מכבי תל אביב (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכבי תל אביב
Maccabi tlv fc.png
מידע כללי
כינוי מכבי
הצהובים
תאריך ייסוד 1906
אצטדיון בלומפילד, תל אביב-יפו
(תכולה: 14,413)
יו"ר מיטשל גולדהאר
מאמן אוסקר גארסיה
ליגה ליגת העל
תארים
מספר אליפויות 20‏[1]
מספר גביעים 22
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

מכבי תל אביב הוא מועדון כדורגל ישראלי, הנמנה עם מועדוני הכדורגל הוותיקים והמובילים בישראל. המועדון הוקם בשנת 1906, ומאז 2009 הוא בבעלות המיליארדר היהודי-קנדי, מיטשל גולדהאר.

מכבי תל אביב היא הקבוצה המעוטרת ביותר בישראל. הקבוצה מובילה את טבלת הקבוצות הזוכות באליפות המדינה עם 20 אליפויות ואת טבלת הזוכות בגביע המדינה עם 22 גביעים, מתוכם 6 נלקחו בעונת אליפות (דאבל). מכבי תל אביב גם זכתה שלוש פעמים בגביע הטוטו ופעמיים בגביע אסיה לקבוצות, והיא הקבוצה היחידה בישראל ששיחקה בליגה הראשונה בכל עונותיה ומעולם לא ירדה לליגות המשנה.

מאז שנת 2000, אצטדיון בלומפילד שביפו הוא אצטדיונה הביתי של מכבי תל אביב. צבעי הקבוצה הם צהוב וכחול. כינוייה הבולטים של הקבוצה הם "מכבי" ו-"הצהובים". למועדון יריבות עירונית ארוכת שנים עם הפועל תל אביב והמפגשים בין הקבוצות קיבלו את השם "הדרבי של תל אביב". מכבי תל אביב היא אחת משלוש הקבוצות הישראליות שהעפילו לשלב הבתים של ליגת האלופות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הקמת מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי תל אביב, 1913

האגודה הוקמה בשנת 1906 בשכונת נווה שלום כאגודת הראשון לציון-יפו, אגודה שהתמחותה הייתה בתרבות הגוף. מאוחר יותר החלו מספר חברים באגודה לאמץ את חוקי משחק הכדורגל, שהובאו לארץ על ידי אוניות סוחר. בשנת 1910, שנה לאחר הקמת העיר תל אביב, שינתה האגודה את שמה למכבי.

שנות ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי תל אביב, 1921

ב-1922 הפכה לקבוצה היהודית הראשונה שהשתתפה בגביע ארץ ישראלי שארגנו הבריטים. ב-1925 יצאה הקבוצה למסע משחקים באוסטריה.

בין השנים 1923 ל-1928, ארגנה אגודת "מכבי" טורניר ארצי לקבוצות האגודה בשם "מגן שמשון". מכבי תל אביב זכתה בגביע פעמיים, ב-1925 ו-1926.‏[2]

ב-1928/1929 זכתה מכבי בגביע הראשון בתולדותיה, לאחר ניצחון על מכבי חשמונאי ירושלים. שנה לאחר-מכן שיחזרה את ההישג, הפעם בניצחון על הגדוד ה-48 של הצבא הבריטי.

שנות ה-30[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי תל אביב באוסטרליה, 1939

ב-1936 הגיע למשרדי ארגון מכבי בארץ ישראל מכתב אשר הזמין את שחקני מכבי תל אביב לסיור משחקי ידידות ברחבי ארצות הברית. את המסע בארצות הברית סיימה מכבי עם חמישה ניצחונות, חמישה הפסדים ושלוש תוצאות תיקו, ביחס שערים חיובי 27‏:21. ב-1939 זכתה מכבי באליפות מחוז תל אביב, ולאחר מכן יצאה למסע משחקי ידידות נוסף, הפעם באוסטרליה. בתקופה של ארבעה חודשים קיימה מכבי 19 משחקים, מהם ניצחה עשרה, הפסידה חמישה, וסיימה ארבעה משחקים בתיקו, ביחס שערים חיובי 92‏:46.

שנות ה-40[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי תל אביב בכדורגל לאחר זכייתה בגביע הכדורגל לארץ ישראל, 1946

עד תחילת שנות ה-40 שיחקה מכבי במדים כחולים-לבנים ואף כינוי הקבוצה היה "הכחולים", עד שבשנת 1942, לאות הזדהות עם יהודי אירופה שנרדפו בידי הנאצים ואולצו לענוד את הטלאי הצהוב, הציע שחקן הקבוצה, יוסף מרימוביץ', שמכבי תשחק בחולצות צהובות בנוסף לכחול המסורתי עד לאותם ימים. ההצעה התקבלה על ידי הנהלת המועדון, ומאז למעשה הפכו צבעי הקבוצה לצהוב-כחול, כאשר הצבע הצהוב הוא סימן ההיכר הבולט של הקבוצה.

בשנים שבין הקמת המועדון ועד קום המדינה זכתה קבוצת מכבי תל אביב בארבע אליפויות ובשישה גביעים, ובתוכם זכייה אחת בדאבל.

שנות ה-50[עריכת קוד מקור | עריכה]

נח רזניק עם גביע המדינה, 1957

בעונת הכדורגל הראשונה של מדינת ישראל, זכתה מכבי תל אביב באליפות, כשאת שרביט המאמן באותה עונה אחז ג'רי בית הלוי, אחד הסמלים המובהקים של הקבוצה לדורותיה.

ב-1950 קבעה מכבי את שיא ההבקעות של קבוצה בליגה הראשונה, שיא שמחזיק מעמד עד היום, 103 שערים, שהובקעו בעונה בת 24 מחזורים. בתום העונה יצאה הקבוצה למסע משחקי ידידות נוסף, הפעם ביוגוסלביה ושווייץ. עונת 1951/1952 התחילה במשבר שפרץ בהתאחדות לכדורגל, שגרם ליצירת 2 ליגות נפרדות. בליגה לקבוצות מכבי זכתה מכבי תל אביב באליפות השמינית. במחזור האחרון של אותה עונה נפגשה מכבי עם קבוצת מכבי נתניה למשחק שלא השפיע על האליפות, אבל נתניה הייתה חייבת לנצח בשביל להישאר בליגה הראשונה. בעקבות הוראת מנהלי מרכז מכבי, שחקני מכבי תל אביב איחרו להגיע למשחק ובעקבות כך נפסק ניצחון טכני לנתניה אשר השאיר אותה בליגה הראשונה. כששחקני מכבי הגיעו למגרש נערך משחק ידידות בין הקבוצות שנגמר בתוצאה 9-0 למכבי. באותה עונה הגיעה אלופת סקוטלנד, דנדי יונייטד, למשחק ראווה שהתקיים באצטדיון רמת גן.

בתום עונת 1953/1954, זכתה מכבי באליפות הרביעית ברציפות. בגמר גביע המדינה ניצחה מכבי את קבוצת מכבי נתניה, ובכך זכתה בדאבל השני בתולדותיה, והראשון מאז קום המדינה. ב-1955/1956 זכתה מכבי באליפות נוספת, ויצאה בתום העונה לסיבוב משחקים נוסף בארצות הברית. בעונת 1957/1958 זכתה מכבי בדאבל נוסף, השלישי במספר.

