יאנה יאנבסקי
 | ||||
| יאנה יאנבסקי (1949) | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
1 בינואר 1920 ממלכת יוגוסלביה  | |||
| פטירה | ? | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
יאנה (אלכסנדר) יאנבסקי (במקדונית: Александър Јане Јаневски; 1 בינואר 1920, ממלכת יוגוסלביה – ?) היה כדורגלן ומאמן כדורגל יוגוסלבי ששיחק בעמדת החלוץ ומזוהה עם קבוצת וארדאר סקופיה. אימן בישראל את קבוצות שמשון תל אביב, מכבי יפו ומכבי שעריים.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאנבסקי החל את קריירת המשחק שלו לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. בעונת 1946–1947 שיחק כחלוץ בקבוצת פרטיזן בלגרד וזכה עמה באליפות ליגת העל היוגוסלבית ובגביע היוגוסלבי. ב-1947 עבר לשחק בווארדאר סקופיה וכיכב בשורותיה עד 1955. הוא שיחק ב-242 משחקים בשורות הקבוצה ומהם 120 משחקי ליגה, ובהם כבש למעלה מ-100 שערים ומתוכם 27 שערי ליגה. יאנבסקי היה קפטן קבוצתו וב-1949 נבחר לספורטאי השנה במקדוניה תחת יוגוסלביה.[1]
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1949 בעודו שחקן פעיל בווארדאר סקופיה, אימן יאנבסקי את קבוצת הנוער וזכה עימה באליפות הנוער של יוגוסלביה. בעונת 1964/1965 בליגה הלאומית של ישראל, אימן יאנבסקי את קבוצת שמשון תל אביב אשר סיימה את העונה במקום התשיעי.[2] בעיצומה של עונת 1965/1966 בליגה הלאומית שוחרר יאנבסקי מתפקידו ובמקומו מונה עמי פזטל.[3] בראשית עונת 1966/1968 בליגה הלאומית "העונה הארוכה", אימן יאנבסקי את מכבי שעריים מתחתית הליגה הראשונה.[4] מייד לאחר מלחמת ששת הימים ניתקו מדינות הגוש המזרחי ובכלל זה יוגוסלביה את יחסיהן הדיפלומטיים עם ישראל, ויאנבסקי נקרא לשוב לארצו. בעונת 1967–1968 אימן יאנבסקי בטורקיה את קבוצת בשיקטש[5] ובעונת 1968–1969 אימן ביוון את קבוצת פאוק סלוניקי. בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 שב לישראל. מכבי יפו אשר אומנה בעונת 1970/1971 בליגה א' על ידי משה וארון, עלתה לליגה הלאומית לאחר עונה אחת. לקראת תחילת עונת 1971/1972 בליגה הלאומית פיטרה הנהלת יפו את וארון, ויאנה יאנבסקי מונה למאמן הקבוצה.[6] יפו הציגה יכולת טובה לאורך העונה וסיימה אותה במקום החמישי, שמונה נקודות מתחת לאלופה מכבי תל אביב. בסיום העונה קיים יאנבסקי משא ומתן עם בית"ר ירושלים, אך זו לא הסכימה לדרישותיו הכספיות.[7] יאנבסקי עזב את ישראל ועבר לאמן ביוון עד ל-1977. בסיום עונת 1979/1980 בליגה הלאומית אומנה מכבי יפו על ידי שמואל פרלמן וניצלה במחזור האחרון מירידה לליגה השנייה בזכות הפרש שערים. בראשית עונת 1980/1981 בליגה הלאומית פיטרה הנהלת יפו את פרלמן ובמקומו נקרא יאנבסקי לאימון הקבוצה.[8] עונת 1980/1981 הייתה עונתה הטובה ביותר של מכבי יפו בשנות ה-80 של המאה ה-20 ובסיומה התברגה במקום השלישי בטבלה, ארבע נקודות פחות מהאלופה הפועל תל אביב. בהמשך, שב יאנבסקי ליוגוסלביה ואימן את קבוצת נעוריו וארדאר סקופיה.[9][10]
הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות יוגוסלביה: 1946–1947
- מחזיקת הגביע היוגוסלבי: 1947
כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלופת הנוער של יוגוסלביה: 1949
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פרופיל המאמן, באתר besoccer.com
- אשר גולדברג, "הלוואי שנמשיך להיפגש בתדירות גבוהה יותר, זה נותן לכולנו שמחת חיים", באתר וואלה!, 22 במרץ 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ SPORTS TIMELINE: Football player Jane Janevski - the first best athlete of Macedonia, 2020, באתר ekipa.mk (במקדונית). המקור מציין כי יאנבסקי הלך לעולמו.
- ^ מאמן מסקופליה ל"שמשון" ת"א, מעריב, 12 באוגוסט 1964.
- ^ יהושע כהנא, עמי פזטל: החלום הבלתי צפוי-התגשם, מעריב, 7 ביוני 1966.
- ^ א. אבי-רועי, גם בלוק הקרח לא עזר..., מעריב, 13 בנובמבר 1966.
- ^ המאמן ינבסקי משעריים-לבשיקטאש, מעריב, 2 באוגוסט 1967.
- ^ הוחלף המאמן ביפו-התפטר מאמן הכושר, דבר, 19 בדצמבר 1971.
- ^ אברהם טבק, בית"ר והפועל ירושלים מתחרים על שרותו של אמציה לבקוביץ', מעריב, 28 ביוני 1972.
- ^ יעקב אלג'ם, ינבסקי יקיים היום אימון ראשון ביפו, מעריב, 12 בדצמבר 1980.
- ^ ספאסוב מועמד לאמן מכבי יפו, דבר, 16 באפריל 1981.
- ^ אלכס פרלסמן, ינבסקי הגיע לביקור חברתי, מעריב, 30 במרץ 1987.