. האגודות הבולטות הן:

  • כדורגל: מכבי עירוני בת ים. נוצרה כאיחוד האגודות המקומיות של הפועל ומכבי. בשנת 2012 משחקת בליגה א'.
  • כדורעף: הפועל בת ים. בעבר הייתה אחת מקבוצות הצמרת בארץ ושחקניה איישו את הנבחרת הלאומית. נכון לשנת 2010 משחקת בליגת העל.
  • שחייה: הפועל בת ים. שומרת במשך שנים רבות על מקומה בצמרת אגודות השחיה בארץ למרות גודלה הצנוע יחסית לאגודות השולטות בענף.
  • צופי ים: "צופי ים בת ים", תנועת הצופים הממוקמת בחוף הסיפאלס, שם בני נוער בגיל 10–19, כולל צוות שנת שירות, מקיימים פעילויות ימיות.

ראשי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבת ים ישנם שש חטיבות עליונות וחטיבות ביניים:

  • אורט מלטון
  • אורט רמת יוסף
  • חשמונאים
  • רמות
  • שז"ר
  • תיכון חדש (לשעבר אורט הבונים)
  • תיכון בית וגן
  • אולפנת צביה בת ים
  • ישיבת אדרת
  • תיכון האמר
  • בית ספר דוד אלעזר

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בת ים היא עיר תאומה של הערים:

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף אוליצקי, מול עיר עוינת – ספר ה"הגנה" על בת-ים, 1984
  • יוסף אוליצקי, ממאורעות למלחמה – פרקים בתולדות ההגנה על תל אביב, 1950
  • יוסף אוליצקי, בת־ים – יסודה, לבטיה והתפתחותה, תרע"ט-תש"י, הוצאת המועצה המקומית בת־ים, תש"י
  • אברהם אילון, חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות הוצאת מערכות, 1959

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בת ים בוויקישיתוף
מראה כללי
Magnify-clip.png
מראה כללי
חוף בת ים
Magnify-clip.png
חוף בת ים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עובדות ומספרים באתר עיריית בת ים
  2. ^ תאריכון אירועים באתר העירייה
  3. ^ יוסף אוליצקי: מול עיר עוינת
  4. ^ עובדות ומספרים באתר עיריית בת ים
  5. ^ חיים לוינסון, שוב מפגינים בבת ים: "הערבים הם אסון טבע", באתר הארץ, 18 בינואר 2011
  6. ^ אוצר במעמקים: נמצאו שלושה עוגנים עתיקים
  7. ^ הילה ציאון, הוקמה ועדה לבחינת איחוד ת"א עם בת-ים, באתר ynet‏, 6 באוגוסט 2014
  8. ^ פרופיל בת ים באתר הלמ"ס

קואורדינטות: 32°01′0″N 34°45′0″E / 32.01667°N 34.75000°E / 32.01667; 34.75000