שנות ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רי בית הלוי, שותף ל-10 אליפויות ו-8 גביעי מדינה כשחקן, מאמן ויו"ר

ביוני 1961 ביקרה קבוצת סנטוס הברזילאית עם כוכבה פלה בישראל, ופגשה בקבוצה אשר הורכבה מכוכבי מכבי תל אביב ומכבי פתח תקווה למשחק ידידות שנגמר בתוצאה 3:1 לברזילאים. בעונת 1963/1964, לאחר חמש שנים ללא תואר, שיחקה מכבי תל אביב נגד הפועל חיפה בגמר גביע המדינה. שיטת הפנדלים טרם הונהגה, וכשמשחק הסתיים ללא הכרעה אחרי 120 דקות, היה נקבע משחק חוזר. הקבוצות נפגשו למשחק חוזר שני (ושלישי בסך הכול) לאחר שלא הייתה הכרעה בשני המשחקים הראשונים, ובו זכתה מכבי בגביע המדינה ה-11 של המועדון לאחר 360 דקות מתישות. בעונת 1964/1965 זכתה מכבי בגביע מדינה נוסף.

תוצאות עונת 1966/1967 הוקפאו על ידי ההתאחדות לכדורגל, שהחליטה להאריך את הליגה לשנתיים. באותה עונה זכתה מכבי בגביע המדינה ה-13 של המועדון. הקפאת הליגה שנקבעה בעקבות מלחמת ששת הימים, הובילה את מכבי לזכייה נוספת באליפות העשירית בתולדותיה בעונה הכפולה של 1966/1968, והראשונה לאחר עשר שנים עקרות מאליפות.

בקיץ 1967 חזר ג'רי בית הלוי למכבי תל אביב, הפעם כיושב ראש הקבוצה, כדי להוציא את המועדון מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיו. כצעד ראשון החליט בית הלוי כי מכבי חייבת לעזוב את אצטדיון המכביה, ולעבור לשחק באצטדיון בלומפילד.

בעקבות ההצלחה והזכייה באליפות ב-1968, ערכה מכבי תל אביב את הופעת הבכורה שלה באליפות אסיה לקבוצות בעונת 1969/1970, ובה היא זכתה בתואר. מכבי ניצחה 2-3 את אלופת יפן, סיימה בתיקו אפס מול אלופת איראן, ניצחה את אלופת הונג קונג 0-5, ואת אלופת הודו 1-6. במשחק הגמר פגשה מכבי את אלופת דרום קוריאה, יאנגז'י, וניצחה בתוצאה בתוצאה 1-2.

שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקו בלו, שיאן ההופעות במכבי תל אביב

בעונת 1969/1970 זכתה מכבי תל אביב בדאבל הרביעי בתולדותיה, שבעקבותיו השתתפה הקבוצה שוב באליפות אסיה לקבוצות. בטורניר זה, שנערך בעונת 1971/1972, זכתה מכבי בתואר בפעם השנייה, אחרי שסיימה את הטורניר ללא הפסד, כשניצחה את אלופת מלזיה 0-1, את אלופת הודו 1-4, ואת אלופת דרום קוריאה 0-2. עצם ההעפלה למשחק הגמר הבטיחה למכבי את הגביע, זאת הודות להיעדרות אלופת עיראק, קבוצת משטרת בגדאד, ממשחק הגמר, בשל סיבות פוליטיות. בעונת 1971/1972 זכתה מכבי באליפות ה-12 של המועדון.

בעונת 1975/1976 נקלעה מכבי בפעם הראשונה למאבקי הירידה, כשבערב המחזור האחרון של העונה נאבקו תשע קבוצות על הזכות להישאר בליגה הראשונה, ובניהן מכבי. בזכות ניצחון במחזור האחרון, נשארה מכבי בליגה הראשונה. באפריל אותה שנה הגיעה קווינס פארק ריינג'רס, מוליכת הליגה האנגלית, למשחק ידידות בבלומפילד מול מכבי תל אביב, אשר תוגברה בשלושת כוכבי הליגה, מוטל'ה שפיגלר, עודד מכנס ואורי מלמיליאן. מכבי ניצחה 1-2 משערים של מלמיליאן ושפיגלר.

בעונת 1976/1977 מכבי זכתה בדאבל החמישי בתולדות המועדון, כשאת כובשי השערים הוליך ויקי פרץ, שסיים את העונה כמלך השערים עם 17 כיבושים. בעונת 1977/1978 מכבי אירחה את אלופת אירופה, אנדרלכט הבלגית, למשחק ראווה בבלומפילד. מכבי השיגה ניצחון 1-2 מרשים על אנדרלכט לעיני 20 אלף צופים בבלומפילד.

עונת 1978/1979 חתמה את שנות ה-70 עם האליפות ה-14 במספר, והאחרונה לתקופה ארוכה.

שלוש-עשרה השנים השחונות (1979-1992)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז עונת 1978/1979 לא הצליחה מכבי תל אביב לזכות בתואר האליפות במשך 13 שנים ולו פעם אחת. זוהי התקופה הארוכה ביותר ללא אליפות בהיסטוריה של המועדון, מאז הוקמה ליגת העל ב-1931. במהלך שנות השמונים החליפה מכבי מספר רב של מאמנים בנסיון להחזיר לקבוצה את תואר האליפות, ובניהם מאמנים אשר זכו עם הקבוצה להצלחה כשחקנים וכמאמנים, כמו זאב זלצר, יעקב גרונדמן, דוד שווייצר, יצחק שניאור וגיורא שפיגל.

בעונת 1981/1982 במהלך משחק נגד בית"ר ירושלים באצטדיון ימק"א פסל השופט אברהם קליין שער של הירושלמים, אך שחקני הקבוצה המארחת המשיכו לחגוג מכיוון שלא הבחינו בזאת. מיקו בלו חידש את המשחק בזריזות ומסר למוטי איוניר שכבש מול יוסי מזרחי (לימים מאמן מכבי) את שער הניצחון. בסוף המשחק נאלצו שחקני מכבי להתבצר בחדר ההלבשה במשך שעות ארוכות בזמן שאוהדי בית"ר שהו מחוץ לחדר ההלבשה בנסיון לתקוף אותם.

בעשור זה חוותה מכבי את העונה החלשה ביותר שלה בליגה הראשונה כשסיימה בעונת 1987/1988 במקום ה-12, הנמוך ביותר בתולדות המועדון. באותה עונה ספגה מכבי את התבוסה הגדולה ביותר של המועדון כשהפסידה 10-0 למכבי חיפה באצטדיון קריית אליעזר.

למרות היותו העשור השחור של הקבוצה, זכתה מכבי תל אביב פעמיים בגביע המדינה בעונות 1986/1987 ו-1987/1988.

תחילת שנות ה-90: חזרה לקדמת הבמה (1992-1996)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם גרנט, מאמן מכבי תל אביב בשנות ה-90

בעונת 1991/1992 שברה מכבי תל אביב את הבצורת ארוכה ללא אליפות, כשזכתה בתואר בהדרכתו של המאמן אברהם גרנט. בעונה זו לקחו חלק באופן משמעותי כוכבי הנוער של הקבוצה, אבי נמני ואיציק זוהר. לימים נמני הפך לאחד מכוכביה הגדולים של מכבי תל אביב מאז ומעולם ומלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 194 כיבושים בליגה‏[3]. הקבוצה של גרנט הציגה יכולת מרשימה לכל אורך העונה, ואף רשמה מספר תוצאות בולטות במיוחד: ניצחון 5-1 כפול בליגה על מכבי חיפה בתוך חודש אחד בלבד, ניצחון 8-1 על הפועל ירושלים, וניצחון 4-0 בדרבי נגד הפועל תל אביב אשר פצח בשורת ניצחונות ארוכה במשחקי הדרבי לאורך השנים‏[4]. עונה זו הייתה עונה מכוננת במיוחד לקראת המשך העשור, כאשר בקבוצה של גרנט שיחקו מספר שחקני מפתח אשר יובילו את המועדון להישגים בעונות הבאות, ביניהם אבי נמני, איציק זוהר, גדי ברומר, אלי דריקס, ניר קלינגר ואלכסנדר אובארוב.

אלי דריקס, קפטן מכבי תל אביב בשנות ה-90

בעונת 1992/1993 זכתה מכבי בגביע הטוטו, הראשון של המועדון. באוגוסט 1992 הפכה מכבי לקבוצה הראשונה ששיחקה משחק רשמי נגד קבוצה אירופאית, כשפגשה באלופה המלטית, ולטה. בעונת 1993/1994 רשמה מכבי שיא של 11 ניצחונות ברציפות מפתיחת העונה, שיא שהושווה רק בעונת 2005/2006 על ידי מכבי חיפה, אך לא הצליחה לזכות באליפות. מכבי התנחמה בגביע המדינה, ה-18 של המועדון. בעונת 1994/1995 ניהלה הקבוצה מרוץ צמוד על תואר האליפות, והצליחה להבטיח את האליפות ה-16 בתולדות המועדון במחזור הסיום.

קבוצת "מופת", בראשות אנשי העסקים רוני קליימן, מאיר שמיר, דייויד פדרמן, יולי עופר, מוזי ורטהיים, עופר נמרודי, שלום זינגר ולוני הרציקוביץ', רכשה את השליטה במועדון ב-1995, וכצעד ראשון בחרה בדרור קשטן כמאמן הקבוצה. בתחילת עונת 1995/1996 יכלה מכבי להפוך לקבוצה הישראלית הראשונה שמשתתפת בליגת האלופות, אך במשחק המכריע בבלומפילד ניצחה קבוצת גראסהופרס השווייצרית ועלתה במקומה.

בתקופה זו ביססה מכבי תל אביב יריבות ספורטיבית עיקשת עם מכבי חיפה, לאחר ששני המועדונים נאבקו באופן ישיר על תואר האליפות לאורך מספר עונות. במספר מקרים אף התמודדו הקבוצות במשחקים טעונים במיוחד שהכריעו את גורל האליפות. כך למשל נפגשו שתי הקבוצות במחזור ה-26 של עונת 1995/1996 באצטדיון קריית אליעזר, במשחק שהסתיים בניצחון 3-1 שהוביל את הקבוצה בהמשך לזכייה באליפות. את השער האחרון במשחק כבש אבי נמני, והשלים מהפך לאחר שקבוצתו פיגרה במחצית הראשונה‏[5].

התפרקות קבוצת מופת וירידת מעמד (1997-2009)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוני הרציקוביץ', בעלי מכבי תל אביב בין השנים 1996-2007

אף על פי שמכבי זכתה בדאבל השישי בתולדותיה באותה עונה, פוטר דרור קשטן ובמקומו מונה לקדנציה שנייה אברהם גרנט. מהלך זה החל קרע מתמשך בין לוני הרציקוביץ', שנשאר הבעלים היחידי של המועדון לאחר התפרקות קבוצת "מופת", ואוהדי הקבוצה. בעונת 1996/1997 אכזבה מכבי תל אביב כאשר לא הצליחה לשחזר את היכולת המצוינת שלה מעונת הדאבל, ונשארה הרחק ממאבק האליפות. אוהדי מכבי תל אביב לא אהבו את סגנון המשחק של הקבוצה והחלו בהפגנות נגד המאמן גרנט. עונת 1997/1998 הייתה חלשה אף יותר, כאשר הקבוצה פתחה את העונה עם רצף הפסדים ובמחזור השביעי אף הידרדרה למקום האחרון בליגה. לאחר מאבק קשה הצליחה הקבוצה להבטיח את הישארותה בליגה סמוך לסיום העונה.

עונת 1998/1999 התחילה גם היא עם שרשרת הפסדים, אך הקבוצה התאוששה במהירות והצליחה להגיע לחלק העליון של הטבלה, לסיים במקום השני ולזכות בגביע הטוטו. בסיומה של אותה עונה התפוצצה "פרשת האפדרין" - מאמן הכושר של הקבוצה, גיא עזורי, נתן לשחקן הקבוצה כפיר אדרי לפני אחד ממשחקי הקבוצה תוסף מזון המכיל את סם האפדרין האסור לשימוש בספורט. אדרי הורחק לשישה משחקים, ואילו הקבוצה קיבלה עונש כבד של הפחתת 4 נקודות וקנס כספי בסך 100 אלף ש"ח. הפרשה העיבה על ההכנות של הקבוצה לעונת 1999/2000 אשר בה הקבוצה חזרה לאכזב, וסיימה במקום השישי בלבד. במהלך העונה הלכו וגברו הפגנות האוהדים נגד המאמן גרנט, ובסופה החליט לוני הרציקוביץ' לסיים את תפקידו כמאמן הקבוצה, ובמקומו למנות את שלמה שרף.

אבי נמני, מלך השערים של מכבי תל אביב בכל הזמנים ומגדולי שחקניה

תקופתו של שלמה שרף במכבי תל אביב הייתה קצרה במיוחד. לאחר משחק חלש של הקבוצה במחזור השני בעונת 2000/2001, התראיין המאמן וביקר בחריפות את יכולת שחקניו. קפטן הקבוצה, אבי נמני, תקף את המאמן בחזרה כשאמר שדבריו של שרף נאמרו באופן "ברברי ופרימיטיבי". דבר זה יצר קרע בין המאמן והשחקן, ולאחר שהבעלים לוני הרציקוביץ' סירב לגבות את שרף ולהשעות את נמני, התפטר שרף מאימון הקבוצה ובמקומו הוחתם ניר לוין. הפרשה השפיעה לרעה על תפקודם של השחקנים והקבוצה הידרדרה במורד הטבלה, אך ככל שהתקדמה העונה הלכה והתייצבה ואף השיגה מספר ניצחונות מרשימים, וביניהם 10:1 מול עירוני ראשון לציון ו-7:0 מול בית"ר ירושלים, וזכתה בגביע המדינה. בעונת 2001/2002 זכתה הקבוצה בגביע המדינה פעם נוספת. ב־26 בינואר 2002, במהלך משחק ליגה נגד בית"ר ירושלים באצטדיון טדי ארעה תקרית מצערת שבה שחקן הקבוצה מני לוי התמוטט במהלך המשחק ובסיס לשונו צנח. כתוצאה מכך איבד את הכרתו למשך זמן, דבר שגרם לשיתוקו. נכון לינואר 2012, עשור לאחר התמוטטותו, לוי עודנו במצב של צמח בחזקת משפחתו.‏

בעונת 2002/2003 הוחתם ניר קלינגר כמאמן מכבי תל אביב והוביל אותה לזכייה ה-18 באליפות המדינה, בזכות יחס שערים. במהלך מחנה האימונים לקראת עונת 2003/2004 שררה בקבוצה אווירה חברתית לא טובה עקב סכסוך בין שני הכוכבים של הקבוצה, אבי נמני וטל בנין, שהואשמו על ידי המאמן קלינגר ביצירת מחנאות בין שחקני הקבוצה. ב-13 באוגוסט 2003 הודיע קלינגר לשניים כי הם סיימו את דרכם בקבוצה. המהלך עורר הלם וזעם רב בקרב אוהדי הקבוצה, אשר ראו בנמני כסמל, ולאורך העונה ערכו מפגני מחאה כנגד המאמן וההנהלה. הקבוצה לא הצליחה לשמור על תואר האליפות, אך סיימה במקום השני, ובכרטיס למוקדמות ליגת האלופות.

בעונת 2004/2005 הפכה מכבי תל אביב לקבוצה השנייה שהעפילה לליגת האלופות, לאחר שגברה בשלבים המוקדמים על ה.י.ק. הלסינקי הפינית ופאוק סלוניקי היוונית. מכבי הוגרלה לבית ג' יחד עם יובנטוס, באיירן מינכן ואייאקס אמסטרדם, וסיימה במקום הרביעי עם ניצחון על אייאקס ותיקו מול יובנטוס. בליגה הקבוצה הייתה חלשה וסיימה במקום השמיני בלבד. באותה עונה זכתה הקבוצה בגביע המדינה ה-22 בתולדות המועדון.

בעונת 2005/2006 ציינה הקבוצה 100 שנים להיווסדה. לאור זאת צורפו מספר שחקנים מובילים, בהם ג'ובאני רוסו ואייל ברקוביץ', ואבי נמני הוחזר מבית"ר ירושלים. בעקבות רכישת הכוכבים דבק בקבוצה הכינוי "גלאקטיקוס" והאוהדים רכשו כמות שיא של מעל ל-9,600 מנויים, השיא הקודם היה 5,500 מנויים והיה גם הוא שייך למכבי תל אביב. למרות זאת, העונה הייתה מאכזבת והקבוצה סיימה במקום השישי בלבד. בתום העונה נערך משחק ראווה מול בוקה ג'וניורס שהסתיים בהפסד 1-0.

ב-18 בדצמבר 2007, במהלך עונת 2007/2008, עבר המועדון לידיו של המיליארדר אלכס שניידר. שניידר הזרים למועדון סכומי כסף גדולים, בעיקר לסגירת חובות ולתפעול מחלקות הנוער. בשנת 2008 הכניס למועדון מכיסו כ-40 מיליון שקלים‏[6]. בסך הכל בקדנציה שנמשכה קצת יותר משנה, השקיע שניידר בקבוצה קרוב ל-20 מיליון דולר[7].

מיטש גולדהאר: 2009 והלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 באוגוסט 2009 העביר שניידר את הקבוצה אף הוא לידיו של מיליארדר אחר, מיטשל גולדהאר, ללא תמורה, אך תחת התחייבות לעמוד בחובות הקבוצה כלפי לוני הרציקוביץ'. במקביל, העבירה אגודת מכבי תל אביב אף היא את חלקה בקבוצה, 20%, לידי גולדהאר, ובכך הפך למחזיק היחיד בקבוצה‏[7]. בעונתו הראשונה כבעליה של הקבוצה, החליט גולדהאר לא להשקיע כלכלית בקבוצה.

מכבי תל אביב זוכה באליפות המדינה 2012/2013

לקראת עונת 2010/2011 ערכה הקבוצה מסע רכש מסיבי בו הוחתמו 13 שחקנים חדשים. בעונה זו תקציב הקבוצה שבר שיא ישראלי כשחצה את רף ה-100 מליון שקל. לקראת עונה זו במוקדמות הליגה האירופית ניצחה מכבי תל אביב בניצחון את הענקית פריז סן-ז'רמן 4-3 באצטדיון בלומפילד, אך תוצאה זו לא הספיקה עקב ההפסד במשחק הראשון ומכבי תל אביב הודחה ממוקדמות הליגה האירופית. ב-4 בינואר 2011 פוטר מנג'ר הקבוצה אבי נמני. בעקבות פיטורי נמני התפטר מאמן הקבוצה יוסי מזרחי וכשבוע לאחר מכן התפטר גם עוזר המאמן איציק עובדיה. במקומם מונה מוטי איוניר לתפקיד המאמן, אליו הצטרפו חנן אזולאי וקובי אלפסי בתור עוזרי המאמן. לקראת עונת 2012/2011 עזב אזולאי, ובמקומו הצטרף גדי כרמלי.

בעונת 2011/2012 העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של הליגה האירופית, לאחר שגברה בשלבים המוקדמים על חזר לנקראן האזרית, ז'לייזניצ'אר סראייבו הבוסנית ופנאתינייקוס היוונית. מכבי הוגרלה לבית ה' יחד עם בשיקטש, דינמו קייב וסטוק סיטי, וסיימה אחרונה ללא ניצחון ועם שתי תוצאות תיקו. בתאריך 5 בדצמבר 2011 פוטר המאמן מוטי איווניר עקב ההפסדים הרבים באותה תקופה, ובמקומו מונה מנהל מחלקת הנוער ניר לוין כמאמן זמני.

עידן ג'ורדי קרויף כמנהל ספורטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורדי קרויף, חולל שינוי גדול כמנהלה הספורטיבי של מכבי תל אביב

עונת 2012/2013 הייתה נקודת מפנה עבור הקבוצה. ראשית מונה ג'ורדי קרויף למנהל הספורטיבי וזה הציע לתפקיד המאמן את הספרדי אוסקר גארסיה, אליו הצטרף כעוזר המאמן ג'רארד אוטט במקומו של גדי כרמלי (קובי אלפסי נותר בתפקידו). אל הצוות הצטרפו גם מאמן הכושר חואן טוריחו נבארו ורובן מרטינז ששימש כאנליסט. בנוסף, מונה גם דומינגו מארין כעוזר מקצועי. עם הגעתו החליף קרויף את כל חמשת השחקנים הזרים ששיחקו בקבוצה, ושחרר גם שבעה מהישראלים, ביניהם קפטן הקבוצה ברק יצחקי והשוער גיא חיימוב שהושאלו לקבוצות קפריסאיות. שלושה שחקנים ישראלים הוחתמו במקומם, בתוכם מהראן ראדי ואיתן טיבי. קרויף המשיך במסע הרכש המוצלח, ובינואר 2013 החתים לקבוצה את שחקנה של הפועל תל אביב לשעבר, ערן זהבי, ואת החלוץ השבדי ראדה פריצה. החתמות אלו התבררו כחשובות עבור המועדון לקראת המשך העונה, כששני השחקנים תופסים תפקיד מרכזי בקבוצה.

בעונה זו זכתה מכבי תל אביב באליפות לאחר עשר שנים בהן לא הצליחה לזכות בתואר. במהלך עונה זו הביסה מכבי את הפועל תל אביב ב-11 בפברואר 2013 בתוצאה 4-0 ואת בית"ר ירושלים ב-10 במרץ 2013 בתוצאה 5-0. במשחק הדרבי ב-13 במאי 2013 מכבי תל אביב הפכה לראשונה אי פעם פיגור בן שני שערים לניצחון, במשחק שנגמר בתוצאה 4-2‏[8]. ב-22 באפריל 2013 הוכתרה לאלופת המדינה לאחר ניצחון על הפועל רמת השרון במשחק שהתקיים באצטדיון רמת גן אל מול 33,000 צופים. בתום העונה עזבו את הקבוצה מאמנה אוסקר גארסיה ומלך השערים בעונה זו אלירן עטר.

ב-12 ביוני 2013 מונה פאולו סוזה למאמן הקבוצה. לקראת עונת 2013/2014 מכרה הקבוצה את כל המנויים שיצאו למכירה, למעלה מ-10,300, ובכך שברה שוב את שיא מכירת המינויים לעונה לקבוצה ישראלית‏[9]. תחת סוזה הקבוצה עצרה שיא שלילי היסטורי, כשניצחה את מכבי חיפה 3-0 בחוץ, ובכך קטעה בצורת של מעל ל-9 שנים ללא ניצחון נגד הירוקים בקריית אליעזר. במוקדמות ליגת האלופות גברה הקבוצה על גיור ההונגרית, אך לאחר מכן הודחה על ידי פ.צ. בזל ונשרה לשלב הפלייאוף של הליגה האירופית. מכבי עלתה לשלב הבתים של הליגה האירופית אוטומטית, לאחר שהוגרלה לשחק נגד פאוק סלוניקי בשלב הפלייאוף, אך זו חזרה לליגת האלופות לאחר שיריבתה בסיבוב הקודם, מטאליסט חרקוב, הורחקה מליגת האלופות. בשלב הבתים הוגרלה מכבי מול בורדו הצרפתית, איינטרכט פרנקפורט הגרמנית ואפואל ניקוסיה הקפריסאית. מכבי תל אביב נצחה פעמיים את בורדו ופעם אחת את פרנקפורט, והעפילה לראשונה בתולדותיה לשלב 32 האחרונות של מפעל אירופאי בו הודחה מכבי לאחר מפגש כפול נוסף נגד פ.צ. בזל. בעונה זו השתתפה מכבי תל אביב במשחקים Pro Evolution Soccer ו-Top Eleven Football Manager, והייתה לקבוצה הישראלית הראשונה שעושה זאת. ב-21 בדצמבר 2013 הקבוצה ציינה את השער ה-3,000 של הקבוצה בליגת העל‏[10]. ב-3 במאי 2014, שלושה מחזורים לפני תום העונה, זכתה מכבי בתואר האליפות לעונת 2013/2014, במשחק חוץ מול הפועל באר שבע, וטקס הנפת צלחת האליפות היה שבוע לאחר מכן בתום המשחק נגד עירוני קריית שמונה. כמו בעונה הקודמת, בסיום העונה עזבו אותה מאמנה יחד עם יתר צוות האימון שקיבלו הצעה לאמן באותה פ.צ. בזל.

לקראת עונת 2014/2015 חזר אוסקר גארסיה לאמן את הקבוצה.

Maccabi Tel Aviv Statistics

אצטדיונים ומתקני אימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיום הקמתו של המועדון עד לשנת 1938 שחקה מכבי תל אביב ב-8 מגרשים שונים, בעלי משטחי חול, חמרה וכורכר.

בשנת 1938 עברה מכבי לשחק באצטדיון המכביה שעל גדות הירקון, אשר שימש כבית של המועדון במשך 31 שנה. במהלך תקופה זו אירחה מכבי לפרקים במגרש "באסה" אשר ביפו במשחקים מרובי קהל, וכמו כן באצטדיון בלומפילד, מפאת המספר הנמוך של מקומות הישיבה באצטדיון המכביה, והפריצות שהיו בגדרות שמסביבו.

בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את מכבי באמצע שנות ה-60, החליט יושב ראש הקבוצה ג'רי בית הלוי, לעבור לארח באצטדיון בלומפילד באופן קבוע. מהלך זה נעשה בשנת 1967, אך רק בשנת 1969 הפסיקה מכבי להשתמש באצטדיון המכביה לאירוח משחקים רשמיים. בשנות ה-80 עברה מכבי לשחק באצטדיון רמת גן עד לשנת 2000 מלבד עונת הדאבל ב-1995/1996, אך בשנות האלפיים הפך אצטדיון בלומפילד לבית הרשמי של מכבי תל אביב.

מכבי תל אביב עורכת את אימוניה במתקן האימונים בקריית שלום אשר בדרום תל אביב-יפו. קבוצת הנוער של המועדון משתמשת במגרש אשר במתקן האימונים כמגרשה הביתי.

מתחם מחלקת הנוער על שם אבי כהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 במרץ 2012 נחנך מתחם מחלקת הנוער על שם אבי כהן[11]. המתחם מכיל 3 מגרשים עבור קבוצות מחלקת הנוער, מילדים עד לקבוצת הנוער, חדרי הלבשה, וחדר כושר.

סגל השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני מכבי במשחק נגד דינמו קייב בליגה האירופית בעונת 2011/2012

נכון ליולי 2014

מס' עמדה שם
1 Flag of Israel.svg שוער ברק לוי
3 Flag of Israel.svg מגן יובל שפונגין
6 Flag of Israel.svg קשר גל אלברמן
7 Flag of Israel.svg קשר ערן זהבי (קפטן 2)
9 Flag of Israel.svg קשר מהראן ראדי
10 Flag of Israel.svg חלוץ ברק יצחקי
11 Flag of Israel.svg חלוץ טל בן חיים
14 Flag of Israel.svg מגן יואב זיו
15 Flag of Israel.svg קשר דור מיכה
16 Flag of Israel.svg קשר בן רייכרט
17 Flag of Israel.svg קשר דן איינבינדר
18 Flag of Israel.svg בלם איתן טיבי
20 Flag of Israel.svg מגן עומרי בן הרוש
מס' עמדה שם
21 Flag of Israel.svg קשר שרן ייני (קפטן)
22 Flag of Sweden.svg חלוץ ראדה פריצה
23 Flag of Israel.svg חלוץ ברק בדש
24 Flag of Serbia.svg קשר ניקולה מיטרוביץ'
25 Flag of Spain.svg שוער חואן פבלו קולינאס
27 Flag of Israel.svg חלוץ דור ג'אן
29 Flag of Israel.svg קשר עומרי אלטמן
30 Flag of Israel.svg קשר גאל מרגוליס
31 Flag of Spain.svg בלם קרלוס גרסיה
91 Flag of Israel.svg קשר משה לוגסי
Flag of Nigeria.svg קשר נוסא איגיבור
Flag of Israel.svg חלוץ עדן בן בסט

צוות מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהל ספורטיבי Flag of the Netherlands.svg ג'ורדי קרויף
מאמן ראשי Flag of Spain.svg אוסקר גארסיה
עוזר מאמן Flag of Spain.svg רובן מרטינס
עוזר מאמן Flag of Spain.svg פראנצ'סק סאנצ'ז
מאמן כושר Flag of Spain.svg חואן טוריחו נבארו
עוזר מאמן Flag of Israel.svg קובי אלפסי
מאמן שוערים Flag of Israel.svg Flag of Russia.svg אלכסנדר אובארוב
מאמן כושר Flag of Israel.svg יוסי זיגדון
עוזר מקצועי Flag of Spain.svg דומינגו מארין
מנהל הקבוצה Flag of Israel.svg בני טבק
סקאוט ראשי Flag of Israel.svg עמיר תורג'מן

תארים, שיאים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליפויות: 20‏‏[12] (שיא)
    • אליפות (20): 1936, 1937, 1941/1942, 1946/1947, 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954, 1955/1956, 1957/1958, 1966/1968, 1969/1970, 1971/1972, 1976/1977, 1978/1979, 1991/1992, 1994/1995, 1995/1996, 2002/2003, 2012/2013, 2013/2014
    • סגנות (9): 1954/1955, 1959/1960, 1965/1966, 1968/1969, 1973/1974, 1992/1993, 1998/1999, 2003/2004
  • גביעי מדינה: 22 (שיא)
    • זכייה (22): 1928/1929, 1929/1930, 1932/1933, 1940/1941, 1945/1946, 1946/1947, 1953/1954, 1954/1955, 1957/1958, 1958/1959, 1963/1964, 1964/1965, 1966/1967, 1969/1970, 1976/1977, 1986/1987, 1987/1988, 1993/1994, 1995/1996, 2000/2001, 2001/2002, 2004/2005
    • סגנות (11): 1933/1934, 1937/1938, 1939/1940, 1951/1952, 1961/1962, 1975/1976, 1978/1979, 1982/1983, 1991/1992, 1992/1993, 1996/1997
  • גביעי טוטו: 3
    • זכייה (3): 1992/1993, 1998/1999, 2008/2009
    • סגנות (3): 1991/1992, 1994/1995, 1997/1998
  • אלוף האלופים: 5 (שיא משותף)
    • זכייה (5): 1964/1965 , 1967/1968 , 1976/1977 , 1978/1979 , 1987/1988
    • סגנות (1): 1969/1970

הישגים באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליגת האלופות:
    • שלב הבתים (1): 2004/2005
    • מוקדמות (5): 1992/1993, 1995/1996, 1996/1997, 2003/2004, 2013/2014
  • גביע אופ"א:
    • מוקדמות (6): 1996/1997, 1999/2000, 2001/2002, 2002/2003, 2005/2006, 2007/2008

מספר אליפויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת מחלוקת באשר למספר האליפויות בהן זכתה הקבוצה לפני קום המדינה: על פי הרשימות הרשמיות של ההתאחדות לכדורגל בישראל[12] זכתה מכבי ב-4 אליפויות לפני קום המדינה וב-20 אליפויות בסך הכול, אך הקבוצה טוענת שזכתה ב-5 אליפויות לפני קום המדינה וב-21 אליפויות בסך הכול‏[13][14].

באליפות השנויה במחלוקת זכתה מכבי תל אביב בשנת 1939. בשנה זו, בעקבות המצב הביטחוני ששרר ואירועי המרד הערבי הגדול, לא התקיימה ליגה סדירה ובמקומה התקיימו שלוש ליגות מחוזיות: מחוז חיפה, מחוז ירושלים ומחוז תל אביב. הליגה של מחוז תל אביב, שבה שיחקה מכבי תל אביב וזכתה באליפות מחוזית, הייתה החזקה ביותר‏[15][16], וקיימת מחלוקת בשאלה אם זכייה זו הוכרה כאליפות ארצית ואם יש להכיר בה כאליפות כזו.

שיאים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקבוצה היחידה בישראל שמעולם לא שיחקה בליגות המשנה.
  • המיקום הנמוך ביותר - 12 (עונת 1987/1988)
  • דאבל - 6 (1947, 1954, 1958, 1970, 1977, 1996)
  • סגנות - 9 (1955, 1960, 1966, 1969, 1974, 1993, 1994, 1999, 2004)
  • הופעות בגמר גביע המדינה - 33 (כולל זכיות)
  • הופעות בגמר גביע הטוטו - 6 (כולל זכיות)
  • שיא הניצחונות לעונה - 30 (1966/1968)
  • שיא ההפסדים לעונה - 14 (2007/2008), (2011/2012)
  • שיא הנקודות לעונה - 88 (1993/1994)
  • שיא השערים לעונה - 103 (1949/1950)
  • שיא הספיגה לעונה - 53 (1990/1991)
  • שיא הספיגה הנמוכה לעונה - 11 (1953/1954)
  • שיא שערים לשחקן בעונה - 29 (ערן זהבי ב-2013/2014)
  • שיא ניצחונות רצופים מפתיחת העונה - 11 (1993/1994, שיא משותף עם מכבי חיפה)
  • הפרש שיא מהמקום השני בסיום העונה - 16 (2013/2014, שיא משותף עם מכבי חיפה)
  • מלך השערים בכל הזמנים - אבי נמני (174)
  • מלך ההופעות בכל הזמנים - מיקו בלו (498)
  • מלך השערים במסגרות האירופאיות - ברוך דגו (9)
  • מלך ההופעות במסגרות האירופאיות - שרן ייני (34)
  • הניצחון הגבוה ביותר בליגה - 13-0 (מכבי ראשון לציון ב-1950)
  • תבוסה הגדולה ביותר בליגה - 0-10 (מכבי חיפה ב-1988)
  • הניצחון הגבוה ביותר במסגרות האירופאיות - 6-0 (ז'לגיריס וילנה ב-2001, וז'לייזניצ'אר סראייבו ב-2011)
  • תבוסה הגדולה ביותר במסגרות האירופאיות - 1-5 (באיירן מינכן ב-2004), (בשיקטש ב-2011)

מלכי השערים בליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאני שערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אבי נימני – 174
  2. שייע גלזר – 130
  3. בני טבק – 121
  4. אלי דריקס – 113
  5. גיורא שפיגל – 96
  6. דרור בר-נור – 84
  7. איציק זוהר – 70
  8. ויקי פרץ – 67
  9. רחמים טלבי – 67
  10. יוסף מרימוביץ' – 67

מחלקת הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

למכבי תל אביב אחת ממחלקות הנוער הגדולות והענפות ביותר בישראל.

קבוצות מחלקת הנוער לעונת 2013/2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניר לוין, מנהלה המקצועי של מחלקת הנוער

מנהל מקצועי של מחלקת הנוער: ניר לוין
מנהל מחלקת הנוער: אריאל אברם

שם הקבוצה ליגה מאמן/מאמנים
מכבי תל אביב שחר ליגת העל לנוער זיו אריה
מכבי תל אביב עודד נערים א' על אליעזר בן אהרון
מכבי תל אביב אלי פוקס נערים ב' ארצית דרום ארז בלפר
מכבי תל אביב אלדד נערים ג' מרכז שלומי מיטלקה
מכבי תל אביב נערים ג'2 נערים ג' שרון חיים סיטון
מכבי תל אביב ילדים א' דרום ילדים א' מרכז אייל צחי
מכבי תל אביב שלמה ילדים א' מרכז שרון אריק לוי
מכבי תל אביב ילדים ב' דרום ילדים ב' מרכז אורי דוד
מכבי תל אביב ילדים ב' צפון ילדים ב' שרון עדי סומך
מכבי תל אביב עוז ילדים ג' מרכז לאון אסרף
מכבי תל אביב לייבו ילדים ג' מרכז מיכה דהן
מכבי תל אביב טרום א' דרום טרום ילדים א' מרכז מיכה דהן
מכבי תל אביב טרום א' צפון טרום ילדים א' מרכז אלירן סלמן
מכבי תל אביב טרום ב' דרום טרום ילדים ב' מרכז אסף פרופטה
מכבי תל אביב טרום ב' צפון טרום ילדים ב' מרכז שי לוי

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הנוער הבכירה של המועדון, מכבי "שחר" תל אביב, מובילה את טבלת הקבוצות הזוכות באליפות המדינה לנוער של ליגת העל בכדורגל לנוער ואת טבלת הזוכות בגביע המדינה. בעונת 1996/1997 הייתה לקבוצת הנוער הראשונה שזוכה בדאבל, הישג אותו שחזרה פעמיים נוספות.

  • אליפויות (7) - 1995/1996, 1996/1997, 2000/2001, 2001/2002, 2004/2005, 2010/2011, 2011/2012
  • גביעי מדינה (5) - 1994/1995, 1996/1997, 1997/1998, 2001/2002, 2010/2011
  • סופר קאפ (2) - 2012/2013, 2013/2014

שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראלים בולטים ששיחקו במועדון
זרים בולטים

Flag of the Soviet Union.svg אלכסנדר אובארוב, Flag of the Soviet Union.svg אלכסנדר פולוקרוב, Flag of Poland.svg אנדז'יי קוביקה, Flag of Poland.svg גז'גוז' ודז'ינסקי, Flag of Chile.svg רודריגו גולדברג.

מאמני עבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנת התחלה שנת סיום
Flag of Israel.svg עמנואל גור-אריה שנות העשרה
Flag of Israel.svg שמעון (לומק) רוטנר שנות ה-20 1934
Flag of Israel.svg אגון פולק 1934 1939
Flag of Hungary.svg אלכסנדר נמש שנות ה-30
Flag of Israel.svg ארמין וייס 1939 1941
Flag of Israel.svg אגון פולק 1941 1947
Flag of Israel.svg לאיוש הס שנות ה-40
Flag of Israel.svg ג'רי בית הלוי 1947 1952
Flag of Israel.svg גאול מכליס 1952 1953
Flag of Israel.svg ג'רי בית הלוי 1953 1957
Flag of Israel.svg יוסף טסלר 1957 1959
Flag of Israel.svg יוסף מרימוביץ' 1959 1961
Flag of Hungary.svg איגנץ' מולנר 1961 1962
Flag of Israel.svg ישראל חליבנר 1962 1962
Flag of SFR Yugoslavia.svg סלבוליו סטנקוביץ 1962 1962
Flag of Israel.svg ג'רי בית הלוי 1962 1964
Flag of SFR Yugoslavia.svg סלבוליו סטנקוביץ
Flag of Israel.svg אליעזר שפיגל 1966 1967
Flag of Israel.svg צבי ארליך 1967 1967
Flag of Israel.svg ישראל חליבנר 1967 1968
Flag of Israel.svg יוסף מרימוביץ' 1968 1969
Flag of Israel.svg דוד (דוביד) שווייצר 1969 1970
שם שנת התחלה שנת סיום
Flag of Israel.svg ישראל חליבנר 1970 1971
Flag of Israel.svg יצחק שניאור 1971 1972
Flag of Israel.svg יוסף מרימוביץ' 1972 1973
Flag of Israel.svg יצחק שניאור 1973 1976
Flag of Israel.svg יעקב גרונדמן 1976 1977
Flag of Israel.svg שמואל פרלמן 1977 1978
Flag of Israel.svg ניסים בכר 1978 1979
Flag of Israel.svg צבי רוזן 1979 1980
Flag of Israel.svg זאב זלצר 1980 1981
Flag of Israel.svg יעקב גרונדמן 1981 1982
Flag of Israel.svg ניסים בכר 1982 1982
Flag of Israel.svg דוד (דוביד) שווייצר 1982 1983
Flag of Israel.svg יצחק שניאור 1983 1985
Flag of Israel.svg שמעון שנהר 1985 1987
Flag of Israel.svg גיורא שפיגל 1987 1988
Flag of Israel.svg דרור בר-נור
Flag of Israel.svg יוסף מרימוביץ' 1988 1989
Flag of Israel.svg ניסים בכר 1989 1990
Flag of Israel.svg צבי רוזן 1990 1991
Flag of Israel.svg אברהם גרנט 1991 1995
Flag of Israel.svg דרור קשטן 1995 1996
Flag of Israel.svg אברהם גרנט 1996 2000

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנת התחלה שנת סיום משחקי ליגה אחוזי הצלחה[1]
Flag of Israel.svg שלמה שרף 2000 2000 2 66.7%
Flag of Israel.svg דריקס ואובארוב (זמני) 2000 2000 1 0%
Flag of Israel.svg ניר לוין 2000 2002 68 60.27%
Flag of Israel.svg ניר קלינגר 2002 2005 111 54.9%
Flag of Israel.svg אלי דריקס (זמני) 2005 2005 2 50.0%
Flag of the Netherlands.svg טון קאנן 2005 2006 19 42.1%
Flag of Israel.svg אלי כהן 2006 2007 35 54.3%
Flag of Israel.svg ניר לוין 2007 2008 31 43.0%
Flag of Israel.svg רן בן שמעון 2008 2008 8 37.5%
Flag of Israel.svg מרקו בלבול[2] 2008 2009 31 49.4%
Flag of Israel.svg אבי נמני[3] 2009 2010 29 69.0%
Flag of Israel.svg יוסי מזרחי[2] 2010 2011 16 60.4%
Flag of Israel.svg איציק עובדיה (זמני) 2011 2011 1 100%
Flag of Israel.svg מוטי איוניר 2011 2011 32 50.0%
Flag of Israel.svg ניר לוין 2011 2012 23 50.72%
Flag of Spain.svg אוסקר גארסיה 2012 2013 36 74.07%
Flag of Portugal.svg פאולו סוזה 2013 2014 36 77.78%
Flag of Spain.svg אוסקר גארסיה 2014 -

הערות:

‏1. אחוזי הצלחה במשחקי ליגה: אחוז הנקודות שנצברו מתוך סך הנקודות האפשריות.
‏2. אימן תחת אבי נמני שהיה מנג'ר/מנהל מקצועי.
‏3. אבי נמני היה המאמן בפועל, אולם עוזר המאמן ניר לוין נרשם כמאמן משום שנמני לא היה בעל תעודת פרו.

אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי תל אביב בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למכבי תל אביב מספר רב של אוהדים מפורסמים בישראל, שאף חלקם פוקדים את משחקי הקבוצה באופן שוטף. בין הבולטים שבהם ניתן למצוא את: דן מרגלית, צחי הנגבי, יובל בנאי, שלמה ארצי, ספי ריבלין, שמעון מזרחי, יאיר לפיד, זאב נחמה, אריק זאבי, דידי הררי, מוקי, רמי קליינשטיין, אושרי כהן, טוביה צפיר ועוד.

מכבי תל אביב אף הוזכרה לאורך השנים במספר שירים, הבולט שבהם הוא "להתראות נעורים שלום אהבה" (מתוך אלבום הנושא את שמו של השיר) שנכתב והולחן על ידי יובל בנאי, אוהדה של הקבוצה. במהלך עונת 1993/1994 יצאה הקבוצה למשחק חוץ בקריית אליעזר מול מכבי חיפה, במשחק שעשוי להכריע את גורל האליפות. למרות היריבות העיקשת לאורך העונה, הפסידה מכבי תל אביב בתוצאה המפתיעה 5-0, ובנאי הנציח את הכישלון פעמיים בשירו:

Cquote2.svg

היה זה יום סגריר והקבוצה הפסידה.

חזרנו מחיפה עם הפנים בין הידיים, האויב כבר לא מפחיד הוא רק זקוק לרחמים.

Cquote3.svg
מילות השיר "להתראות נעורים שלום אהבה", באתר שירונט

בנוסף, נכתבו והולחנו מספר "שירי אליפות" במיוחד לאחר עונות אליפות של הקבוצה. לקראת חגיגות הדאבל של עונת 1995/96 פורסם השיר "צהוב עולה זה מכבי" (מילים: דידי הררי, לחן: זאב נחמה ותמיר קליסקי) על ידי להקת אתניקס. בעונת האליפות של 2012/13 חזרו הררי ונחמה לשתף פעולה וחיברו את שיר האליפות הרשמי "צהוב עולה".

ארגוני האוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהדי הקבוצה, שעתיים לפני משחק הדרבי של תל אביב

מכבי פנאטיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון האוהדים "מכבי פנאטיקס" נוסד בסוף שנת 2012. עיקר פעילותו מתרכזת בשער 11 באצטדיון בלומפילד. הארגון הוקם בעקבות סגירת ארגון האוהדים השחקן ה-12. בשנת 2013 אוחד הארגון עם ארגון האוהדים "אולטראס מכבי 96".

אולטראס מכבי 96[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון האוהדים "אולטראס מכבי 96" פעל בשנים 2013-1996, הוקם בעונת הדאבל 1995/1996. עיקר פעילותו התרכזה בשער 11 באצטדיון בלומפילד. אף על פי שהארגון הוקם בשנת 1996, רק כעשור לאחר מכן התחיל לפעול כארגון מעודד וזכה להכרה ביציע. הארגון נוסד עקב החיכוכים הרבים שהיו בין בעלי הקבוצה, לוני הרציקוביץ', לאוהדי הקבוצה. ארגון האולטראס עמד מול לוני בחזית המאבק על הקבוצה במשך 12 שנות בעלותו בקבוצה, עד שהצליח להביא לעזיבתו את הקבוצה ולמכירתה לבעלים חדש. במהלך עונת 2003/2004 הגיע הארגון למשחקי הבית של הקבוצה לבושים בחולצות שחורות ונמנעו מלעודד את הקבוצה במהלך המשחקים. בתום עונה זו הושג הסכם בין הארגון להנהלה, אשר יישר את ההדורים בין שני הגורמים. בשנת 2013 אוחד הארגון עם ארגון האוהדים "מכבי פנאטיקס".

השחקן ה-12[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון האוהדים "השחקן ה-12" פעל בשנים 2012-2000. עיקר פעילותו התרכזה בשער 11 באצטדיון בלומפילד. הארגון קם בשאיפה להנעים את השהייה במגרשים, הן על ידי שיפור העידוד והן על ידי מיגור האלימות במגרשים, ובכך למשוך קהל אשר יעניק למועדון גב כלכלי. אף על פי שארגון השחקן ה-12 קם כדי לשפר ולתמוך במועדון הכדורגל של האגודה, הוא תומך בעידוד הקבוצה ונוכח גם במשחקיה בענפי הכדורסל, כדוריד והכדורעף.

למרות תמיכת הארגון בשיתוף פעולה עם הנהלת המועדון, בשנות האלפיים התגלעו מספר מחלוקות בינו לבין הנהלת המועדון, בין השאר בנוגע למחירי הכרטיסים, אי־התייחסות לבקשות הקהל ושחרור אבי נמני מהקבוצה בשנת 2003. מחאת האוהדים החלה לאחר שבמשך תקופה ארוכה חשו בארגון כי ההנהלה מפגינה יחס מזלזל כלפיהם. באוגוסט 2003, לאחר שחרורו מהקבוצה של הקפטן אבי נמני, החל הארגון במחאה וביקש מההנהלה להגביר את השיח בין המועדון לאוהדים, להוזיל את מחירי הכרטיסים למשחקי הקבוצה ולשפר את היחס לשחקני העבר ולסמלים.

בשנת 2012 נסגר הארגון לאחר 12 שנות פעילות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשר גולדברג, דני דבורין, מכבי תל אביב - מאה שנים ראשונות, הוצאת מדיה, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו #מספר אליפויות
  2. ^ http://football.org.il/Archive/Articles/Pages/history2.aspx
  3. ^ אבי נמני באתר מכבי תל אביב, האתר הרשמי
  4. ^ לוח משחקי מכבי תל אביב בעונת 1991/1992, באתר הרשמי של מכבי תל אביב
  5. ^ היסטוריה של יריבות: המפגשים הכי גדולים בין מכבי תל אביב לחיפה, באתר ערוץ הספורט, 30 במרץ 2013
  6. ^ מה אומרים המספרים על מצבו של הכדורגל הישראלי, באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2008
  7. ^ 7.0 7.1 מכבי תל אביב עברה לידיו של מיטש גולדהאר, באתר גלובס, 4 באוגוסט 2009
  8. ^ דוד רוזנטל, אחד הדרבים הגדולים בכל הזמנים: על הניצחון של מכבי תל אביב, באתר וואלה!, 14 במאי 2013
  9. ^ מכבי שברה את שיא כל הזמנים במכירת מנויים מאת רז אמיר, ONE
  10. ^ זהבי כבש את שער הליגה ה 3,000
  11. ^ מתחם אבי כהן באתר הרשמי של המועדון
  12. ^ 12.0 12.1 תוארי הקבוצה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  13. ^ תוארי הקבוצה באתר הרשמי של המועדון
  14. ^ כפי שמצוין גם בספר מכבי תל אביב - מאה שנים ראשונות
  15. ^ בכל העונות מאז 1934 האלופה באה ממחוז זה
  16. ^ ‫אליסף דעואל, אליפות 19 או 20? התשובה מגיעה למרד הערבי, באתר ynet‏, 24 באפריל 2013‬


ליגת העל בכדורגל - עונת 2014/2015

מכבי תל אביבהפועל באר שבעעירוני קריית שמונההפועל תל אביבמכבי חיפהבני סכניןבית"ר ירושלים
מ.ס. אשדודהפועל רעננההפועל עכוהפועל חיפהמכבי פתח תקווהמכבי נתניההפועל פתח תקווה